|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
בג"צ דנילוביץ (הדייל ההומוסקסואל באל-על)
|
דייל הומוסקסואל ביקש מאל על כרטיס טיסה נוסף בעבור בן זוגו ● אל על סירבה ● בג"צ: אין להפלות על-בסיס נטייה מינית
|
|
"כבר קיבלו את הזכויות שלהם?" קראו את פסק הדין של דורנר/קדמי/ברק והחליטו [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
חוזה אל על קובע כי דייל זכאי לקבל הטבה בדמות כרטיס טיסה שנתי לבן/בת זוג (בעל ואישה) או ידועים בציבור אשר אינם יכולים להינשא. העותר מבקש כרטיס טיסה עבור בן זוגו. שתי ערכאות של בתי הדין לעבודה (האזורי והארצי) נענו לעתירתו. אל על עותרת לבג"צ. השופט ברק קובע כי אין להפלות - חרף השוני - כל עוד השוני אינו רלוונטי. במקרה הנדון - אין הבדל בין זוג הטרוסקסואלי לבין זוג הומוסקסואלי לעניין הפרידה הממושכת של בני הזוג כאשר אחד מהם בטיסות. בשני המקרים, בן הזוג אשר נותר בבית מחכה בקוצר רוח לשובו של בן הזוג ה'טס'. בהיעדר שוני רלוונטי יש לאסור את האפליה.
השופטת דורנר הרחיקה לכת וקבעה כי גם בהיעדר חוק שוויון הזדמנויות ואיסור אפליה בעבודה הייתה פוסקת לטובת דנילוביץ, וזאת משום שעיקרון השוויון גובר על הכל: חוזה הפוגע בשוויון הינו חוזה הסותר את תקנת הציבור. ברם, מסייגת דורנר את דבריה: עיקרון השוויון של הומוסקסואלים ולסביות גובר בתקופתנו אנו, שבה הומוסקסואליות מקובלת בחברה, אך לא היה גובר בזמנים עברו שבהם הומוסקסואליות לא נחשבה כנורמה מקובלת. השופט קדמי בדעת מיעוט סבור שכל עוד המחוקק והחברה המאורגנת לא קבעו כי "זוג" הם גם גבר וגבר או אישה ואישה אלא אך ורק גבר ואישה - אל לו לבית המשפט לעקוף את כוונת המחוקק, ויש להמתין למועדים שבהם המחוקק יכיר בזוגיות הומוסקסואלית/לסבית.
|
|
ברק: לא כל שוני מצדיק אפליה
|
|
|
|
שונים אבל שווים
|
|
|
|
| הפליה של עובד מחמת נטייה מינית סותרת את הוראותיו של חוק שוויון הזדמנויות ואיסור הפליה בעבודה. היא פוגעת בפרטיות העובד. היא אינה מניחה להומוסקסואלים וללסביות לחיות כפי נטייתם ללא חשש מפני הפליה. אין זה משנה אם עומדת ביסוד ההפליה השקפה מוסרנית של המפלה בגנות צורות חיים שאינן נאותות בעיניו: ההפליה אינה נקבעת אך על פי רצונו ומחשבתו של יוצר הנורמה המפלה. היא נקבעת גם על פי האפקט שיש לה הלכה למעשה | |
|
|
|
- על עיקרון השוויון - השוויון מהווה ערך יסוד במשפט הישראלי: עיקרון זה מהווה אמת מידה לפרשנות כל דבר חקיקה: מכוח השוויון מתגבשות הלכות שיפוטיות כגון הלכת בבלי. עיקרון השוויון מעוגן במגילת העצמאות ופרוש על פני חיקוקים ספציפיים בחקיקה הישראלית, ולעניינו: חוק שוויון הזדמנויות ואיסור אפליה בעבודה. החל מחקיקת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו קיבל עיקרון השוויון מעמד על חוקתי. ברם זכות השוויון אינה זכות מוחלטת וגבולות התפרסותו של השוויון הם בהתאם לאיזון הראוי בין שלל הזכויות לבין האינטרס הציבורי.
- שוויון, למרות השוני - נקודת המוצא בעיקרון השוויון הוא השוני בין הפרטים: שוויון הכל בפני החוק ונייטרליות של החוק ביחס לשונות שבין בני האדם. זהו השוויון בהפעלת החופש. זהו השוויון בהזדמנויות. שוויון זה מניח הסדר הנורמטיבי המופעל בצורה אחידה על כל הפרטים, חרף השוני העובדתי בשיניהם. עם זאת, עיקרון השוויון אינו מניח אך דין אחיד לכל: היכן שהשוני מצדיק יחס שונה מצד החוק ניתן לפגום בעיקרון השוויון (מכנים זאת: שוויון רלוונטי): אפליה, אם כן, היא כאשר שני אנשים השונים עובדתית מטופלים באופן שונה מבלי שהשוני העובדתי שביניהם יש בו כדי להצדיק, בנסיבות העניין, טיפול שונה: ביסוד האפליה מונח גורם השרירותיות, גורם חוסר הצדק וגורם חוסר הסבירות.
