עורכי הדין איל רוזובסקי ורונן מטרי - שמונו לבקשת בנק לאומי ככונסי הנכסים למניותיו של אליעזר פישמן בקבוצת מוניטין (השולטת בעיתון גלובס ובבית הדפוס באתר הקבוצה), הסתירו מבית המשפט ומהנשיא איתן אורנשטיין מידע קריטי בדבר הצעה מוסכמת שעמדה על הפרק, ערב כניסתם לתפקיד (אוגוסט 2016), הצעה מוסכמת כאמור שהייתה בתוקף גם לאחר מכן: רכישת עיתון גלובס ובית הדפוס בסכום כולל של 15 מיליון דולר (כ-57 מיליון ש"ח). כך נודע ל-News1.

נודע, כי קבוצת המשקיעים מארה"ב מיוצגת בישראל על-ידי היזם דן סניור. סינור, המוכר כעיתונאי וסופר יהודי-אמריקני, הוא אחד ממחברי רב המכר 'סטארט-אפ ניישן' על עולם ההיי-טק הישראלי. המדובר בקבוצה רצינית, שגילתה עניין בעיתון גלובס כדי להופכו לעיתון מוביל בעידן העיתונות החדשה. רכישת גלובס על-ידי קבוצה זו - בהתאם להצעה שהוגשה לפני כינוס הנכסים - לא הייתה מזכה, ככל הידוע, את רוזובסקי ומטרי, בעמלה של 4% אותה הם מצפים לקבל. וזו אולי אחת הסיבות להימנעותם ממסירת המידע ורצונם להוביל תהליך התמחרות שיזכה אותם בעמלה השמנה.

חמור מכך: נודע, כי רוזובסקי ומטרי טירפדו גישת נציגות המשקיעים האמריקנית, להנהלת גלובס - בנימוק הבעייתי לפיו עליה להגיש הצעה מחודשת כיתר המתעניינים. בכך טירפדו עריכת בדיקת נאותות על-אף שזו הוסכמה ונחתמה בין הצדדים (למשך 60 ימים). נודע, כי המשקיעים התרעמו נוכח התנהגות זו והתבטאו קשות נגד השניים. בנסיבות שנוצרו, החליטה קבוצת המשקיעים, באותה עת, לפרוש מהעסקה וזאת נוכח החשש כי "המשחק מכור", וכי הכונסים "מתמרנים" כך שבפועל ייגברו סיכוייו של איש העסקים אלי עזור לזכות ולרכוש את גלובס במכרז הפנימי שנערך.

רוזובסקי ומטרי פעלו גם בהמשך באופן המעורר חשד (רוזובסקי פעל בעבר בכמה עניינים משיקולים זרים הגובלים בפלילים). השניים לא דיווחו לבית המשפט על גובה הצעת המשקיעים האמריקנים (57 מיליון ש"ח) ממש עד ימים אלה - למרות שנקבע "תג מחיר", דבר שהיה בו כדי לסייע ביצירת בסיס לתחרות במסגרת הליך ההתמחרות שבוצע - במסגרתו הציע איש העסקים דוד דוידוביץ 45 מיליון ש"ח ואלי עזור הציע 44.5 מיליון ש"ח. תוצאות הליך ההתמחרות טעונות אישור דירקטוריון חברת מוניטין. מחמת זאת שלא נרכש ביטוח לדירקטורים, ונוכח הסיכונים הכרוכים בקבלת החלטה אישית בסוגיה קריטית זו, ורצונם של הכונסים לעקוף בפועל זכות סירוב ראשונה הקיימת לבני משפחת בראון (בחברה השולטת), זימנו הכונסים את בעלי המניות במוניטין לאסיפה כללית. לאחר מכן יובאו ההחלטות לדיון ואישור והכרעה של בית המשפט.

השבת הקבוצה האמריקנית להליכי ההתמחרות, לאחר שזו "יורטה" בפועל על-ידי רוזובסקי ומטרי, טעונה עתה בדיקה מחודשת. נודע, כי עו"ד אהוד סול (ממשרד הרצוג פוקס נאמן ושות') הוא המשמש כבא-כוחה של הקבוצה. עו"ד סול שיגר (יום ד', 21.12.16) מכתב לחברי הדירקטוריון של מוניטין וחידש את ההצעה הכספית, אך הפעם במחיר נמוך יותר: 13.5 מיליון דולר (10% פחות מההצעה המקורית). מימוש הרכש כפוף לבדיקת נאותות.


ניגוד עניינים מובנה ופסול


רוזובסקי ומטרי פועלים גם בימים אלה תוך ניגודי עניינים, ומבלי שגילו את עניינם לבית המשפט:

• רונן מטרי ייצג בעסקות רבות את איש העסקים אלי עזור, כולל בעסקת מעריב שבוצעה לפני כשנתיים. דבר עניינו של אלי עזור ברכישת גלובס היה ידוע ברבים עוד קודם לפרסום המכרז הפנימי. מאחורי הקלעים נוהלו לא מעט שיחות בין משרדו של מטרי לבין עזור;

• איל רוזובסקי שימש בעבר כבא-כוחה האישי של אלונה בראון (המחזיקה יחד עם אימא ואחיה ב-25% ממניות מוניטין), בכמה עניינים;

המידע הפנימי והקריטי היה בידי רוזובסקי ומטרי, מתוקף תפקידם. אך במקום לדווח על-כך לבית המשפט, ו/או למסור על-כך לדירקטוריון מוניטין - שהתבקש לפעול למכירת גלובס ובית הדפוס, פעלו השניים להצניע את דבר ההצעה. בדרך זו הסתירו רוזובסקי ומטרי מידע חשוב ביותר בדבר שוויו האמיתי של עיתון גלובס, כפי שנקבע בין קונה מרצון למוכר מרצון, ועוד בטרם ירדה קרנו של העיתון מחמת הליך כינוס הנכסים.

פעילות בעייתית בניגוד להוראות החוק

כאמור, רוזובסקי ומטרי לא דיווחו על-כך לבית המשפט, למרות הוראות החוק - המחייבות כונסי נכסים לדווח על כל ניגוד עניינים ועל כל מניעות מכל סוג שהוא. המידע החיוני הוסתר מנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופט איתן אורנשטיין, שאישר את מינויים לכונסים בלא המידע האמור. רוזובסקי ומטרי בחרו להוביל בכחש גם את עובדי גלובס, בעצם זאת שיצרו מצג - משל הם מנהלים את תהליכי המכירה בלא משוא-פנים לאיש.

פעילותם של מטרי ורוזובסקי, תוך הסתרת מידע וניגודי עניינים, מאפשרת, גם בימים אלה, לאיש העסקים אלי עזור, לבחוש בניסיון לגרוף לרשתו את עיתון גלובס. ל-News1 נודע, כי כמה גורמים פועלים גם בימים אלה, באופן מפוקפק, כדי לתמרן ולהוביל את הליכי המכירה כך שעזור יזכה, בסופו של דבר, לרכוש את גלובס. עזור מקיים מגעים נמרצים גם עם נציגות העובדים בעיתון גלובס, כדי לקבל את תמיכתם וסיועם כך שיוכל לרכוש את גלובס ב-44.5 מיליון ש"ח על-אף הצעתו המועדפת של דוידוביץ שהתחייב לשלם 45 מיליון ש"ח וכן להזרים עוד ששה מיליון דולר בשלוש שנים לתפעול העיתון.