הרב הראשי לשעבר, הרב
יונה מצגר, ויתר על זכותו למילה אחרונה בעניינו בסיום הטיעונים לעונש בעניינו (יום ד', 8.2.17). שופט בית המשפט המחוזי בירושלים,
משה יועד הכהן, ימסור את החלטתו ב-23.2.17 - אלא אם כן יצליח להקדים, כפי שביקש מצגר.
סניגורו, עו"ד
טל גבאי, ציין, כי עד המדינה
חיים אייזנשטט היה דמות מרכזית ודומיננטית בפרשה, והוא לא הועמד לדין. עוד עמד גבאי על כך שכתב האישום תוקן בצורה משמעותית, כך שנמחקו פרשת שוחד נוספת ועבירת הלבנת ההון, ותוקנו עובדות כתב האישום בפרשות שנותרו.
"בניגוד לאנשי ציבור אחרים, הנאשם בחר לקחת אחריות ולהודות מבלי שנשמע אפילו עד אחד. מדובר בצעד חריג באקלים הציבורי, ויש לתת לכך משקל. ככל שמדובר באדם בכיר יותר, כך קשה יותר להודות באשמה. ההודאה גורמת לו לנזק תדמיתי שאינו בר-חלוף", המשיך גבאי. לדבריו, מדובר בתיק בו יש קשיים ראייתיים ובהחלט היה מקום לנהל אותו, ולכן יש לתת משקל מיוחד להודאתו של מצגר.
עוד עמד גבאי על הסרת המחדל האזרחי בתחום המס ועל כך שמצגר חסך את ההתדיינויות הנלוות להליכי המס. הוא הזכיר את חיסכון הזמן השיפוטי, שכן המשפט אמור היה להימשך מספר שנים. גם גבאי אמר, שמדובר בשוחד שמקורו בניצול מעמד ולא בליבת העשייה של מצגר - דבר שיש לציינו לנוכח העובדה שהיו לו סמכויות מעשיות משמעותיות. הוא הזכיר את חלוף הזמן, שכן מדובר בעבירות שבוצעו בחלקן לפני 14 שנים, ובחלקן - לפני החמרת הענישה על עבירת השוחד בשנת 2010.
ההגנה הגישה שורה של מכתבים לטובתו של מצגר. "משרדנו הוצף במכתבים רבים שביקשו להעיד על טוב ליבו ועל עזרתו לזולת. הנאשם בחר להסתפק במספר מצומצם של מכתבים ולמנוע מצעד של אנשים בכירים שיגיעו לדיון", אמר גבאי. בין כותבי המכתבים: הרב
שלמה עמאר, שהיו עמיתו של מצגר לרבנות הראשית וכיום הרב הראשי לירושלים; הרב דוד גרוסמן, חתן פרס ישראל; אלוף (מיל.)
גרשון הכהן; הרב הראשי לנתניה, הרב קלמן בר; מרכז רבני אירופה; ויו"ר זק"א, יהודה משי-זהב.