בג"צ: אין למנות סגני נשיאים משיקולי כבוד

ביום 16.7.06 פורסמה בתקשורת כתבה לפיה נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב הודיע על כוונתו למנות שבעה שופטים נוספים לתפקיד סגן נשיא בבית המשפט, וזאת בנוסף לחמישה סגני נשיא שכבר כיהנו בתפקיד זה אותה עת. על פי אותה הודעה, יועדו לכהן בתפקיד סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב 12 סגני נשיא מתוך מצבה של 36 שופטים, שכיהנו אותה עת בבית המשפט.

התנועה למען איכות השלטון בישראל עתרה לבג"ץ אשר יורה לשר המשפטים להשיב מדוע לא יבטל מינויים של שבעה שופטים לתפקידים של סגני נשיא בבית המשפט המחוזי בתל אביב, בטענה כי מינויים אלה אינם מתיישבים עם נורמות מחייבות על פי דיני המינויים בשירות המדינה, פוגעים באמון הציבור במערכת השיפוט, ולוקים בחוסר סבירות.

כן ביקשה התנועה מבג"ץ להורות לשר המשפטים ליתן טעם מדוע לא יקבע הנחיות מחייבות אשר תסדרנה את שיטת קידום השופטים בבתי המשפט לתפקידי סגן נשיא בתי המשפט, ותהיינה תואמות לנורמות מקובלות בדיני המינויים בשירות הציבורי, תוך שמירה על עקרון הגילוי והשקיפות בהליך המינוי, מתן שוויון הזדמנויות לכלל השופטים, ותוך התבססות על היקף תקנים שייגזרו מהגדרת צרכים אמיתית של ערכאות השיפוט לסוגיהן.

התנועה גורסת כי על מינויי סגני שרים לבית המשפט המחוזי לענות על צורך קונקרטי בתקנים ולא על צרכם של שופטים בהעלאה בדרגה. מינויים שבוצעו שלא מקריטריונים אלו פוגעים באמון הציבור וחורגים מסבירות, ועל כן דינם להתבטל.

העותרים גורסים כי טרם קביעת התקנים לא נערכה בדיקה באשר לנחיצותם, וכי מינויים בלא מכרז פוגעים בזכותם של שופטי בית המשפט המחוזי להתמודד למשרות באופן שוויוני.

על פי תשובת המדינה, מינויי סגני הנשיאים בבית המשפט המחוזי בתל-אביב התבססו על שני השיקולים המצטברים הבאים: האחד – חלוקת נטל העבודה האדמיניסטרטיבי והשיפוטי המוטל על כתפי הנשיא בינו לבין סגניו; והשני – קידום שופטים בתחומי בית המשפט בו הם מכהנים. לעמדת המדינה, יחס של סגן נשיא אחד אל מול ארבעה שופטים מכהנים באותה ערכאת שיפוט הוא יחס הולם, המשקף נכונה את הצרכים המערכתיים.

נוכח ההיקף הרחב של המטלות הניהוליות והשיפוטיות המוטלות על הנשיא, קיים לטענת המדינה צורך תיפקודי אמיתי במינוי מספר סגני נשיא בכל בית משפט, ובמיוחד כך בבתי משפט מחוזיים ברחבי המדינה, כאשר הצורך בולט במיוחד בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, שהוא הגדול והעמוס מביניהם.

עם זאת, מודה המדינה כי בנוסף לשיקול המנהלתי, היא עונה על הצורך הטבעי של כל שופט מחוזי להתקדם, שכן האפשרות להתקדם לבית המשפט העליון מצומצמת מאד.

כן מביעה המדינה הסכמה משתמעת לטענות העותרים כאשר היא מצהירה כי מעתה ואילך, מכאן ולהבא, תמנה סגני נשיא עפ"י אמות מידה מוגדרות ושקופות, ועד להסדרת הנושא בחקיקה "היא תפחית באופן הדרגתי את מספר סגני הנשיאים", עד ליחס של סגן נשיא ל-7 שופטים.