- האם במקרה הנדון מתקיים שוני רלוונטי? - השופט ברק קובע כי שוני בנטייה המינית אינו רלוונטי למקרה דנן, כי כאשר אל על מעניקה הטבה בדמות כרטיס טיסה לבן/בת הזוג, לנגד עיניה עומד זוג בעל תא חברתי ומשק בית משותף, כאשר בני הזוג רוצים לבלות יחדיו גם כאשר אחד מהם בטיסות זוהי הפליה שרירותית ובלתי הוגנת כי הפרידה מבן זוג מאותו המין לזמן הטיסה קשה היא כמו הפרידה מבן זוג ממין אחר: נכון, שוני בין בני זוג מאותו מין לבין בני זוג ממין שונה יכול להיות רלוונטי לנושאים אחרים, אך לא לעניין הנדון.
- בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות ואיסור אפליה בעבודה - הפליה של עובד מחמת נטייה מינית סותרת את הוראותיו של חוק שוויון הזדמנויות ואיסור הפליה בעבודה. היא פוגעת בפרטיות העובד. היא אינה מניחה להומוסקסואלים וללסביות לחיות כפי נטייתם ללא חשש מפני הפליה. אין זה משנה אם עומדת ביסוד ההפליה השקפה מוסרנית של המפלה בגנות צורות חיים שאינן נאותות בעיניו: ההפליה אינה נקבעת אך על-פי רצונו ומחשבתו של יוצר הנורמה המפלה. היא נקבעת גם על-פי האפקט שיש לה הלכה למעשה (ראה פרשת בבלי, בג"צ 1000/92).
- יחסיות הזכות לשוויון - הזכות לשוויון, כאמור, אינה מוחלטת אלא יחסית, ותוגבל מטעמים של תכלית ראויה. טעמים אלה חייבים להיות כבדי משקל וממין העניין. מעמסה כבדה ביותר מונחת על שכם המבקש להרים נטל זה. בעניין שלפנינו לא הורם הנטל. אף לא נעשה כל ניסיון להרימו. כל ששמענו הוא כי לא הרי בני זוג מאותו מין החיים ביחד כהרי בני זוג מבני שני המינים החיים ביחד. בכך הצביעו בפנינו על שוני הקיים בין המצבים השונים. בכך לא שללו את ההפליה, ובוודאי לא הצביעו על תכלית ראויה העשויה להצדיקה.
- הסעד אשר יינתן למשיב - יש לפרש את לשון החיקוק בחוזה אל מול אל על המעניקה הטבה, כך שתחול גם על בני הקבוצה המופלית: במקרה זה: העובדים בעלי הנטייה ההומוסקסואלית/לסבית. הטקסט כפוף וחייב לציית לנורמת השוויון. דרך פרשנות זו נהוגה גם במשפט החוקתי האמריקני. ברם, אין להפעיל תרופה זו של החלת הטבה על קבוצה נוספת בכל מקרה באופן עיוור אלא בהתאם לנסיבות: כך למשל אם הטבה מוענקת לקבוצה קטנה אך לא לקבוצה גדולה, אין להחיל באופן מיידי את ההטבה על הקבוצה הגדולה, ובאותה מידה אין להחיל פטור מחובה על קבוצה קטנה רק משום שהקבוצה הגדולה חייבת בחובה זו.
- איסור אפליה גובר על תניה בחוזה - מעל ההסדר החוזי בין הצדדים השולל את טובת ההנאה של העובד הנמנה עם הקבוצה המופלית קיים עיקרון נורמטיבי עליון: חוק איסור הפליה בעבודה: מכוח עיקרון זה יש לבטל את ההפליה הקיימת בחוזה.
|
|
|
הייתה מקבלת את העתירה בכל מקרה
|
|
|
- גם בהיעדר חוק, עקרון השוויון הינו עקרון על - גם אם העתירה הייתה נעתרת טרם חקיקת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, עדיין דין העתירה להתקבל. המשפט שואב מן הנורמות החברתיות ועל כן, משנעשתה ההומוסקסואליות/לסביות נורמה חברתית מקובלת, יש לפרש את החוק כשואב מאותן נורמות חברתיות, שכן חוק מושתת על נורמות חברתיות. ברם, בתקופה שטרם הפכה ההומוסקסואליות לנורמה, ניתן היה לפרש את עיקרון השוויון פירוש מצר ולהגיע לתוצאתו של השופט קדמי (אשר דחה את העתירה). שוויון כלפי הומוסקסואלים מקובל בפסיקה בעולם המערבי: ישנן מדינות שהפסיקה בנוגע לשוויון הומוסקסואלים/לסביות הינה תכליתית: תלוי במה תכלית החיקוק: למשל אם דייר מוגן נפטר, בן זוגו ההומוסקסואל זכאי להיות דייר מוגן, וכד'. איסור אפליה תקף במשפט הפרטי כמו גם במשפט הציבורי.
