משרד הביטחון ביקש ממני לאשר תשלום דמי תיווך לגורם פרטי באחת מעסקות הנשק הגדולות שנעשו לאחרונה - וסירבתי, כך גילתה (יום א', 29.1.17) החשבת הכללית מיכל עבאדי-בויאנג'ו. החשכ"לית לא הסכימה לגלות באיזו עסקה ביטחונית מדובר כשנשאלה האם מדובר בעסקת הצוללות, ואמרה כי גובה דמי התיווך לא נמסר לה במסגרת בקשת משרד הביטחון שנדחתה.
"הייתה עסקה אחת שהובא לאישורי על-ידי משרד הביטחון, (בקשה ל)דמי תיווך ואני פסלתי את דמי התיווך. בשאר העסקות לא שולמו דמי תיווך מתקציב מדינת ישראל. אני לא יודעת על תשלום דמי תיווך על-ידי ספק. אין הגיון בתשלום דמי תיווך בעסקות G2G (בין ממשלות ע"ב). אני סבורה שצריכה להיעשות עבודה מסודרת במשרד הביטחון כי גם אם הספק נותן דמי תיווך - את המחיר משלמת בסופו של דבר המדינה. שמעתי שבמשרד הביטחון נעשית עבודה כזו".
במסיבת עיתונאים לרגל סיכום הקדנציה שלה הודתה החשכ"לית כי למרות ההתקדמות המשמעותית שנעשתה בתקופתה אין עדיין לאוצר בקרה מספקת על ההתנהלות התקציבית של מערכת הביטחון - כשבמוקד הבעיה הגדלות הפנסיה שהרמטכ"ל וראשי הכופים הביטחוניים האחרים רשאים לאשר בעצמם. "אין לנו בקרה מספקת על מערכת הביטחון" אמרה עבאדי-בויאנג'ו "אם החשב הכללי לא יודע לאמוד את פנסיית הגישור - זה לא סביר. מקבלי ההחלטות יצטרכו להתמודד עם האירוע הזה. רמטכ"ל צריך גמישות אבל מרחב הגמישות צריך לעבור אישורים מדינתיים. אגב, הרמטכ"ל עצמו לא היה מודע בכלל לדברים האלה, כפי שהראה
מבקר המדינה".
עבאדי-בויאנג'ו גילתה כי הניחה על שולחנו של ראש המועצה לביטחון לאומי עבודה המתארת את הסדרי ההגדלות הפנסיוניות הנהוגים בכל הגופים הביטחוניים. ראשי הגופים הביטחוניים חותמים לאנשים לכל החיים. השאלה מה הגבולות שיש לראשי השירותים בהארכה - יצטרך להיות דיון בקבינט.
החשבת הכללית באוצר,
מיכל עבאדי בויאנג'ו, מסיימת היום קדנציה בת 6 שנים וחצי, שהחלה ביוני 2011 ועמדה בסימן מאבקים להגברת הבקרה והשקיפות במערכת הביטחון והתנהלות מול כיל, שתניב בין היתר מיליארד שקל מכספי תמלוגים. עבאדי-בויאנג'ו תוחלף השבוע על-ידי
רוני חזקיהו, לשעבר המפקח על הבנקים ויו"ר בנק הבינלאומי שנענה לבקשתו של שר האוצר
משה כחלון והסכים לשמש בתפקיד הבכיר.
כפי שציינה עבאדי-בויאנג'ו במצגת לסיכום הקדנציה התחלפו במהלכה 3 ממשלות ו-4 שרי אוצר, אך ראש הממשלה לא התחלף והיא עצמה העניקה אפס ראיונות לכלי התקשורת, ולא הופיעה באף כנס של עיתון כלכלי. מדובר בקדנציה השנייה באורכה של חשב כללי (מאז אריה שר שכיהן בתפקיד מ-1983 עד 1989). כתוצאה מאי-אישור תקציב המדינה בשל הקדמת הבחירות ניהלה עבאדי-בויאנג'ו את כספי המדינה ללא תקציב קבוע יותר מכל חשב אחר לפניה בפעם הראשונה מינואר עד יולי 2013, ובפעם השנייה מינואר עד נובמבר 2015.
