|
|
הדיון בוועדה לזכויות הילד [צילום: דוברות הכנסת]
|
|
|
|
|
הוועדה לזכויות הילד קיימה (יום ד', 22.2.17) דיון בנושא 'נידוי בני נוער להטבי"ם מהבית ומהקהילה', במסגרת ציון יום הקהילה הגאה בכנסת. במהלך דיון בנושא עלה כי בני נוער אינם מודעים למענים העומדים לרשותם מצד הרשויות וארגונים שונים, בתקופה הקריטית שלאחר יציאתם מהארון.
זיזו אבו אלהוא, יליד מזרח ירושלים ומדריך באיגי - ארגון נוער גאה: "אני מגיע מחברה שלא מדברים על הנושא הלהט"בי. כשאמרתי לאימא שלי שאשתתף בוועדה בכנסת בנושא הקהילה ההומו-לסבית היא לא ידעה על מה מדובר, היא הבינה רק אחרי שהשתמשתי במילת גנאי ללהט"ב. חשוב שידעו שבמגזר הערבי אין מספיק תמיכה, לא מהיועצים ולא מצוות בית הספר. אני מקבל פניות בעמוד הפייסבוק שלי על נערים ונערות שמפחדים שיפגעו בהם בגלל נטיתם המינית. הצרכים שלנו במגזר הערבי הם שונים ומורכבים ולכן אנחנו צריכים עוד השקעה ומשאבים".
ח"כ שאשא ביטון: "מה קורה לנוער שהוצא מהבית במגזר הערבי? לאן הם מופנים?"
אבו אלהוא: "הם צריכים לעבור לערים ליברליות יותר כמו ת"א שהיא עיר מקלט עבורנו. אצלי במשפחה פחדו מהתגובה של הסביבה. מאז שיצאתי הארון במשך שנה וחצי לא הגעתי למזרח ירושלים. אני פוגש את הקרובים אליי בסביבות אחרות. חשוב שלבתי הספר תהיה המודעות ואת הכלים לתת לנוער שיוצא מהארון. שנדע למי לפנות".
טל רחמים, נציג מועצת התלמידים הארצית: "אני מגיע מסביבה דתית. לפני חצי שנה יצאתי מהארון, אבא שלי שהה בחו"ל ורציתי לספר תחילה לאימא שלי כי חשבתי שהתגובה שלה תהיה יותר פתוחה ומקבלת. לצערי, המשפט הראשון שיצא לה מפה הוא "צא מהבית". יום למחרת הגעתי לשער בית ספר עם מזוודה. הצוות הבית ספרי לא היה נכון לעזור לי, רק נשאלתי האם יש לי איפה לישון בלילה. שבועיים הייתי
איריס מנדבה בן יעקב, ממונה על החינוך למיניות, משרד החינוך: "אני רוצה להראות את החלק הטוב ואני יודעת שהדרך היא עוד ארוכה. היועצות החינוכיות כולן עוברות הכשרה בנושא של להט"בים, אנחנו מגיעים לחתכים שונים באוכלוסייה בתוך מערכת החינוך. היום הוא יום חגיגי משום שבזכות ח"כ מירב בן-ארי בתי ספר יוכלו לקבל הרצאות בחינם לתלמידים ולאנשי הצוות מגיל הגן. לא מדובר בשכנוע המערכת אלא בצעד וולונטרי".
לא להפנות להם עורף
ח"כ יפעת שאשא ביטון: "לפני ההרצאות יש לשים את הדגש על הילדים, אסור לנו לפגוע בהם. אני רוצה שכל היועצות בבתי הספר, לא משנה אם מדובר בבתי ספר ממלכתיים או במגזרים החרדיים או הערביים יוכשרו וידעו לתת מענה. צריכה להיות כתובת שגם הצוות הבית ספרי ידעו למי לפנות ולהפנות. בנוסף, רצוי שיהיה נציג תלונות תלמידים, ושקו הפניות לתלמידים יהיה נגיש ומוכר".
גילה רונן, סגנית מנהל שירות נוער צעירים וצעירות, משרד הרווחה: "ישנם שירותים שניתנים בשיתוף פעולה עם עמותת שונות כדוגמת איגי, אגודת הלהט"ב ואחרים. בנוסף, ניתנים שירותים מצדנו, כולל פניה לרשויות המקומיות מתוך מחשבה שהרשויות צריכות לקחת אחריות. אנו מנסים לתת מענה בפריפריה ולהביא להכרה בתופעה הכרוכה במצבים השונים. במיזם משותף אנחנו מעניקים טיפולים פסיכו-סוציאליים, טיפולים הניתנים במצבי לחץ, משבר וחרום וגם תוכניות למניעת התאבדויות בקהילה".
ח"כ יפעת שאשא ביטון סיכמה את הדיון: "עדי סיכם את הבעיה המרכזית - הנגישות. אשמח אם משרד הרווחה יברר למה קורים המקרים האלה. אני קוראת למשרד להנגיש את המענה לציבור הרחב ולכל הקהילות, על-מנת שכולם יהיו מודעים למצוקות של הילדים. בנוסף יש לאשר טיפול לילדי הקהילה לא משנה לאיזו עיר הם שייכים. משרד החינוך חייב להמשיך בהכשרת הגורמים שעוסקים בנושא. יש ליצור מודעות גם בקרב ההורים דרך מערכת החינוך וגם דרך הרווחה. אם לא נדע לתת את המענה למי שכבר פונה אלינו אני לא רוצה לחשוב על מי שלא פונה בכלל. עד שבני הנוער מגיעים אלינו אסור לנו להפנות להם עורף".
