העתירות בעניין חקירת פרשת נתניהו מיצו את עצמן מחד והן מוקדמות מדי מאידך - אומרים המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, אליקים רובינשטיין, והשופטים עוזי פוגלמן וענת ברון. מדברי השופטים עולה, שהם צפויים לדחות את העתירות.

בג"ץ דן (יום ד', 8.3.17) במספר עתירות הנוגעות לחקירות הקשורות לראש הממשלה, בנימין נתניהו. בין היתר ביקשו ח"כ אראל מרגלית ועו"ד אלדד יניב למנוע מהיועץ המשפטי, אביחי מנדלבליט, לעסוק בנושא בשל קשריו עם נתניהו ולפרוס בפני בג"ץ את מלוא הראיות שהתגלו. התנועה לאיכות השלטון ביקשה להורות על חקירה בשלוש הפרשות.

השופטים הזכירו תחילה, כי הם מחויבים לפסק דינו של בג"ץ שדחה - בהרכב של חמישה שופטים - את העתירה נגד מינויו של מנדלבליט. באותו פסק דין נקבע, כי מנדלבליט אינו חייב בצינון במעבר מתפקיד מזכיר הממשלה לתפקיד היועץ המשפטי, וכי הוא לא שירת אישית את נתניהו בתפקידו הקודם. לאור זאת, רמזו השופטים, אין כלל מקום לבקש לפסול אותו מעיסוק בשלוש הפרשות. "אדוני מייצר שאלות שלא קיימות", אמר פוגלמן בהקשר זה לעו"ד דוד לוי, שעתר גם הוא.

לגבי קבלת חומר החקירה הזכירו השופטים, כי מדובר בחקירה הנמצאת בעיצומה וכי ברור שבשלב זה לא ניתן לחשוף את תוצריה. לוי העיר: "אפשר לשמוע רמיזה שהסעדים ניתנו במידה מלאה או במידה רבה והעתירות התייתרו באופן מלא או חלקי". רובינשטיין השיב: "זו לא רמיזה, זו אמירה לפי העובדות". ברון ציינה, כי ניתן יהיה להעמיד את תוצאות החקירה לביקורת שיפוטית - אך כעת אינו הזמן לעשות זאת.

בא-כוחו של נתניהו, עו"ד יוסי כהן, טען שמטרתם של מרגלית ויניב היא לקדם את עצמם בפריימריז במפלגת העבודה. רובינשטיין הגיב: "לא נולדנו אתמול, אדוני מפרט כאילו באנו מהירח". עם זאת, רובינשטיין גער בכהן כאשר הלה טען שהעותרים משתמשים בבג"ץ כחלק ממהלך תקשורתי.

את מרגלית ויניב ייצג עו"ד יובל יועז, את התנועה לאיכות השלטון ייצג עו"ד תמיר נאור, את המדינה ייצגה עו"ד דנה בריסקמן, ואת עו"ד דוד שמרון - עו"ד מיכאל ראבילו.