- מבחן התכלית - על-פי מבחן התכלית, לא תיעשה הבחנה בין בן זוג הומוסקסואלי לבין בן זוג הטרוסקסואלי אם הקשר הזוגי בין בני הזוג מאותו מין עומד באמות מידה המגשימות את התכלית שלשמה מוענקת הזכות או ההטבה. לעומת זאת, כאשר הנטייה המינית היא רלוונטית להגשמתה של תכלית ההטבה, למשל אם התכלית היא עידוד ילודה, לא יהיה במניעת ההטבה מבן הזוג מאותו המין משום הפליה: לעניינו אי מתן ההטבה מהווה הפליה אסורה, שאינה עולה בקנה אחד עם תכלית ההטבה.
- שוויון והזכות לאוטונומיה אישית - הפליית הומוסקסואלים ולסביות אינה מאפשרת להם לחיות לפי דרכם.
|
|
|
החברה עדיין לא קיבלה
|
|
|
- זוג: רק גבר ואישה - יש לראות "זוג" במשמעותו הלשונית המקובלת: זוג שהפרטים המרכיבים אותו נמנים על שני מינים שונים. אין די בחיי שיתוף ואחווה כדי להפוך זוג חד-מיני ל"זוג", מה שלא כן בזוג הנמנה עם שני מינים שונים שאינו יכול להינשא פורמלית ומצוי במעמד של 'ידוע בציבור'. בבני שני אותו מין ניתן לראות לכל היותר, לדעת קדמי, "צמד חברים".
לא מניעת קיפוח לחריגים צריכה להיעשות, לדעת קדמי, אלא שינוי מושגי ברמת החברה של המושג "זוג", שכן מסגרת חברתית בנויה על משמעות מוסכמת של מושגים, ובהתערערות משמעותם המוסכמת של המושגים הללו - מתערערת המסגרת החברתית. במשך שנים ומאות בדורות הכרנו "זוג" כמורכב משני המינים: אם רוצים לשנות המסגרת הקונספטואלית המושגית, יעשו נא זאת בחוק, בדרך המלך, ולא בדרכים עקלקלות.
|
|
|
בג"צ 721/94 אל-על נתיבי אויר לישראל בע"מ נ' יונתן דנילוביץ, פ"ד מח(5) 749 (1994).
|
|
| תאריך:
|
30/06/2009
|
|
|
עודכן:
|
30/06/2009
|
|
ענבל בר-און
|
|
בג"צ דנילוביץ (הדייל ההומוסקסואל באל-על)
|
|
|
הבטחה שלטונית של הרשות לאזרח יכולה להיווצר כתוצאה מהתחייבות חוזית, השתק, או הבטחה מנהלית. עם זאת, כאשר אינטרס ציבורי מצדיק זאת, הרשות רשאית להפר את התחייבותה השלטונית, וזאת מכוח 'הלכת ההשתחררות'.
|
|
|
|
|
העותרת, שדולת הנשים בישראל, עותרת לקיים את מצוותו של ס' 18א(ב) לחוק החברות הממשלתיות. המשיבה, המדינה, מסכימה שיש לעשות כן אולם סלע המחלוקת נסוב על 3 סוגיות:
|
|
|
|
|
רשלנות במשפט מתקיימת לאורכו ולרוחבו: הן בדין הפלילי, הן בדין הנזיקי והן בדיני החברות, אך השימוש השגור ביותר במונח המשפטי 'רשלנות' מצוי בדיני הנזיקין, שכן סעיף 35 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] מגדיר את הרשלנות כעוולה ברת תביעה. ישנם יחסי גומלין בין מבחן האדם הסביר ובין מושג הסבירות במשפט, לבין מושג הרשלנות, שכן רשלנות פירושה סטייה מסטנדרט התנהגות סביר.
|
|
|
|
|
המועצה לביקורת סרטים ומחזות פסלה את הקרנתו של הסרט ג'נין ג'נין. מוחמד בכרי עתר לבג"צ כנגד ההחלטה (בג"צ 316/03 מחמד בכרי ואח' נ' המועצה לביקורת סרטים ואח', תק-על 2003(3), 353).
|
|
|
|
|
לאחר עריכת דוח הביניים של ועדת וינוגרד לחקר כשלי המלחמה בלבנון, עתרה ח"כ זהבה גלאון לפרסום דוח הביניים של הוועדה, ולקיום דיוני הוועדה בדלתיים פתוחות ( בג"צ 258/07 ח"כ זהבה גלאון נ' ועדת הבדיקה הממשלתית לבדיקת אירועי המערכה בלבנון 2006, תק-על 2007(1), 751 (להלן: "הבג"צ הראשון"). המדינה גרסה כי על הוועדה לקיים את דיוניה בדלתיים סגורות בשל הצורך להגן על בטחון המדינה כמו גם על חסיון העדויות.
|
|
|
|
|
