|   15:07:40
דלג
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
כיצד להכין בבית שייקים מיין
כתיבת המומחים
ניכיון שיקים - יתרונות וחסרונות

המחוזי: מאסר לצורכי הסגרה לא יוגבל בזמן

אסיר הכלוא 23 חודשים בהמתנה להסגרתו לארה"ב עתר לבית המשפט המחוזי בירושלים בבקשה לשחררו בערבות. בית המשפט דחה את הבקשה תחת ההנמקה שהחוק מאפשר השארתו במשמורת, אם יש חשש לשיבוש הליכים, ללא קצבת זמן.
18/06/2009  |   מאיר הילזנרט   |   פסיקה   |   תגובות
במקרה של אדם בר-הסגרה, חוק ההסגרה גובר

הגם שסעיפים 62 - 61 לחוק המעצרים קובעים כי בתום תשעת חודשי מאסר ובלא הכרעה של בית המשפט העליון, ישוחרר עצור ממעצרו, כאשר עסקינן בהסגרה, חל חוק ההסגרה אשר קובע כי ניתן לעצור אדם בלא מגבלת זמן - לצורך הסגרתו למדינה אחרת. התכלית - מניעת משבר ביחסים עם המדינה מבקשת ההסגרה. כך קבע (יום ג', 24.03.09) שופט בית המשפט המחוזי, יורם נועם, בבקשה שהגיש עצור הכלוא בישראל למעלה מתשעה חודשים בלא הכרעה של בית המשפט העליון בעניינו, לשחרורו.



עובדות המקרה

מר יניב חזיזה נאסר לפני 23 חודשים עקב הליך הסגרה, בסופו הוא עתיד להיות מועבר לקליפורניה ארה"ב בגין עבירות סמים שביצע שם, על-פי החשד. על השמתו במאסר הגיש מר חזיזה ערעור לבית המשפט העליון, שניהל בנדון שני דיונים וטרם הכריע.

טענות הצדדים

באמצעות בא-כוחו, עורך הדין שרון נהרי, עתר מר חזיזה לבית המשפט המחוזי בירושלים בבקשה לשחררו ממאסר, שמוגדר על ידו כ"בלתי חוקי". לחילופין, הוא מבקש עיון מחודש בהחלטה על מאסרו.

לדברי העותר, יש לשחררו מהמאסר שכן חלות בעניינו הוראות סעיפים 61-62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו - 1996 המורות שנאשם עציר, שמשפטו לא הסתיים בהכרעת דין לאחר תשעה חודשי דיון - ישוחרר, אלא אם כן הורה בית המשפט העליון אחרת. מכיוון שעניין מאסרו של העותר לא הובא על-ידי הרשויות בפני בית המשפט העליון, הרי שבשל חלוף הזמן יש לשחררו. לחילופין הוא מבקש עיון מחודש בהחלטה על מאסרו.

המדינה כלל לא טרחה להופיע לדיון.

קביעות בית המשפט

  • המסגרת הנורמטיבית - לדברי השופט י' נועם, סעיף 1 לחוק המעצרים מחיל את חוק המעצרים על כל מעצר אדם, אלא אם חוק המעצרים עצמו קובע אחרת. לפיכך, על כל עציר חלות הוראות סעיפים 61-62 לחוק זה, הקובעות שנאשם שלא הוכרע דינו לאחר ששהה במעצר תשעה חודשים - ישוחרר, אלא אם כן הורה בית המשפט העליון אחרת. העותר נאסר על-פי הוראת סעיף 15 לחוק ההסגרה, הקובע, כי מי שהוכרז בר הסגרה, רשאי ביהמ"ש לצוות על החזקתו במאסר עד להסגרתו, ללא קצבת זמן.

  • חוק המעצרים או חוק ההסגרה - מי גובר? - ישנה סתירה, לכאורה, בין סעיף 61 לחוק המעצרים המורה על שחרורו של עצור בחלוף תשעה חודשים, וזאת בהיעדר הכרעה שיפוטית בעניינו, לבין סעיף 15 לחוק ההסגרה, אשר מאפשר מעצרו של אדם בר-הסגרה למדינה אחרת לפרק זמן בלתי קצוב.

  • חוק ספציפי גובר על חוק כללי - אומנם זוהי רק סתירה לכאורה, שכן חוק המעצרים עצמו קובע, שבאם החוק, שבגינו עצור אדם, מורה על הליך שונה מההליכים שעליהם מורה חוק המעצרים - תחול הוראת החוק שבגינו עצור האדם. בענייננו העותר אסור בשל חוק ההסגרה, והוראתו הספציפית, שאסיר בר הסגרה יוחזק במשמורת עד תום ההליכים גוברת. נמצא המאסר חוקי ובסמכות.

