ועדת הכספים אישרה (יום א', 18.12.16) במסגרת העברות תקציביות של סוף שנת תקציב בסך 1.26 מיליארד ש"ח למטרות שונות, בין השאר לתגבור תוכניות בנייה מואצת, תוכניות הנוגעות להגנת הסביבה ועוד. כמו-כן, אישרה ועדת הכספים קיצוץ רוחבי בכל משרדי הממשלה בסך 2.11 מיליארד ש"ח. הקיצוץ נועד בעיקר על-מנת ליישם את ההחלטה להקדים את תוכנית חיסכון לכל ילד לתחילת 2017 ולשלם במספר פעימות את התשלום הרטרואקטיבי עבור התוכנית לכל ילד החל במאי 2015. הסכומים לתוכניות החיסכון יועברו מהביטוח הלאומי לחשבונות של הילדים.
במהלך הדיון התחוללו מספר סערות, בייחוד בעת הדיון על הקיצוץ הרוחבי. חברי האופוזיציה תקפו את הקיצוצים בסעיפים התקציבים החברתיים, היינו בתקציבי משרדי הרווחה, החינוך, הבריאות, השיכון ועוד. יו"ר ועדת הכספים, ח"כ
משה גפני, השיב לחברי הכנסת, ש"גם הוא לא מתלהב מקיצוצים, אבל כאן יש מטרה חברתית בעלת חשיבות גבוהה עבור כלל הציבור, חיסכון לכל ילד, וזו מטרה מוצדקת לקיצוץ הזה".
להלן פירוט ההעברות התקציביות שאושרו:
- 54.9 מיליון ש"ח למימוש תוכניות העבודה של המיזם הלאומי 'ישראל דיגיטלית' לצורך יצירת מאגרי מידע שיאיצו את ההתקדמות של הרפואה המותאמת אישית, יצירת תשתית לקורסים מקוונים באקדמיה ולהגברת הנגישות וקידום איכות ההוראה. בנוסף, יצירת תיק מטופל דיגיטלי לשם טיוב השירות הניתן לצרכיי שירותי הרווחה.
- 57.8 מיליון ש"ח למשרד להגנת הסביבה לצורך יישום החלטת ממשלה בנוגע לתוכנית הלאומית לצמצום זיהום האוויר והפחתת הסיכונים הסביבתיים באזור מפרץ חיפה, בין השאר לפעולות להסדרה ופיקוח על התעשיה, להגדלת היקף דיגומי האוויר ולסבסוד זיהום האוויר, יישום החלטת הממשלה לגבי התוכנית הלאומית להפחתת פליטת גזי חממה, יישום החלטת ממשלה לגבי תוכנית הממשלה לסייע לרשויות מקומיות בהפחתת מפגעי 'שושנת יריחו' ועוד.
- 2.1 מיליון ש"ח למשרד להגנת הסביבה לצורך ביצוע פרויקט שיתופיות בכלי רכב חשמליים.
- 56.15 מיליון ש"ח, בין השאר למימון עבודת ועדות ערר מחוזיות וקידום תוכניות מתאר ביישובים הדרוזים והצ'רקסיים ועוד.
- 549 מיליון ש"ח תוספת למשרד הביטחון - ההסברים המפורטים יינתנו בוועדה המסווגת, המשותפת לתקציב הביטחון של ועדת הכספים וועדת החוץ והביטחון.
- 140.4 מיליון ש"ח לביצוע שינויים פנימיים בתקציב משרד הקליטה למטרות שונות, בין השאר ליישום תוכניות לקליטת עולי אתיופיה, בעיקר לצורך יישום החלטת ממשלה בהקשר להעלאת בני הפלשמורה, תוכניות מדענים עולים באקדמיה, הגדלת סל קליטת עולים, יישום תוכניות סטודנטים עולים ועוד.
- 382.7 מיליון ש"ח למשרד החקלאות ולמשרד השיכון, מתוכם 110 מיליון ש"ח למימון עבודות פיתוח לבנייה חדשה בביצוע ישיר ע"י המשרד, 34 מיליון ש"ח לביצוע עבודות פיתוח לבנייה בשכונת חומת שמואל בירושלים וביבנה, בהן משרד השיכון משווק קרקעות לבנייה ומבצע עבודות פיתוח, 40 מיליון ש"ח להקמת מוסדות ציבור ביישובי הקבע של מפוני גוש-קטיף, 72 מיליון ש"ח להקמת מוסדות ציבור ביישובי המיעוטים, 27.5 מיליון ש"ח להקמה והפעלה של מועדוניות בשכונות המיועדות לשיקום וליישום החלטת ממשלה בנושא תוכנית סיוע מיוחדת לקריית ארבע וליישוב היהודי בחברון, 11.5 מיליון ש"ח לתגבור תקציב תחזוקת הדיור הציבורי ולצורך רכישת דירות לנכי נפש.
- 10.47 מיליון ש"ח למשרד השיכון למספר מטרות: לחיזוק האבטחה בהר הזיתים (4.4 מיליון ש"ח), תקציב שמועבר מהמשרד לענייני ירושלים, עוד כספים לשיקום שכונות.
- 4 מיליון ש"ח תוספת לקרן לנזקי טבע בחקלאות.
