"תכנים רפורמיים השתלטו על מערכת החינוך"

התכנים היהודיים הנלמדים בבתי ספר ממלכתיים שאינם דתיים שייכים לזרם הרפורמי. כך נטען בדיון שהתקיים (יום ד', 16.3.17) בוועדת החינוך, וביוזמת ח"כ יהודה גליק (הליכוד). גליק ברך על העמקת התרבות היהודית ישראלית, אך "כשעיינתי בתכנים דאגתי מאוד. קיימת תופעה של התחדשות יהודית שקוראת לעצמה יהדות פלורליסטית, אך אינה מאפשרת למי שאינו פלורליסט להיכנס. רוב התלמידים בבתי הספר הממלכתיים הם מסורתיים במידה זו או אחרת, ולכן צריך לתת להם את המגוון. כשקראתי את החומרים הבנתי שמדובר בתוכנית מאוד-מאוד מצומצמת".

ח"כ משה גפני (יהדות התורה) הוסיף: "מתברר שבשנים האחרונות התנועות הרפורמיות והקונסרבטיביות השתתפו במכרזים באופן כזה שלא הייתה ברירה אלא שיזכו במכרז. כל זאת נעשה כדי להשתלט על התכנים במשרד החינוך ולהשליט את התכנים הרפורמיים".

ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד) התנגד לדברים ואמר: "אני בוכה על אלפי התלמידים שמאבדים את היהודית, כי מציגים להם יהדות חד-גונית. אני מתפלל שהילדים שלי ימשיכו לקבל חינוך אורתודוקסי, אבל צריך לקחת בחשבון את אלה שיש להם ספק לגבי הקב"ה, ולכן צריך לתת מקום גם ליהדות פלורליסטית. חבל שיצא מפה יו"ר ועדת הכספים, כי אני חושב שיש צביעות גדולה מדי בזה שאנחנו מתפלאים שהמכונים הרפורמים מקבלים כספים מחו"ל. זה בגלל שאנחנו לא נותנים להם כסף. הרבה גופים אורתודוקסים מקבלים כסף מהמדינה, הלוואי שמכון הרטמן היה מקבל מהמדינה חצי מהכסף שהגופים האורתודוקסיים מקבלים".

ח"כ מיכאל מלכיאלי (ש"ס): "החינוך החילוני הוא ברובו יהודים אורתודוקסים. היהדות שלנו היא 3,000 שנה ואני מתפלא על משרד החינוך שמייצג כל כך מעט בעם. אפשר לקרוא לזה דת אחרת אבל זו לא יהדות".

אלעד צדיקוב, חבר מועצת העיר הרצליה: "יש פטרנליזם פלורליסטי. אתם המיעוט שבמיעוט שבמיעוט שבעם ישראל ואני לא מנסה להמעיט ביהדותו של איש בחדר הזה. יש תפירת מכרזים וכל מיני תבחינים כאלה ואחרים כדי להכניס זרם אחר ולא זרם אחר".

ח"כ תמר זנדברג (מרצ): "התכנים של התוכנית הם שוויון, פלורליזם, אהבת אדם, יהדות ליברלית - המילים האלה הפכו למילות גנאי. אתם עד היום השתלטתם על מערכת החינוך ועכשיו זה נ-ג-מ-ר".

אבנר פורת מארגון "חותם": "הציבור בחלקו הגדול מסורתי ומאמין ולא ייתכן שיכפו עליו תכנים שמובלים על-ידי גופים שנמצאים בשוליים ומייצגים מיעוט בחברה. כמו בנושאים אחרים כך גם בלימודי יהדות, חשוב שהתכנים שמועברים בידי משרד החינוך יהיו תכנים הנוגעים במכנה המשותף, ולא כאלה שנמצאים במחלוקת ומפלגים את החברה. כמו שלא תעלה על הדעת כפייה דתית במשרד החינוך כך אין מקום לכפייה חילונית. ההורים ברובם מעוניינים במסורתיות, ומה שקורא כיום זו הונאה של ההורים".