  • האם קמו נסיבות ל'עיון חוזר' במעצר? - אם לא קמה עילה חדשה שלא נשמעה בדיון הקודם, אין עילה לדיון נוסף; זאת משום שהעותר לא העלה עילה מחודשת, למעט התארכות שהייתו במאסר, אשר אליבא דשופט נועם, אינה מהווה עילה לדיון נוסף אור לפסיקת בית המשפט העליון בבש"פ 4423/03 יצחק כהן נ' היועמ"ש בה נדחתה בקשה של אסיר ששהה במשמורת שמונה עשר חודשים.

  • שיקולי מדיניות שיפוטית בקביעת משך המעצר לצורך הסגרה - בשיקולי מאסר של בר - הסגרה יש לנקוט, בהתחשב ביחסי החוץ של ישראל, משנה זהירות שמא ייווצר מצב של שיבוש הליכים, ולנהוג עם בר - ההסגרה בחומרה רבה מזו שיש לנהוג עם עבריין מקומי "רגיל", ומשכך אף לאפשר מאסר ממושך אם יש חשש להימלטות: "להסגיר את המבוקש ולאפשר הבאתו למשפט למדינה המבקשת - שיקול זה הוא שיקול מכריע במובן זה שלעיתים יהיה מקום לעצור מבוקש, גם אם על-פי דיני המעצר הכלליים היה מקום לשחררו..."

  • סייגים להתמשכות מעצרו של המבקש - אף על-פי שגם אליבא דפסיקת בית המשפט העליון לא ניתן להשאיר אדם כלוא "בלי סוף", ולמרות שבמקרה דנן העותר כלוא זמן רב, מכל מקום, מדובר בזמן סביר בהתחשב במסוכנותו של העותר ובכך שעניינו נדון בבית המשפט העליון שכבר הודיע על מתן הכרעה בקרוב, ועל כן אין מקום לשחרור.

תוצאת ההליך

הבקשה נדחתה. האסיר ישאר במאסר

פרטי ההליך

- בבית המשפט המחוזי בירושלים
- בפני השופט י' נועם
- בשם העותר: עו"ד שרון נהרי
- בשם המדינה: המחלקה הבינ"ל בפרקליטות המדינה

