זיל פלדמן טוען (7.4.17), כי בעלי קבוצת שרפ"ק הטעו אותו כאשר מכרו לו בשנת 2006 את חברת פולאר ב-207 מיליון שקל. פלדמן תובע 50 מיליון שקל מחברת לידר השקעות ומי שהיו (וחלקם עודם) בעליה ומנהליה:
אביגדור קלנר, שהיה יו"ר ומנכ"ל פולאר (ושוחרר לאחרונה מן הכלא על חלקו בפרשת
הולילנד);
יצחק שרם, שהיה יו"ר לידר; ו
יאיר פודים, שהיה מנכ"ל לידר וכיום יו"ר לידר שוקי הון.
לדברי פלדמן, שהיה שותף לפעילות הנדל"ן של פולאר בארה"ב, הוא רכש את השליטה בפולאר (40% מהמניות) מתוך אמון בנתבעים ובמצגיהם, שניתנו הן במהלך המו"מ שקדם לרכישת השליטה והן במסגרת הסכם הרכישה. אולם הנתבעים לא הזהירו אותו ולא גילו את אוזנו לגבי מצב הדברים הנכון, אף שידעו שהוא סומך עליהם ומבצע את העסקה ומשקיע בה סכומי עתק מהונו ומהלוואות בנקאיות. מחיר הרכישה של פולאר, מציין פלדמן, היה גבוה ב-25% משווי השוק שלה, ובהמשך הדרך הוא השקיע בחברה עשרות מיליוני דולרים.
עוד אומר פלדמן כי מכירת השליטה הניבה ללידר רווח מיידי של 36 מיליון שקל, ואף אפשרה לה למכור לקבוצת גירון 21% נוספים בחברה במחיר בו הוא רכש את השליטה ותמורת 125 מיליון שקל. כספי התמורה ממכירת פולאר, הוא משער, מצאו את דרכם לכיסיהם של קלנר, שרם ופודים באמצעות הדיבידנדים שחילקה שרפ"ק לבעליה לאחר המכירה.
לדברי פלדמן, שרפ"ק אמרה שאחד הנכסים המרכזיים של פולאר השקעות - פרויקט הולילנד, בו החזיקה אז ב-60% - עומד להניב לה תזרים מזומנים אדיר היקף. על-פי אותם מצגים, די היה בתזרים המזומנים מפרויקט הולילנד כדי לממן את רכישת פולאר. אולם בעלי פולאר ומנהליה לא אמרו לו דבר וחצי דבר על הנסיבות החשודות בהן נבנה הפרויקט, והוא ממילא לא ידע שהפרויקט עלול להיתקע בשל העבירות הסובבות אותו. למעשה, אומר פלדמן, פרויקט הולילנד היה פצצת זמן מתקתקת. לדבריו, הממצאים הפליליים החלוטים בפרשה מגבשים את עילת התביעה האזרחית שלו.
כאשר התפוצצה פרשת הולילנד, ממשיך פלדמן, הוא כבר היה בעל השליטה בפולאר וכך נגרר שמו לפרשה על לא עוול בכפיו. פולאר נאלצה למחוק 200 מיליון שקל מההון העצמי שלה בשל עצירת הפרויקט וביטול היתרי הבנייה שניתנו לו, ולכן הוא סבור שעל שרפ"ק ובעליה לפצות אותו על נזקים אלו - אם כי משיקולי אגרה הוא תובע כאמור 50 מיליון שקל בלבד. "הייתה זו תרמית ביודעין ולכל הפחות רשלנות רבתי", הוא טוען. התביעה הוגשה באמצעות עוה"ד עופר צור, הראל שחם, נמרוד סביל, רוי בר-קהן ואסית שובל, וטרם הוגשו כתבי הגנה.