כ-27,000 עולים חדשים ממתינים לדיור ציבורי שלו הם זכאים ומתוכם כ-20,000 קשישים. כך התגלה (יום ג', 7.2.17) בדיון של ועדת העלייה והקליטה של הכנסת.
מנכ"ל משרד השיכון, אשל ארמוני, טען בדיון כי משרדו העמיד בקדנציה הנוכחית את הדיור הציבורי בראש סדר העדיפות. "המשרד רכש כ-900 יחידות דיור, ולמרות זאת מספר הממתינים לא הצטמצם, על-אף שמומשו באופן מלא המשאבים שעמדו לרשותנו. המשרד חתם על הסכם רחב עם חברת עמידר לשיפור מסיבי ובנייה במסגרת פינוי-בינוי ו
תמ"א 38, במטרה לאכלס 4,000 יחידות דיור נוספות, כאשר הרווחים יכנסו לקרן דיור ציבורי. שיתוף פעולה עם האוצר והסוכנות היהודית יוביל ליצירת 2,600 יחידות דיור - ורובם המוחלט של הזכאים יהיו קשישים עולים", אמר.
סמנכ"ל אכלוס במשרד השיכון, רונן כהן, טען בדיון כי הזכאות להתגורר בבתי גיל הזהב, המכונים "מקבצי דיור מוגן לקשישים", היא ליחידים או זוגות קשישים חסרי-דירה או לדיירי השיכון הציבורי המתקיימים מקצבת זקנה והשלמת הכנסה. תנאים נוספים הם שהזכאים הם עצמאיים בתפקודם (אינם סיעודיים), ונמצאו מתאימים למגורים בבתי גיל הזהב על-ידי ועדת התאמה.
לדבריו, החלוקה נעשית על-ידי בחינת הפרופיל של כל הזכאים - מרביתם קשישים ולכן קיימת עדיפות למשרד הקליטה. "ישנו שיתוף פעולה מלא עם משרד הקליטה לפתירת כלל הבעיות, ו-80% מדיירי בתי גיל הזהב הם עולים חדשים. על-פי נתונינו, פועלים כיום 116 בתי גיל זהב, ובהם 11,688 יחידות דיור. עוד ציין כי אם לא יהיה תקציב כ-3 מיליארד שקל במחזור ראשון - לא תיפתר המצוקה.
בתגובה ל"פרופיל הזכאים", שהציג כהן טענה ח"כ
קסניה סבטלובה (
המחנה הציוני) כי קשיש הממתין ליחידת דיור במשך שנים ועם הזמן מאבד את עצמאותו - אוטומטית נשללת עבורו הזכאות לקבל דירה שלה חיכה שנים. לדבריה, יש צורך בשינוי הגדרת הממשלה, ובנוסף - החוק מגדיר אדם כעולה ל-15 שנים מיום עלייתו, ובזמן ההמתנה הוא יכול לאבד הגדרה זו, ומכך את זכאותו.
יו"ר ועדת העלייה והקליטה של הכנסת, ח"כ
אברהם נגוסה (הליכוד) אמר בתום הדיון כי משרדי הקליטה והשיכון אחראים לפתור את הבעיה על-ידי הורדת מספר הממתינים. "זכאי משרד השיכון הם לא יותר מ-3,000 קשישים, ולא ייתכן שרבים הולכים לעולמם טרם זכו לקורת גג - נדרוש מהממשלה להקים ועדה למציאת פתרון למצוקה", אמר.