בש (י-ם) 8275/09 יניב חזיזה נ' מדינת ישראל
תאריך:  18/06/2009   |   עודכן:  19/06/2009
מאיר היילזנרט
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
המחוזי: מאסר לצורכי הסגרה לא יוגבל בזמן
תגובות  [ 0 ] מוצגות   [ 0 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
"כפי שכללי הצדק הטבעי מנחים את הרשות לשמוע את עמדתו של הנפגע מהחלטותיה, כך מציאות החיים ומורכבות המוסדות הציבוריים אינם מאפשרים, מבחינה מעשית, מתן זכות שימוע גורפת ומלאה לכל גוף הרואה עצמו ניפגע מהחלטה מינהלית ומבקש להשמיע טענותיו בעניין שכן אין לדבר סוף. מצב משפטי שכזה יצור מערכת חובות בלתי מוגבלת שהרשות עלולה שלא לעמוד בה, והוא עשוי אף לפגוע בגמישות החיונית לרשות בהפעלת סמכויותיה וביכולת תפקודה... ". דברים אלו נאמרו בידי שופטת בית המשפט העליון, עדנה ארבל (יום ד', 17.06.09) בעתירה אשר הגישו חברות התקשורת ברק - נטוויז'ן וקווי זהב כנגד משרד התקשורת, לדחייה בכמה שנים טובות, של ההחלטה 'ליטול מהן קידומת אחת'.
18/06/2009  |  מאיר הילזנרט  |   פסיקה
תכלית מרשם השיעבודים הינו אפשרות ההסתמכות של צדדים שלישיים אשר נובעת מפומביות המרשם. אי לכך, ההלכה ולפיה, כל עוד לא נרשם השיעבוד הצף לפי סעיף 169(ב) לפקודת החברות, הוא אינו מחייב, סבירה, שכן היא עולה בקנה אחד עם תכליתם של שיעבודים צפים. את הדברים האלו אמרה (יום ב', 15.06.09) נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, בעתירה לדיון נוסף שהגיש כונס הנכסים מטעם בנק הפועלים, אשר הטיל את השיעבוד הצף אשר נסוג מפני שיעבוד קבוע מאוחר יותר, אך ורק משום שלא נרשם.
16/06/2009  |  מאיר הילזנרט  |   פסיקה
"יש לקבל את טענת המשטרה שלא ניתן להבהיר במבט צופה פני עתיד כיצד יוגן האסיר עת שחרורו, בעוד ארבע שנים, ושיש להסתפק בהצהרת הכוונות של המשטרה להגן על האסיר בעתיד". דברים אלו נאמרו ע"י השופטת איילה פרוקצ'יה (יום ב', 15.06.09) בעתירה שהגיש אסיר המרצה עונש מאסר, בדרישה שתוצג לו תוכנית מפורטת להגנתו לאחר שחרורו הצפוי מן הכלא, בעוד כשלוש שנים. האסיר, אשר שיתף פעולה עם המשטרה וסייע לה רבות ללכוד פושעים, נרדף בשל כך ע"י אנשי העולם התחתון. בעתירתו הוא מבקש, בנוסף להקדמת שחרורו, גם את הבטחת בטחונו לאחר שחרורו. השופטת פרוקצ'יה, בהצמדה ל'כללי הטקס' של בג"צ קובעת כי: "ככלל, טוענת השופטת, כל עוד האסיר כלוא, אין מקום לדון באבטחתו לאחר שחרורו, שכן זהו דיון מוקדם, שעדיין לא בא עיתו - דיון שעל-פי כללי הבג"צ יש לדחות על הסף", וזאת תוך התעלמות מנסיבותיו המיוחדות של המקרה.
16/06/2009  |  מאיר הילזנרט  |   פסיקה
"אין זה מתקבל על הדעת, אפוא, שפקח עירוני, עם כל ההערכה לתפקידו, יהא הגורם שימלא את הפרטים האופרטיביים של צו הפסקה, שנחתם "על החלק", כאשר אין בידיו סמכות לפי דין לעשות כן. זאת ועוד: לנוכח אופיה הדרסטי של הסמכות ליתן צו הפסקה, גם בעל הסמכות הוגבל על-ידי המחוקק בהוצאת הצו לתקופה של שלושים יום בלבד. לפיכך, מועד מתן הצו הינו מועד חיוני שיש לציינו ב"זמן אמת", דהיינו: בעת החתימה על הצו; ופשיטא שפקח, שאינו בעל הסמכות, אינו יכול להשלים בדיעבד פרט זה". הדברים האלו נאמרו על-ידי שופט בית משפט השלום בהרצליה, ד"ר שאול אבינור, בבקשה שהגישה רשת בתי הקפה "קפה קפה", לביטול צו סגירה שהטילה עליה עיריית הרצליה.
14/06/2009  |  מאיר הילזנרט  |   פסיקה
הגם שהדירה בבאר שבע, אשר כספי תמורתה שימשו את בני הזוג לרכישת דירה חדשה בכפר-סבא, נרכשה כולה מכספי הבעל, ועל כן ניתן לאמר כי בעקיפין גם הדירה החדשה בכפר סבא נרכשה ברובה מכספי הבעל, הדירה תחולק שווה בשווה בין בני הזוג הנפרדים. הסיבה: בזמן רכישת הדירה בבאר שבע היו הצדדים ידועים בציבור ולא נשואים, ועל כן נכון לזמן הזה חלה עליהם הלכת השיתוף. את הדברים האלו קבע (יום ב' 08.06.09) השופט צבי ויצמן מבית המשפט לענייני משפחה בכפר סבא, בהליך רכושי אשר ניהלו הבעל והאישה, ואשר נלווה להליך גירושיהם.
14/06/2009  |  מאיר הילזנרט  |   פסיקה
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
אלי אלון
אלי אלון
בעוברי ברחוב צד את עיני נוסחו המוזר של שלט הרחוב שמופיע עליו הכיתוב הבא בלבד: "דוד סמילנסקי פקיד ועסקן, מנהל מחלקת המים בעיריית תל אביב"    משום אין אזכור בשלט ולו ברמז לעובדת היותו...
איתמר לוין
איתמר לוין
עם חיוך תמידי והמון סבלנות ואנושיות, חוי טוקר מנהלת בנינוחות דיוני חדלות פרעון - אם כי לעיתים תכונות אלו גורמות לה לאפשר לעורכי דין להאריך מדי ואף לנהל שיחות ממש מתחת לדוכן
דן מרגלית
דן מרגלית
בעצם מדוע שהח"כים לא יאשרו לעצמם פגרה? אבל לא סתם אלא ללא מגבלת זמן, לכו לפגרה, לכו ואל תשובו
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il