מנכ"ל ארגון פנים, מיכל ברמן: "יש לנו מטרייה של יהדות ישראלית. יש לנו עם ישראל על כל גווניו ורבדיו - המשותף לכולם שהם דואגים לעם ישראל ורוצים יהדות רלוונטית שתדבר בגובה העיניים לילדים ולמבוגרים, והם מוטרדים מאוד מהתמונה שהוצגה כאן ומהתפישה הרווחת במדינת ישראל שהיהדות שייכת אך ורק למי שיש כיפה על ראשו. אני רואה הרבה מאוד פעילות שמגיעה לאנשים שונים שקצה נפשם ביהדות אורתודוקסית ומחפשים משהו שידבר בשפה שלהם. אני חושבת שיש פספוס גדול מאוד במשרד החינוך שבו תלמידים יהודים מורחקים מהיהדות שלהם".

גלעד קריב: "מדובר בדיון חשוב אלא שהנחת היסוד שלו צריכה להיות הפוכה, כי המצב במשך עשרות שנים היה מונופול לגורמים שמזוהים עם היהדות האורתודוקסית וזה המצב גם היום. התקנה המרכזית של משרד החינוך להעמקת הזהות היהודית מעבירה רק 3% מהתקציבים להתחדשות יהודית, השאר לארגונים המזוהים עם היהדות האורתודוקסית. ברוב המכריע של בתי הספר החילוניים והמסורתיים - בוחרים בתוכניות אורתודוקסיות שניתנות בחינם. אני מקווה שמשרד החיוך היום מתחיל לתקן את המציאות. הפעילות של משרד החינוך היא להציע מניפת תוכניות לכל בית ספר. בפעם הראשונה הזירה הפלורליסטית אומרת שמתחיל מאבק על דמות החינוך הממלכתי ובמאבק הזה אנחנו מתכוונים להפוך את המציאות, שבה זרם אחד רואה את עצמו כבעל מונופול על היהדות האורתודוקסית. אני מציע ליתד נאמן, שערכו את התחקיר הזה, לעשות תחקיר נוסף על אפליית הבנות הספרדיות בבתי הספר האשכנזיים".

ח"כ מיכל בירן (המחנה הציוני): "גם אם זה לא נעים לכם, יהיו לכם ילדים שייצאו בשאלה וגם ילדים חילוניים יחזרו בתשובה. זאת המציאות - אנחנו משפחה אחת ואנשים נעים על הציר הזה ומוצאים את המקום שנעים לנו להיות בו. אני מברכת על התוכנית הזאת - אם אתם לא מפחדים מהתחרות תתמודדו איתה, ושכל אחד ימצא מקום בתוך היהדות שמתאים לו".

נציג אספקלריא התייחס לתכנים של משרד החינוך ואמר כי לא מדובר ביהדות אלא בגשר לנצרות.

לאחר ששמעו את כל הטענות, התייחסו נציגי משרד החינוך לדברים. משה ויינשטוק, יו"ר המזכירות הפדגוגית: "תרבות יהודית ישראלית היא לא תוכנית רפורמית או לא אורתודוקסית. מדובר בחומרים יהודיים פשוטים של תנ"ך ותורה שבעל פה. עדיין לא נכתבו תוכניות הלימוד, אבל חומרי הלמידה יהיו מכל הזרמים. התוכנית מחברת בין הילד לאגדות חז"ל, לפרקי אבות. המורים מעבירים את התוכנית הזאת והתוכנית הזאת עוסקת כל שנה בערכים כמו תפילה - ט"ו בשבט, שמיני עצרת וסוכות. התלמידים בממלכתי יכירו את כל הסיפור כי זה הסיפור של כולם". הוא הוסיף כי בימים אלה יצא קול-קורא, וכל גוף שירצה להתמודד ולכתוב את התכנים יוכל לעשות כן.

יובל סרי, מפמ"ר תרבות יהודית ישראלית במשרד החינוך הצטרף לדברים, ואמר שמערכת החינוך לא צריכה להדיר איש. "התפקיד שלנו כמורים הוא בראש ובראשונה שכל אחד ירגיש שייך. מערכת החינוך הממלכתית מורכבת מהרבה זרמים. "העיסוק שלי הוא לשכנע את בתי הספר לקיים את התוכנית הזאת, כי הם חושדים בנו שאנחנו עושים הדתה. אנחנו רוצים להציג את היהדות לתלמידים והמנהלים יבחרו את התכנים שמתאימים להם".

יו"ר הוועדה, ח"כ יעקב מרגי, הודיע כי יקיים ישיבה נוספת בעניין לקראת הדיון הנוסף, וקרא למשרד החינוך להעביר אליו את פרטי המכרזים לתוכנית להעמקת התרבות היהודית ישראלית.