מערך הכשרות החדש חייב להתחיל בפעילותו לכל המאוחר ב-1.9.2018 - קובע בית המשפט העליון, בסיומן של 13 שנות דיון בעתירה בנושא.
התנועה להגינות שלטונית ועו"ד מרדכי ציבין עתרו לבג"ץ בשנת 2004, בדרישה לנתק את הקשר שבין משגיחי הכשרות לבין העסקים המושגחים שמשלמים להם את שכרם. לאורך השנים התקבלו שתי דרישות נוספות שלהם - קביעת נהלים להעסקת משגיחי כשרות ומבחני הסמכה למשגיחים.
המדינה דיווחה כעת לבג"ץ על החלטתו של הרב הראשי, הרב
דוד לאו, לאמץ את המלצות הוועדה לרפורמה בתחום הכשרות שבמרכזן ניתוקו של אותו קשר. מועצת הרבנות הראשית גם החליטה להקים צוות היגוי בן תשעה חברים שיפקח על מימוש הרפורמה. התנועה וציבין טענו, כי מדובר בשידור חוזר של תוכניות שלא מומשו והציגו כשלים שלדעתם נפלו ברפורמה החדשה. המדינה השיבה, כי הפעם מדובר בהחלטה מחייבת של הרב הראשי, והעירה שעל כל חלופה תימתח ביקורת.
המשנה לנשיאת בית המשפט העליון,
אליקים רובינשטיין, אומר (9.5.17) בפסק הדין, כי איש אינו חולק על הצורך בדבר ניתוק הקשר בין המשגיח למושגח. "מבלי לפגוע במשגיחים רבים העושים מלאכתם נאמנה, פירצת הרצון לשמור על מקום עבודה עלולה ליתן מכשול לפני עיוור, לפני המאמינים בהשגחה ובאחריות הכשרות, אם חלילה הקשר בין משגיח למושגח יניב במקרים מסוימים פירות באושים". לפיכך, ניתן תוקף של פסק דין לעיקרון זה.
רובינשטיין מוסיף: "אין בידינו כשלעצמנו להביע דעה באשר להצעות שבדוח לגופן ולחלופות העדיפות, ונוכל רק לומר כי יש ליתן סיכוי ראוי למאמץ שהושקע ולהכרעת מועצת הרבנות שאימצה את דוח הצוות. המבחן - בבירור ובמובהק - הוא ביישום, ומכאן
החשיבות העליונה של צוות ההיגוי. ברי כי יש צורך, בגדרי צוות ההיגוי, במי שיבוא בכל בוקר לעבודתו כשלפניו האתגר להסיע את עגלת הדוח, תוך רתימת כל גורמי הממשל הרלוונטיים. אנו מקוים כי כך ייעשה, שאם לא כן - חלילה - יצטרף הדוח
לקודמיו שבמגרות, אך לכך גם השלכות משפטיות".
לאור זאת קבע רובינשטיין, כי המערך המחליף צריך להיות מוכן עד סוף יוני 2018. כך שלאחר חודשיים של הרצה הוא יתחיל לפעול. המדינה חויבה בתשלום הוצאות בסך 30,000 שקל. השופטים
אורי שהם ו
מני מזוז הסכימו עם רובינשטיין. את העותרים ייצגו עוה"ד מרדכי אייזנברג ונחמה ציבין, ואת המדינה - עו"ד אבינעם סגל-אלעד.
