שיקולים אישיים וכלכליים של בעלי
ידיעות אחרונות הנחו במשך שנים הסיקור העיתונאי בו, ובכך הוא הציג מידע מטעה בנוגע לטיב המוצר שהוא מכר ללקוחותיו. כך נטען (יום א', 15.1.17) בבקשה לתביעה ייצוגית בסך 200 מיליון שקל שהוגשה נגד חברת ידיעות אחרונות לבית המשפט המחוזי בתל אביב, בעקבות הגילויים בפרשת נתניהו-מוזס.
נועם ויצמן פותח באומרו, באמצעות עוה"ד
עודד גזית ואלירם בקל, כי קיים חוזה בלתי כתוב בין אמצעי התקשורת לבין צרכניהם, ולפיו הדיווח בהם יהיה אמין וענייני. טענה זו מסתמכת על פסקי דין וכללי אתיקה, והמבקש מסכם אותה כך: "צרכן העיתונות יוצא מנקודת הנחה לפיה התכנים שבעיתון אותו הוא רכש הם תוצר של עבודה עיתונאית עניינית". לטענתו, כאשר לא זה המצב - אין הקורא יכול לדעת זאת, והוא ממשיך לצרוך את העיתון מתוך הנחה ששיקוליו ענייניים.
לטענת ויצמן, הציטוטים מפיו של נוני מוזס אשר פורסמו בימים האחרונים מעלים, כי המוצר שמכר ידיעות אחרונות לא היה "עיתון" של ממש. המצגים לפיהם מדובר בעיתון המפעיל שיקולים ענייניים, הוא אומר, מתגלים כמצגים מטעים,"באשר העיתון, ולבטח מדורי החדשות שפורסמו בו, נערכו על בסיס שיקולים שאינם מקצועיים, ואשר נועדו לקדם אינטרסים כלכליים-אישיים הזרים למלאכת העיתונות".
הבקשה מסתמכת גם על דברים שאמרו לאחרונה בכירים לשעבר בידיעות אחרונות, ובהם ח"כ
מיקי רוזנטל והעיתונאי
מרדכי גילת. הללו טענו, כי מוזס התערב בעבודת העיתונאית וזאת רק משיקולים כלכליים. הוא גם מציין, כי
נחום ברנע כתב שלא היה חשוף ללחץ שכזה - ומכך משתמע, שחלק מעמיתיו כן היו חשופים לו. בבקשה נטען, כי התנהלות זו מקימה עילות תביעה רבות: הפרה של חוק הגנת הצרכן, הפרת חוזה, רשלנות ו
הפרת חובה חקוקה. טרם הוגש כתב הגנה.