מבחינת פרמטרים פיננסיים הושג במהלך תקופתה של עבאדי בויאנג'ו שיפור ניכר בשיעור החוב הממשלתי והציבורי, שירד ב-9 נקודות האחוז ל-62.1% תוצר, על-פי האומדן הראשוני שפרסמה החשכ"לית החודש. בדיקה שערך החשב הכללי בישראל הורידה את שיעור החוב שלה יותר מכל מדינה אחרת חוץ מנורבגיה. שיעור החוב הממשלתי מהתוצר הוא הפרמטר המרכזי שלפיו בוחנות סוכנויות דירוג האשראי הבינלאומיות את דירוג החוב של ישראל. ואכן, למרות שהמצב המדיני המשיך להעיב על ישראל, אירוע במהלך הקדנציה של עבאדי שתי העלאות דירוג - כאשר S&P (יולי 2011) ו- Fitch (דצמבר 2016) העלו את דירוג החוב של ישראל מ-A ל-A+ . סוכנות מודי'ס הייתה היחידה שהתירה את דירוג החוב על A1 .
במהלך הקדנציה ביצעה עבאדי-בויאנג'ו לראשונה הנפקות אג"ח ל-30 שנה, תחילה בשוק המקומי בשקלים (ינואר 2012) ולאחר מכן בדולרים (ינואר 2013) ובאירו ל-20 שנה בתחילת החודש (המדינה היחידה מחוץ לאזור האירו). כמו-כן ביצעה עבאדי הנפקה ראשונה בחו"ל מישראל - מהלך שסייע לה לבצע את הצעד החלוצי של צמצום נציגות החשב הכללי בניו-יורק.
"אנחנו מנפיקים בחו"ל בשביל הבנצ'מרק ובשל גיוון בסיס המשקיעים שלנו, שעליהם נמנים הגופים המוסדיים הגדולים בעולם שמבחינתם זו דלת הכניסה להשקעה בישראל" הסבירה עבאדי בויאנג'ו על-רקע טענות מצד משקיעים ישראלים על-כך שהמדינה לא הקצתה להם נתח גדול יותר מההנפקה האחרונה בחו"ל. ההנפקות של אג"ח ארוכות הביאו להארכת משך הזמן הממוצע לפירעון החוב הממשלתי ( ATM ) מ-6.3 שנים ל-7.5 שנים. יחס מחזור החוב השנתי ( ROR ) ירד מ-11% ל9.6%. אג"ח ממשלת ישראל ל-30 שנה נסחרת כיום בתשואה של 2.83% ואג"ח מקבילה ל-10 שנים נסחרת בתשואה של 2.02%. ב-2015 לראשונה נרשמה ירידה בתשלומי הריבית הנומינליים. הוצאות הריבית כאחוז מהתוצר ירדו מ-5% לסביבות ה-3%. הגירעונות התקציביים עמדו מאז 2014 על פחות מ-3% "סביבת הגירעון בתהליך של ירידה, למעט החריג של 2012 (שבה נרשם גירעון של 3.90%). רמת הגירעונות הייתה נמוכה מהתחזיות הראשוניות" אמרה עבאדי בויאנג'ו.
במוקד ההתנהלות של עבאדי בויאנג'ו מול כיל עמדה התעקשותה על קיום בוררות בנושא התמלוגים שבמסגרתו שילמה כיל למדינה עד היום 630 מיליון שקלים וסכומים נוספים בהיקף כ-200 מיליון שקל צפויים להתקבל כתוצאה מהחלטה נוספת לטובת המדינה שהתקבלה בשנה שעברה. סוגיית הריבית על הסכומים - בהיקף 230 מיליון שקל - טרם הוכרעה. בנוסף העלתה המדינה לכיל את שיעור השתתפותה בקציר המלח ואת גובה התמלוגים על אשלג מ-5% ל-10% מהלך שהניב לקופת המדינה 133.8 מיליון דולר בין השנים 2010-2015 אך יתבטל ב-2017. משימתה האחרונה של עבאדי בויאנג'ו בנושא כיל הייתה קביעת מתודולוגיה לשערוך נכסי כיל שעבורם צפויה החברה לקבל פיצוי בתום הזיכיון. עבאדי סיימה את עבודתה בנושא אך העדיפה שלא לפרסמה אלא להשאיר למחליפה רוני חזקיהו להחליט כיד יפעל בנושא. עם זאת הבהירה עבאדי כי לדעתי יש מקום לערוך מכרז על זכויות הכרייה בים המלח - עם תום הזיכיון הנוכחי ב-2030 - ולא להאריך את הזיכיון ל
עידן עופר.
