ראש ממשלת בריטניה במלחמת העולם השנייה, ו
וינסטון צ'רצ'יל, מנע הצלה של 50,000 יהודים לפחות. כך אמר (יום ב', 1.5.17) הרב הראשי לתל אביב ויו"ר מועצת יד ושם, הרב ישראל מאיר לאו. הוא העלה האשמה חמורה זו במהלך דברים שנשא בתפילה, שנערכה בבית כנסת מקומי לרגל יום העצמאות.
לאו: "בשנת 1944 נשלח מכתב לראש ממשלת בריטניה ושר המלחמה (צ"ל: שר ההגנה - א.ל) צ'רצ'יל. במכתב הוצע לו לשלוח שני מטוסים, שיפציצו את מסילת הברזל לאושוויץ. באותם ימים שלחו הגרמנים 50 אלף יהודים ביום מהונגריה לאושוויץ. גם אם הייתה המסילה משותקת ליום אחד, היה אפשר להציל 50,000 יהודים. צ'רצ'יל סירב לשלוח את שני המטוסים, ואמר שהדבר החשוב ביותר הוא לנצח את הגרמנים".
הרב לאו הסתמך על מכתב, שלדבריו הציג עו"ד שמואל תמיר בבית המשפט המחוזי בירושלים בשנת 1953, במהלך משפט גרינוולד-קסטנר. תמיר היה עורך דינו של גרינוולד. לאו לא אמר מי שלח את המכתב ומתי בדיוק נשלח.
כתב News1 מעיר, כי במשפט גרינוולד-קסטנר הוצג מסמך, שלפיו שלחו הנאצים מדי יום 12,000 יהודים - ולא 50,000 - מהונגריה למחנות המוות. הרב לאו לא אמר מה מקור הנתון של 50,000 איש שהזכיר.
איתמר לוין מוסיף: למרבה הצער, נפלו אי-דיוקים משמעותיים בדבריו של הרב לאו, שהיה ראוי שמתוקף תפקידו כיו"ר יד ושם, יבחן אותם בקפדנות. הטעויות הן אלו:
1. במשפט קסטנר לא הוצג מסמך כפי שתיאר. כן הוצג מסמך בו הורה צ'רצ'יל לשר החוץ, אנתוני אידן, שלא לנהל מו"מ על הצעת "סחורה תמורת דם", וזאת תוך הבעת אמפטיה לגורלם של יהודי אירופה.
2. צ'רצ'יל הורה ב-1944 לחיל-האוויר המלכותי להפציץ את אושוויץ. פקודתו לא בוצעה, ומחמת טרדותיו הרבות הוא לא יכול היה לעקוב אחרי הציות לה.
3. בטכנולוגיה של 1944 כמעט ולא ניתן היה לפגוע נקודתית במסילת ברזל. ככלל, הפצצות בעלות הברית כוונו לתחנות רכבת גדולות ולצמתים מרכזיים של מסילות. גם בהקשר של אושוויץ, הדיבורים היו על הפצצת המחנה עצמו.
4. אלברט שפאר, שהיה שר החימוש הגרמני, אמר לפרופ' שלמה אהרונסון, כי גם אם המסילות לאושוויץ היו נפגעות - ניתן היה לתקן אותן בקלות בתוך יום אחד, כך שלא הייתה לכך כל השפעה על תנועת הרכבות למחנה ההשמדה.
5. מספר המגורשים מהונגריה לאושוויץ מעולם לא היה 50,000 ביום וגם לא התקרב לכך. גם אם המסילה הייתה משותקת ליום אחד, היו המשלוחים מתחדשים למחרת.
