בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
המכון הישראלי לדמוקרטיה והסדנא לידע ציבורי:
|
|
|
השהיית נוהל הדיווח מנוגד להתחייבות לבג"ץ
|
קוראים ליו"ר ועדת הכספים וליועץ המשפטי לכנסת לבטל את השהיית הנוהל, לעצור מידית את ההעברות המתבצעות ללא פיקוח ובקרה ולבטל את ההצבעות שנערכו באחרונה ללא קיום הנוהל
בעקבות החלטת ועדת הכספים ביום חמישי האחרון (22.12.16), לבטל באופן זמני את נוהל השקיפות, שיגרו (יום ב', 26.12.16) במכון הישראלי לדמוקרטיה ובסדנא לידע ציבורי, מכתב דחוף ליו"ר ועדת הכספים וליועץ המשפטי לכנסת בדרישה לעצור את המהלך. במכתב, עליו חתומים מושון זר אביב ואדם קריב, ראשי פרויקט "מפתח התקציב" בסדנא לידע ציבורי וד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, מנהלת המרכז למוסדות וערכים דמוקרטים במכון הישראלי לדמוקרטיה, טוענים הכותבים כי מדובר בהחלטה שערורייתית המנוגדת להצהרות המדינה בבג"ץ, לאינטרס הציבורי ולמחויבותיה של המדינה כלפי ארגון ה- OECD. הכותבים מסבירים, כי המדינה התחייבה בתשובתה לבג"ץ שהגישה חברת הכנסת סתיו שפיר כי יגובש נוהל מוסכם בנושא חוסר השקיפות בהעברות התקציביות, וזה הוצג על-ידי סגנית הממונה על התקציבים באוצר. משרד האוצר טען במסגרת העתירה, כי בתקציב הבא "תוקדש מחשבה ותינתן תשומת לב לכך שיכלול את כל ההוצאות הצפויות". לכן, השהיית הנוהל, דווקא בעת ההעברות התקציביות של סוף שנת הכספים, בעייתית במיוחד. "השהיית הנוהל מתרחשת דווקא באחד מן הרגעים הקריטיים של המערכת שבהם צריך להיבחן הנוהל והמחויבות לשקיפות" אומרים קריב, זר אביב ושוורץ אלטשולר. בהקשר זה יש לציין ששקיפות בתהליכי קבלת החלטות בנוגע לתקצוב היא אחת מאמות המידה המרכזיות לבחינת איכות הדמוקרטיה ומהווה אינדיקטור חשוב במדד הבנק העולמי וה-OECD להם ישראל התחייבה. עוד הוסיפו במכון ובסדנא לידע ציבורי, כי אין מדובר בתופעה העומדת לבדה. "זהו חלק מהתהליך החפוז של העברת תקציב דו שנתי שעצם חקיקתו מעקרת את אחד הכלים החשובים של הכנסת בכלל ושל האופוזיציה בפרט- פיקוח על גיבוש תקציב המדינה" אמרו הכותבים. מדובר ב"מסחרה" בכספי ציבור, כפי שראינו בשבועות האחרונים ולכן קיום הנוהל מקבל משנה תוקף. הכותבים אף מבקרים הכותבים את חברי האופוזיציה שבחרו להצביע בעד השהיית הנוהל, בניגוד למצופה ולשתף פעולה בהסתרת מידע קריטי מעיני הציבור ובייבוש מנגנוני הפיקוח והבקרה הבסיסיים ביותר בדמוקרטיה. בסיכום המכתב, קוראים זר אביב, קריב ושוורץ-אלטשולר ליו"ר ועדת הכספים וליועץ המשפטי לכנסת לבטל את השהיית הנוהל, לעצור באופן מיידי את ההעברות המתבצעות ללא פיקוח ובקרה, לבטל את ההצבעות שנערכו ללא קיום הנוהל ולעגנו באופן שלא יאפשר לחזור על התנהלות זו בעתיד.
|
תאריך:
|
26/12/2016
|
|
|
עודכן:
|
26/12/2016
|
|
מירב ארד
|
+מטוס ושמו שרה
|
12:50 26/12/16 | עמי דור-און | לרשימה המלאה |
מן המפורסמות הוא כי נתניהו אוהב מאוד את אשת חיקו שרה. עובדה: הוא מצרף אותה לנסיעותיו הרבות כשהיא לופתת את ידו. מן הטעם הזה סביר מאוד להניח שהמטוס שתרכוש המדינה יזכה בשם הייחודי שרה נתניהו. האמת - מגיע לה
|
|
בנימין ושרה נתניהו [צילום: אוהד צווינברג/פול/פלאש 90]
|
|
|
|
השהיית נוהל הדיווח מנוגד להתחייבות לבג"ץ
|
|
נוהג מקובל בעולם התעופה האזרחית מאפשר להעניק שם זיהוי למטוסי נוסעים. באל-על, למשל, נקראים המטוסים על שם ערים גדולות כמו תל אביב, חיפה, ירושלים, באר שבע וגם לא נפקד שמן של ערים קטנות יותר כמו גבעתיים, רמת גן, אשקלון ואחרות. בצד השם חייבים המטוסים לשאת סימן זיהוי המצביע על המדינה שאליה משתייך כלי הטיס. הזיהוי הישראלי בא לידי ביטוי בסימן 4x. עכשיו, כאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו עומד על דעתו שהמדינה תרכוש לשימושו בטיסות ברחבי העולם מטוס נוסעים סילוני שעלותו יותר מ-320 מיליון שקלים, מזה 180 מיליון שקלים בשנתיים הבאות, יהיה צורך להעניק גם למטוס החדש שם זיהוי.
|
|
|
אין טעם להתייחס לתוכן החלטת מועצת הביטחון בנוגע להתנחלויות. התוכן אינו חשוב לרוב אזרחי ישראל אלא מה שבנט-שקד אומרים באמצעי התקשורת ומה שנתניהו מפרשן בפייסבוק או טויטר. אין כלל חשיבות שהחלטת מועצת הביטחון היא נגד ההתנחלויות ולא נגד מדינת ישראל. הטריו הפנאטי הוא הקובע שמועצת הביטחון החליטה לפגוע אנושות בישראל, וקביעתו היא פסק הלכה. בלתי חשוב לחלוטין שכל המעורבים במה שבושל במועצת הביטחון הוא תוצאה של חוק ההסדרה שקודם על-ידי הטרויקה בנט-שקד-נתניהו, חוק שאפילו היועץ המשפטי לממשלה הזהיר מפניו.
|
|
|
שרת המשפטים, איילת שקד, ושר התיירות, יריב לוין, יעמדו בראש צוות שרים שיבדוק את הליכי המינוי למשרות בכירות בשירות הציבורי - החליטה הממשלה (11.12.16).
|
|
|
הממשלה אמורה לאשר בישיבתה הבאה (יום א', 18.12.16) את הצעתם של שרי האוצר והשיכון, לאשר להביא לעבודה בישראל עוד 9,500 פועלי בניין פלשתינים. שר הפנים אריה דרעי, האחראי לאישורים להבאת עובדים זרים, הודיע השבוע שאישר להביא לארץ עוד 20,000 פועלי בניין פלשתינים. עתה מתברר שלארץ יגיעו בשנה הבאה פחות מ-50% מהמספר שנקב בו.
|
|
|
ראש הממשלה בנימין נתניהו אומר (יום א', 11.12.16) כי יש לאפשר לראש הממשלה ולשרים לבצע יותר מינויים פוליטיים במשרדי הממשלה השונים בדומה לשיטה הנהוגה בארצות הברית.
|
|
|
|