"אני הייתי ברוב הפעמים בעמדת מיעוט. הגדלת החלק של כיל בקציר המלח מ-60% ל-80% הייתה בניגוד לציפיות באוצר. בששינסקי סברתי שהויתור על הגדלת התמלוגים יקטין את חלק המדינה ואכן אנחנו צופים שברמות הנוכחיות של מחיר האשלג ה- GT יהיה יותר נמוך מכפי שצפינו בכיל".
ביחסים מול מערכת הביטחון פעלה עבאדי-בויאנג'ו לחיזוק מעמד חשבות האוצר במשרד הביטחון ובתקופתה מונו לראשונה חשבים למשטרה, למוסד ולשלושה גופים ביטחוניים קטנים יותר - ובכך הושלמה פריסת חשבים בכל גופי מערכת הביטחון.
עבאדי בויאנג'ו הייתה מעורבת מאוד במהלכים המרכזיים בין האוצר למשרד הביטחון שלחלקם סיפקה תמיכה מקועית בנתונים. המדובר בין היתר בהסכם כחלון-יעלון, וועדת לוקר, העברת מחנות צה"ל לנגב, הסכמי הסיוע מארה"ב, רכישת מטוסי חמקן (F-35) ומטוסי האימון לצה"ל וספינות המים הכלכליים. "יש לנו היום יכולת חיזוי של הוצאות מערכת הביטחון שעוזרות לנו בחיזוי יעדי הגירעון". אמרה עבאדי בויאנג'ו.
ענף אחד בולט שבו הורגשה ירידה בפעילות בתקופתה של עבאדי בויאנג'ו היה בתחום מכרזי השיתוף סקטור פרטי-ציבורי (PPP). הענף סבל פגיעה תדמיתית קשה בעקבות החלטת החשכ"ל לבטל את הסכמי הזכיינות עם הזוכים במכרזי ה- PPP להקמת הקו האדום של הרכבת הקלה בגוש-דן ומכרז ההקמה של כביש 531. בפרויקט הרכבת הקלה בירושלים התקשתה עבאדי בויאנג'ו להגיע להסכם עם זכיינית ההקמה חברת סיטיפס - ובעקבות הקשיים במו"מ מתעכבת השלמת הקו האדום לבית החולים הדסה עין כרם ושכונת נוה יעקב. "BOT זה מערכת מתמשכת עם הזכיין. זה כמו חתונה.
החתימה על ההסכם זה רק ההתחלה. למדנו והשתפרנו בתחום מערכת היחסית המתמשכת עם הזכיין". עוד לא סגרנו. לחשב הכללי יש אתגר עצום עם קריית בן-גוריון החדשה "לא הצלחנו בתחום מעבר משרדי הממשלה לירושלים, גם בגלל שמשרדי הממשלה לא רוצים את זה - זה בהחלט אתגר לשנים הבאות".
בתחום הפנסיוני ביצעה עבאדי בויאנג'ו לראשונה אומדן של עלות סבסוד האג"ח הייעודיות למדינה והתקדמה (אך לא סיימה) בהליך רישום נכסי המדינה. בדוחות הכספיים של המדינה שהיא פרסמה נחשפו לראשונה נתונים על עלויות העתק של הפנסיה התקציבית בשנים הקרובות (מעל 700 מיליארד שקל באומדן האחרון) ונתונים על הגמלה הממוצעת שמקבלים עובדי המדינה במגזרים השונים.
בתחום עידוד הייצוא העלתה עבאדי-בויאנג'ו את ערבויות המדינה לביטוח סיכוני סחר חוץ ל-1.26% תוצר והגדילה את כתב הערבות של אשרא מ-1 ל-3.5 מיליארד דולר. בתחום הסיוע לעסקים קטנים הוקמו שתי קרנות למתן הלוואות בערבות מדינה לעסקים קטנים שבהן שותים הבנקים וגופים מוסדיים.
בתחום החילוצים (lender of last resort) סיפקה החשכ"לית סיוע בהיקף 11 מיליארד שקל לחברת החשמל כשזו עמדה לפשוט רגל בגלל הפסקת הזרמת הגז ממצרים, תוכנית הבראה לבית חולים הדסה וכן סיוע ל
ערוץ 10.
החשב הכללי (treasurer) הוא האחראי לכספי המדינה ומנהל נכסי המדינה. במהלך הקדנציה הצטמצם אגף החשב הכללי מונה 300 עובדים שאחראים על 1500 עובדים בחשבויות משרדי הממשלה. לצד החשבת הכללית פועלים כיום 10 סגנים לעומת 12 בתחילת הקדנציה של עבאדי בויאנג'ו.
עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
