האור והחושך הינם מושגים מופשטים המקבלים צורות שונות במציאות. החושך מבטא פעמים רבות את ההעדר, לילה, חורף, גלות, מעשי רשע ואת הרע בעולם. לעומתו האור המבטא את היש, יום, קיץ, גאולה, רוחניות, מעשי צדיקים ואת הטוב בעולם. האור והחושך הם חלק מהותי בהתנהלותו של העולם ולכן הם באים לידי ביטוי באופנים שונים, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בדברי חז"ל על הפסוק בספר בראשית: "והארץ הייתה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום, ורוח אלוקים מרחפת על פני המים" (פר' א', ב'). "תוהו" זו גלות בבל, "ובוהו" זו גלות מדי, "וחושך" זו גלות יוון, "ועל פני תהום" זו הגלות שאנו מצויים בה, שנראית כאילו אין לה סוף, "ורוח אלוקים מרחפת" זו הגאולה הקרובה שתפציע במהרה. ואמרו: באיזו זכות ממשמשת ובאה? בזכות התשובה שנמשלה למים, שנאמר: "שפכי כמים לבך נוכח פני ה'" (איכה ב', י"ט) (מדרש בראשית רבה ב, ד'). היוונים החשיכו את עיניהם של ישראל בגזירותיהם. החושך בא להסתיר את האמת, לטשטש את המושגים ולסמא את עיניהם הרוחניות של עם ישראל.
