החשש: שימוש לרעה בזימון לוועדות הכנסת

בימים אלה מגבשת ועדת הכנסת, יחד עם יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין והשרים יריב לוין ואיילת שקד, רפורמה שעתידה להכניס שינויים ביחסי העבודה של הכנסת והממשלה. בין הנושאים שעתידים ככל הנראה להיכלל ברפורמה - הגבלת מספר הצעות החוק הפרטיות שרשאי להגיש כל חבר כנסת והגדלת יכולת הפיקוח של הכנסת על הממשלה, באמצעות הוועדות.

השבוע (יום ב', 15.5.17) ערכה ועדת הכנסת דיון בנושא, במטרה לשמוע את עמדותיהם והצעותיהם של חברי הכנסת מהסיעות השונות. בפתח הדיון אמר יו"ר הוועדה, ח"כ יואב קיש: "חקיקה פרטית היא אחד הכלים המשמעותיים שלנו להוביל דברים ולהשפיע על סדר היום. עם זאת, העומס הגדול של החקיקה הפרטית מקשה מאוד על התנהלות הכנסת והממשלה והמטרה היא לייעל את העבודה. לגבי נושא הפיקוח - אנחנו רוצים שראשי ועדות יוכלו לזמן גופים לוועדה מחד-גיסא, אך מאידך-גיסא שלא יעשה בזה שימוש לרעה. מלבד משרדי ממשלה דיברנו גם על זימון גורמים שונים כמו חברות ציבוריות שלא תמיד מגיעות, עמותות וכו' - האם ניתן וצריך לחייב אותן להגיע. כמובן שגם אם יגיעו תישמר להן זכות השתיקה".

ח"כ מאיר כהן (יש עתיד) הביע תמיכה בהגבלת החקיקה הפרטית ואמר: "יש להגביל את מספר הצעות החוק הפרטיות של כל ח"כ, כדי לאפשר לוועדות גם לפקח על הממשלה להזמין שרים לדיווח. עומס החקיקה הפרטית לא מאפשר לנהל דיונים שמטרתם פיקוח, כמו להזמין שרים לדיווח ועוד". מאידך-גיסא, אמר ח"כ מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני) כי "ריבוי הצעות החוק הן תולדה של העובדה שלא נותרו לחבר הכנסת כלים פרלמנטרים נאותים, ולכן זו טעות גדולה לטפל בסימפטום ולא בשורש הבעיה. אם יהיו כלים ועוצמה לחברי הכנסת הם יווסתו את זה בעצמם".

ח"כ רוברט אילטוב (ישראל ביתנו) התנגד גם הוא להגבלת החקיקה ואמר: "החקיקה הפרטית היא הכלי החשוב ביותר בידו של ח"כ. זו היום דרך מרכזית להעלות נושאים לסדר היום הציבורי. אם תיקח לו את זה לקחת לו את הכל". מאידך-גיסא, תמך ח"כ אילטוב בצורך להגביר את פיקוח הוועדות על הממשלה ואמר "הפקידות הבכירה שולחת את הש"ג לוועדות ואז אנחנו לא מקבלים תשובות. פיקוח הכנסת על ההמשלה זה דבר מבורך שהממשלה צריכה לשאוף אליו ולכן אין מקום למו"מ".

ח"כ מרב מיכאלי (המחנה הציוני) התייחסה ליחסי הכנסת והממשלה כיום, ואמרה "הכנסת לא מקבלת היום את האפשרות לעשות את עבודתה כרשות מחוקקת. מי שהיום מחוקקת בפועל היא הממשלה, היא זו שמכתיבה מה תעשה הכנסת עם הצעות חוק ובכך היא ביטלה דה פקטו את הפרדת הרשויות. השימוש הדורסני במשמעת קואליציונית מחייב את הח"כים להצביע לפי עמדת הממשלה, לא משנה אם היא חשובה או לא, עולה כסף או לא.. ולא מנצלים אותה רק במליאה ובוועדות, אלא גם על-ידי הכפפת יושבי ראש הוועדות לרצון המשרדים והשרים. פעם יו"ר ועדה היה עצמאי וחזק, היום הממשלה מאיימת על היו"רים במגוון דרכים. אם הם לא עומדים בזמנים שהממשלה מכתיבה החוק נלקח מהם לוועדה אחרת שכן תעשה זאת בזמן. הממשלה מרגישה עצמה כלא חייבת כלום לכנסת".

ח"כ יעל גרמן הוסיפה (יש עתיד): "אנחנו יושבים כאן פחות משבוע אחרי שהיועץ המשפטי של הכנסת שבכאב לב, בכנות ובאומץ ציבורי רב אמר שהממשלה משפילה את הכנסת. אלו היו רוח הדברים של היועץ המשפטי שלנו ולכן הדיון שלנו כאן מקבל משנה תוקף. בנוסף כשאני מבקשת להתייעץ עם גורמים ממשלתיים ומקצועיים לא נותנים לי, כי אני באופוזיציה, הם לא מאפשרים. הדבר יוצר מצב אבסורד לפיו אחר כך באים להתלונן שח"כים באו עם הצעה מבלי לעשות תיאום מול המשרד".

בשבוע הבא תקיים הוועדה דיון נוסף בנושא בהשתתפות השרים איילת שקד ויריב לוין.