עוד המדינה הצהירה כי מעתה ואילך תאתר אפיקים אחרים לקידום שופטים, ובכך מוכמנת הודאה משתמעת בכך שקידום השופטים למשרת סגני נשיאים הושפעה משיקולי 'הצורך לקדם'. אחד האפיקים שמציעה המדינה הינו תפקיד של "שופט בכיר", תואר מעוקר מפונקציה ניהולית מיוחדת.

הליכתה של המדינה לקראת העותרת לא סיפקה את האחרונה, אשר גרסה כי אין להותיר את המינויים אשר נעשו עד כה על כנם.

השופטת פרוקצ'יה

• המסגרת הנורמטיבית - סעיף 9 לחוק בתי המשפט מקנה לשר המשפטים את הסמכות למנות סגני נשיאים לתקופה אשר לא תעלה על 7 שנים. סמכויותיהם של סגני הנשיאים רבות הן, ומבוזרות על פני כל ספר החוקים. כן, נשיא בית המשפט רשאי לאצול להם מסמכויותיו. לצד סמכויות רבות בעלות אופי ניהולי, אשר תכליתן להקל על העומס המוטל על נשיא בית המשפט המחוזי, לסגני הנשיאים סמכויות בעלות אופי מהותי, כגון התרת האזנות סתר בצווים, וזאת בצד הסמכויות המוקנות לנשיא בית המשפט.

• החוק שותק באשר למספר הרצוי של סגני נשיאים, כמו גם באשר לתכלית המינוי, ולהיקף הכשירות אשר נדרש מסגן הנשיא. שתיקתו של החוק בעניינים אלה, והעובדה כי עד כה לא גובשו כללים ברורים ומעוצבים המגדירים את הליכי המינוי של סגני נשיאים בבתי המשפט, הביאו למציאות שבה עד כה לא הופעלה שיטה מגובשת, ברורה ואחידה לביצוע המינויים, ועובדה זו הביאה לכך כי בתחום זה קיימים לעיתים הבדלים ופערים בין בתי משפט שונים, שלא תמיד ניתן לתת להם הסבר ענייני.

• תכלית מינוי סגני נשיא - מלשון החוק עולה כי סגני נשיאים נועדו לשרת תכלית פונקציונלית, אך התפקיד אינו אמור לשרת את צרכם של שופטים לקידום. עמימותו של החוק בענין מינוי סגני נשיא מצד אחד, והצרכים האנושיים בקידום שופטים ראויים מצד שני, הביאו למציאות זו של מינויים שחסרה בהם תשתית עקרונית ברורה וסדורה. מציאות זו טעונה תיקון. אין לערב בין תכליות מינוי סגני נשיא לבין קידום שופטים בתחומי בית המשפט. נדרשים לצורך כך שני מסלולים נפרדים שיעוצבו בהתאם. מינוי סגני נשיאים ייעשה על פי הצרכים התיפקודיים הממשיים של בית המשפט הנוגע בדבר.

• לאור הסכמת המדינה לטענות העותרים, העתירה מתייתרת - שכן מעתה ואליך תמנה המדינה סגני נשיאי-בתי משפט על פי משנה סדורה ולא לצרכי קידומם האישי של השופטים. אך אין ליתן לעותרים סעד רטרואקטיבי. פגיעה בקומץ בעלי כהונה מבין קבוצה גדולה לא תשרת את שורת הצדק וההגינות, ולא יהא בה מן האיזון והמידתיות הראויים.

השופטת נאור

• התערבות בית המשפט העליון במינוי של סגנן נשיא תיעשה לעיתים נדירות ביותר, כאשר הפגם הינו חמור מכל חמור, ולבטח לא בשל הלכי רוח ציבוריים בעקבות כתבה.

העתירה נדחתה

- בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
- בפני השופטים איילה פרוקצ'יה, מרים נאור, אליקים רובינשטיין
- בשם התנועה לאיכות השלטון: עו"ד אליעד שרגא, עו"ד ברק כלב, עו"ד דפנה קירו כהן
- בשם המדינה – עו"ד דנה בריקסמן