כפי שנאמר לעיל, במהלך הדיון על הקיצוץ הרוחבי, התעמתו חברי הכנסת, קואליציה ואופוזיציה כשהטענה המרכזית של האופוזיציה, היא שהקיצוץ כמוהו כמיסים סמויים על הציבור ומנגד, טענו חברי הקואליציה כי מדובר בעודפי תקציב ב-2016, שטרם מומשו וכי התוכניות מהן הם נלקחו יתממשו בסופו של דבר. להלן:
ח"כ
מנואל טרכטנברג (
המחנה הציוני): זה הקיצוץ השלישי או הרביעי על תקציב המדינה ב-2016. קיצוץ רוחבי פירושו של דבר זה קיצוץ בשירותים החברתיים. זה בעצם הטלת מיסוי סמוי, כי אם אני מקצץ 146 מיליון ש"ח בבריאות, המשמעות שהאזרח שאמור לקבל שירותים בדר גודל כזה יצטרך לממן זאת בעצמו ואותו דבר ברווחה, בחינוך וכד'. הממשלה כל פעם מוכרת לנו סיסמה שמורידים מיסים, מס הכנסה, מס חברות, מע"מ אך בסוף מטילים עלינו מיסים אחרים באותו סדר גודל. זו הונאה של הציבור, כאילו לא נוגע לו הקיצוץ הרוחבי כי זה אבסטרקטי. אם הממשלה רוצה להטיל מיסים על הציבור שתודיע שזו כוונתה ללא תרגילי הונאה".
ח"כ
סתיו שפיר (המחנה הציוני): "אין פה נציגי ממשלה שיסבירו איך יקצצו לתקציבים שמיועדים לעולי אתיופיה, בחינוך, ברווחה וכד', ואיך קיצוץ התקציבים האלה מסתדר עם התוכניות שהציגו לנו בתקציב הקודם וגם עכשיו בקריאה הראשונה על תקציב 2017-2018. אין בזה שום הגיון ומכלה את זמנה של ועדת הכספים ומרוקן את עבודתה מתוכן".
ח"כ
מיקי לוי (יש עתיד): "לפי החשבון שלי אנחנו מגיעים ל-6.65% קיצוץ בתקציב המדינה ל-2016 וזה הופך את כל התוכניות למיגור העוני ותוכניות רווחה אחרות ותמיכה ברשויות המקומיות ותוכניות אחרות לבלוף. כל התקציב הוא בלוף אחד גדול, כי פוגעים בשירותים האזרחיים ואז האזרח מחויב לרכוש בכסף שלו שירותים שונים, כך גם בבריאות על-אף ההבטחות של שר הבריאות. זוהי רמאות למשה, מטילים מיסים סמויים על האזרחים".
ח"כ עיסאוי פריג' (מרצ): "תקציב המדינה מנוהל בצורה של גזבר שמנהל תקציב של מוסד כלשהו ולא של מדינה עם סדרי עדיפויות. כשאני רואה את הפירוט של התקציבים שנפגעים מהקיצוץ, תקציב החינוך שמופיע פעמיים, משרד הבריאות פעמיים, רשויות מקומיות וכד', עושים צחוק מהציבור".
ח"כ
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): "יש פה חברי כנסת שנבחרו על טיקט מסוים ויושבים כאן ומצביעים בעד הקיצוץ שפוגע דווקא בסעיפי תקציב המייצגים את המטרות לשמן הם נבחרו, כגון ח"כ
אברהם נגוסה, יו"ר ועדת הקליטה, וכאן יש קיצוץ בתקציבי הקליטה וח"כ
נאוה בוקר, שנבחרה על-רקע השריפה בכרמל ב-2010 ועתה יש קיצוץ במערך הכבאות. אני קורא להם להצביע יחד איתנו נגד הקיצוץ הזה".
מנגד השיב יו"ר הקואליציה, ח"כ
דוד ביטן (הליכוד): "די עם הפופוליזם של האופוזיציה. ברור שמדובר ביתרות שלא מומשו ולכן ניתן לבטל אותן. בסוף גם המשימות מתבצעות ומה שטרם הוצע ב-2016, יבוצע ב-2017-2018, כמו למשל ביצוע החלטות הממשלה לגבי תגבור התמיכות בעלייה מאתיופיה וגד'. הקיצוץ הזה לא באמת עוצר תוכניות אבל כן מסיט כספים למטרה חיונית כרגע שכולם תומכים בה ורוצים אותה - תוכנית החיסכון לכל ילד. זה במקום להעביר עודפים לשנה הבאה".
רפרנט מאקרו באגף תקציבים במשרד האוצר, תמיר כהן, השיב לחברי הכנסת על טענותיהם נגד הקיצוץ: "אנחנו מציעים את הצעדים הכי נכונים איך לקדם את המדיניות ולבצע אותה על הצד הטוב ביותר, כשהממשלה מחליטה. כאן יש בשורה. אם תמיד השימושים של הכספים מהקיצוצים הרוחביים היו לצרכיי תקציב הביטחון, כאן בפעם הראשונה לצורך מימון מטרה חברתית; הקדמת תוכנית חיסכון לכל ילד. ההחלטה על קיצוץ בסעיף תקציבי מסוים נעשית בשיתוף של רכז הנושא הרלוונטי באגף תקציבים עם נציג המשרד הרלוונטי. כך בכל נושא ובוחרים את המקומות והתקנות שבהם ניתן לקצץ תוך מזעור הפגיעה בסדרי העדיפויות". בעניין הופעת משרדים יותר מפעם אחת בטבלאות של הקיצוץ הרוחבי אמרכהן, כי "בכל פעם מדובר בסעיפים ייעודיים שונים, פעם למשל תקציב פיתוח, פעם תקציב רזרבה או משהו אחר".