מבקר המדינה,
יוסף שפירא, יפרסם ביום שלישי הבא (28.2.17) את שני הפרקים המרכזיים בדוח המיוחד שלו על מבצע צוק איתן: תהליכי קבלת ההחלטות בקבינט לפני המבצע ובמהלכו, וההתמודדות עם איום המנהרות.
על-פי פרסומים קודמים, שני פרקים אלו כוללים ביקורת קשה על הדרג המדיני והצבאי, ובמיוחד על ראש הממשלה,
בנימין נתניהו, שר הביטחון דאז, משה יעלון, והרמטכ"ל דאז,
בני גנץ. במערכת הפוליטית מצפים במתח רב לדוח, העשוי להשפיע על דמותה של הממשלה - במיוחד כאשר נתניהו מצוי גם בחקירות פליליות.
לדוח על צוק איתן ארבעה פרקים, שכאמור שניים מהם יתפרסמו כעת. הפרק על ההיערכות להגנת העורף מפני איום טילים ורקטות פורסם בדצמבר שעבר, והפרק על פעילות צה"ל בהיבטים של דין בינלאומי יפורסם בהמשך.
שני הפרקים המתפרסמים עתה, רואים אור לאחר שעברו תהליך חיסיון בוועדת המשנה של ועדת הכנסת לביקורת המדינה. על-פי החלטת ועדת המשנה, הפרק על תפקוד הקבינט יתפרסם ברובו, ואילו לגבי איום המנהרות יפורסם רק התקציב.
משרד המבקר מזכיר, כי שפירא הנחה כבר בפברואר 2014 לקיים ביקורת בנושא ההתמודדות עם איום המנהרות. זאת, לאחר שהתברר שהאיום הוא מהותי ומתפתח, והוגדר על-ידי הקברניטים בדרג המדיני, בדרג הצבאי ובקרב גורמי המודיעין כאיום אסטרטגי. הביקורת נעצרה ביוני-אוגוסט 2014 - ימי חטיפת שלושת הנערים ומבצע צוק איתן.
בשנת 2007 פרסם המבקר דאז,
מיכה לינדנשטראוס, דוח שבחן את ההתמודדות של צה"ל עם איום המנהרות בשנים 2004-2001, כאשר צה"ל שהה ברצועת עזה. בדוח נקבע, כי המצב שהיה אז היווה "כישלון מתמשך בטיפול בבעיית המנהרות".
