חברת ביטוח ישראלית תשלם למי שנפגע בתאונת דרכים ביהודה ושומרון, את אותו פיצוי שהייתה משלמת אילו נפגע בישראל - קובע (יום ד', 25.1.17) בית המשפט העליון. השופט צבי זילברטל דחה את העמדה לפיה החברה תשלם לפי הדין הפלשתיני, וקרנית הממשלתית תשלים את ההפרש.

זילברטל אומר: "מגמת המחוקק, כפי שבאה לידי ביטוי בתיקוני החקיקה שאותם יזם בעקבות הסכמי הביניים עם הרשות הפלשתינית, היתה, להשוות את מעמדו של נפגע ישראלי שניזוק בתאונת דרכים שאירעה באזור [יהודה ושומרון] ואשר בה היה מעורב רכב ישראלי (כהגדרתו בחוק), למי שנפגע בתחום מדינת ישראל. התפקיד שיועד לקרנית, במסגרת מהלך חקיקתי זה, הוא להשלים את הפיצוי לנפגע ישראלי אם על האירוע לא חלה פוליסה של מבטח ישראלי, שכן אמות המידה לחישוב פיצוי בגין נזקי גוף על-פי הדין החל באזור שונות ותקרת הפיצוי נמוכה מזו הנוהגת בישראל".

החוק יוצר "פיקציה משפטית (או חזקה חלוטה) לפיה בנסיבות הנדונות יראו תאונת דרכים שאירעה באזור כאילו אירעה בישראל. מכאן ואילך יש להתייחס לתאונה כאמור בהתעלם מהעובדה שהתרחשה בפועל באיזור, ולהחיל עליה, לעניין פיצוי הנפגע
בתאונה, את מערכת הדינים החלה על תאונת דרכים שאירעה בשטח ישראל".

זילברטל דחה את ערעורו של הפול ואימץ את עמדת שופטת בית משפט השלום בנצרת, עינב גולומב, שאומצה גם בידי נשיא בית המשפט המחוזי בעיר, אברהם אברהם (לצד השופטים דני צרפתי ועאטף עילבוני), בשאלה מי אחראי לפצות את משפחתו של נהג אופנוע ישראלי שנהרג בתאונה ביהודה ושומרון. בשולי פסק הדין אומר זילברטל:

"אודה כי התקשיתי להבין מדוע ראתה המבטחת לנכון לעמוד על קיום דיון בשלוש ערכאות בסוגיה הנדונה, שהדין לגביה ברור יחסית, ומכל מקום הוא הובהר הן בדברי מלומדים, הן בפסיקת בית משפט זה והן בפסקי הדין שנתנו בפרשה דנא על-ידי בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי. לטעמי, הילוך זה צריך למצוא ביטוי בפסיקת הוצאות". הוא חייב את הפול בהוצאות בסך 20,000 שקל לקרנית ו-15,000 שקל למשפחת המבוטח.

השופטים יצחק עמית ונעם סולברג הסכימו עם זילברטל. את הפול ייצגו עוה"ד עוזי לוי ותום לוי, את קרנית ייצג עו"ד אלון בלגה, ואת משפחת המנוח - עו"ד עומרי בדר.