|
|
[צילום: ארכיון בית לוחמי הגטאות]
|
|
|
|
|
יהודי שנאסר בידי ברית המועצות בליטא, הוגלה לסיביר ונספה שם - ייחשב לקורבן שואה לעניין הטיפול ברכושו שנותר בישראל. כך קובעת (28.12.16) שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים, נאוה בן-אור, אשר מצאה, כי הכשרת היישוב מכרה שלא כדין לקרן הקיימת בשנת 1946 אדמות שרכש ממנה קורבן שואה בשנות ה-30.
החברה לאיתור והשבה של רכוש נספי השואה תבעה להעביר לה את התמורה של הקרקע שרכש ברוך בלוך באזור יקנעם, ערב מלחמת העולם השנייה. בנותיו המנוחות סברו שהוא נרצח בידי הגרמנים בליטא בשנת 1941, ורק במהלך הדיון הנוכחי התברר, כי הוא הוגלה לסיביר בידי הסובייטים ימים אחדים לפני הפלישה הגרמנית, בשל פעילותו הציונית, ונפטר שם ב-1943.
על בסיס עובדות אלו טענה הכשרת היישוב, כי לא מדובר ברכוש של אדם שנספה בשואה ולכן לחברה להשבה אין זכויות בקרקע. אלא שמסקנתה של בן-אור שונה, הן על בסיס הליך החקיקה שהביא להקמת החברה - ממנו ניתן ללמוד על הגדרה רחבה של "אדם שנספה בשואה" - והן בשל העובדות ההיסטוריות. הללו מלמדות, כי ברית המועצות הייתה באותה עת בעלת בריתה של גרמניה, וכי הגלייתם של יהודים לסיביר הייתה תוצאה ישירה של אירועי המלחמה - ולכן מדובר בקורבנות שואה.
בהמשך פסק הדין מנתחת בן-אור את העסקה בה מכרה הכשרת היישוב את הקרקע לקרן הקיימת. היא אומרת, שהן בלוך והן הכשרת היישוב הפרו את ההסכם ביניהם - הראשון בכך שלא סיים לשלם תמורת הקרקע, והאחרונה בכך שלא רשמה אותה על שמו. אלא ששני הצדדים מחלו זה לזה על ההפרה, הכשרת היישוב מעולם לא שלחה לבלוך הודעה על ביטול ההסכם ולכן הקרקע נותרה בבעלותו. בן-אור דוחה את שני הנימוקים שנתנה הכשרת היישוב לביטול ההסכם: את חובותיו של בלוך ניתן היה לקזז משווי הקרקע, ולא היה חשש של ממש להשתלטות אריסים ערבים על הקרקע.
עוד נמצא, כי הכשרת היישוב הפרה הן את חובתה לדווח לאפוטרופוס הכללי על הקרקע נטולת היורשים שנותרה בידיה, והן את החובה המוקדמת יותר לדווח עליה לנאמן הבריטי לרכוש אויב. התוצאה היא, שהכשרת היישוב הפרה את חובת הנאמנות כלפי בלוך (ויורשיו) וביצעה כלפיהם עוולה נזיקית. בהמשך ההליך תכריע בן-אור לגבי השווי שיהיה על הכשרת היישוב לשלם לחברה להשבה; זו מעריכה שמדובר ב-9.65 מיליון שקל. את החברה להשבה ייצגו עוה"ד אופיר פורת, יפית לוי ומיטל ג'רבי, ואת הכשרת היישוב - עוה"ד שוקי ננר, עזריאל יעקובוביץ, אורטל ננר ושרון אבוחצירה.
