יו"ר הוועדה, ח"כ
אברהם נגוסה, אמר כי בשנת 2007 אירחה ועדת העלייה את ניסמן "והוא סיפר כי הממשלה הארגנטינאית דאז החליטה להקים בראשותו, יחידת חקירה מיוחדת שמנתה 40 חוקרים, חקרה את הנושא לעומק, וגילתה כי הפיגוע בוצע כענישה כלפי ארגנטינה על כך שלא חלקה עם אירן את סודות הגרעין שלה".
לדברי שגריר ארגנטינה בישראל, קרלוס גראסיה, ממשלתו מייחסת חשיבות לחקירות של מערכת המשפט הארגנטינאית בנוגע לפיגוע בבניין הקהילה היהודית, וגם בחקירה המתבצעת לגבי מות אלברטו ניסמן. "ממשלתי תומכת בחקירה בלתי-תלויה בכדי לגלות את נסיבות מותו של אלברטו ניסמן".
ד"ר גוסטבו פרדניק, הביוגרף של ניסמן, ציין כי כאשר ניסמן ביקר בפעם הראשונה בארץ היה זה "שיא הקריירה שלו. על פרשת ניסמן דובר רבות בתקשורת הארגנטינאית ובתקשורת העולמית. לאחר עשר שנים של טיוח והעלמת כל העדויות לגבי מעורבות אירן, היחידה של ניסמן חשפה כי אירן מעורבות ללא כל צל של ספק. לאחר שהגיע לארץ הוא הצליח להוכיח שאירן עומדת בראש מערכת טרור בינלאומית".
לדבריו, ממשלת ארגנטינה לא רצחה את אלברטו ניסמן, אבל איפשרה אותו כאשר נתנה "אזור משוחרר" כדי שהאירנים יוכלו לבצע את הרצח. "אלברטו היה אדם גדול, רוב העם הארגנטיני מרגיש זאת עכשיו, הוא קיבל את המשימה כאילו הייתה שליחות חייו ולא נרתע משום סכנה. בשנה האחרונה חיינו בתקווה שהממשלה החדשה תביא לחשיפת האמת, ולפני שבועיים, נפתח שער התקווה הגדול כאשר בית המשפט בארגנטינה, לא רק שהיה נכון לחקור את כתב האישום שהגיש ניסמן נגד נשיאת ארגנטינה, אלא שהתובע והשופט הקודמים שקברו אותו - הודחו.
לדברי ח"כ
חיים ילין (יש עתיד), שהתגורר סמוך לבניין הקהילה היהודית בעת הפיגוע, "המלחמה נגד הטרור היא עולמית, ואיננה רק של ישראל. אין בעולם מדינה שעברה כה-הרבה מלחמות כמונו - ומעוניינים בשלום, ודווקא אותנו מציגים כ"טרוריסטים".
קסניה סבטלובה (
המחנה הציוני) הדגישה כי "אירן ממשיכה להוביל פיגועים ברחבי העולם גם כיום, ועלינו לוודא שפעולתה הטרוריסטית תיחשף לדעת הקהל הבינלאומית - ולחזק את מערך ההסברה במשרד החוץ".
עודד בן חור, היועץ המדיני לכנסת, הוסיף כי בעוד כחודשיים תקיים הכנסת אירוע במלאת 25 שנה לפיגוע בשגרירות ישראל בבואנוס-איירס, ולדבריו, "יש תחילת הבנה בפורומים בינלאומיים, ששורשי הטרור העולמי אינם בסכסוך הישראלי-ערבי, וממילא מה דרכי הפעולה נגדו".
