עתירה ראשונה לבג"ץ נגד חוק ההסדרה. 17 רשויות מקומיות פלשתיניות ביהודה ושומרון ושלושה ארגוני לזכויות אדם מבקשים (יום ד', 8.2.17) מבית המשפט העליון לבטל את החוק שאושר שלשום בכנסת, ולהוציא צו ביניים נגד יישומו עד להכרעה בעתירה.

העותרים טוענים, כי מדובר בחוק המבטא אפרטהייד שהוא פשע נגד האנושות וכן פשע מלחמה לפי החוק הבינלאומי. הם גם מציינים, כי היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, הודיע שלא יוכל להגן עליו בערכאות, וכי הייעוץ המשפטי לוועדת החוקה הצביע על קשיים ניכרים בו.

לדברי העותרים, "חל איסור מוחלט על החלתו ויישומו של החוק בשטחי הגדה המערבית מאחר שהוא מפר באופן בוטה את מערך הדינים הוראות המשפט הבינלואמי ההומינטארי ומשפט זכויות האדם החל על שטחי הגדה המערבית כשטחים כבושים בכלל ועל האוכלוסייה הפלשתינית בגדה המערבית כאוכלוסייה מוגנת בפרט... החוק בטל בהיותו בלתי חוקתי מאחר שהוא פוגע בזכויות החוקתיות לקניין ולכבוד של האוכלוסייה הפלשתינית בגדה המערבית ובניגוד לעקרונות פסקת ההגבלה שבחוק יסוד: כבוד האדם וחרותו".

עוד נטען בעתירה: "החוק אינו מוביל רק לפגיעה בקניינם הפרטי של הפלשתינים אלא הוא מבקש לפגוע בזכותם לכבוד, על-ידי כך שהוא מסביר ללא היסוס, כי האינטרסים של ההתנחלויות והמתנחלים היהודים הישראלים בגדה המערבית גוברים ועליוניים על זכויותיהם של הפלשתינים ועל כן מותר לנשלם. נטען כי הפגיעה בזכויות אינה לתכלית ראויה ובעיקר משום שהיא נופלת בגדר האיסורים המוחלטים של המשפט הבינלאומי. בגלל תכליתו הפסולה של החוק לא נצטרך לדון במבחן המידתיות שכן איסורים מסוג זה, מטבעם, אינם כפופים לבחינה מסוג זה וגם לא יכולים להיבחן על בסיס זה".

לטענת העותרים, "הוראות החוק אינן קובעות כל הליך של השגה או ערעור לנפגעים מהוראותיו וזכויותיהם מופקעות. המנגנון היחיד שהחוק קובע הנו מנגנון של השגה על הקביעה של ועדת השומה לעניין גובה דמי השימוש המגיעים לבעל הקרקע. לאור ההגדרות הרחבות [שבחוק] וכן היעדרו של מנגנון ערעור על החלטות רשויות האזור בעניין זה, הרי דה פקטו משמעותו של החוק היא בפועל הפקעת כל הקרקע הפלשתינית עליה בנויה התנחלות כלשהי או משתמשים בה מתנחלים לצורכי מגורים, חקלאות, מבנה ציבור, תעשיה, דרכי גישה ותשתיות". העתירה הוגשה באמצעות עוה"ד סוהאד בשארה, מאיסאנה מוראני וסלימאן שאהין.