מיכל האמוניה של חיפה כימיקלים ירוקן לחלוטין עד 31.7.17 - קובע (יום א', 28.5.17) בית המשפט העליון בפסק דין השם סוף פסוק למאבק על פינוי המיכל.
השופט
חנן מלצר אישר לחיפה כימיקלים להכניס לנמל חיפה אונייה או אוניות נושאות אמוניה, והוא מדגיש שמדובר ב"אורכה אחרונה להבאה חד-פעמית" של האוניות. היתר זה מותנה בכך המשרד להגנת הסביבה והגורמים הביטחוניים הרלוונטיים יאשרו שריקון המיכל לאחר מכן ייעשה בבטיחות הראויות ובמגבלות הביטחוניות הנדרשות, וכאמור - יושלם עד 31 ביולי.
תנאי לכך הוא שחיפה כימיקלים תתחייב עד 6.6.17 בפני בית המשפט העליון, כי לא תבקש ארכה נוספת כלשהי לריקון המיכל. במקביל, יהיה על היועץ המשפטי לממשלה להודיע לבית המשפט עד 8 ביוני, בליווי תצהירים, כי מבחינת גורמי הביטחון ואחריותם - מתקיימים ויתקיימו כל התנאים הביטחוניים והבטיחותיים הנדרשים למילוי המיכל וריקונו בלוח הזמנים שנקבע.
המשרד לאיכות הסביבה ויתר הגורמים הרלוונטיים יחליטו עד 31 ביולי האם המפעלים הזקוקים לאמוניה יורשו להחזיק אותה ב"איזו-טנקים". כמו-כן, יוחלט האם חיפה כימיקלים תוכל להפעיל ספינה קטנה שתייבא אמוניה ותפרוק אותה במישרין ל"איזו-טנקים". מדובר במיכליות הממוקמות על היבשה, האמוניה תוזרם אליהן מן האוניות והן יועברו במשאיות למפעלים השונים - במקום לרכז כמויות עצומות של אמוניה לאורך זמן במיכל אחד.
בתקופה זו גם ניתן יהיה לבחון את החלופה שתופעל עד להקמת המפעל החדש בעוד שלוש שנים - חלופה שפרטיה נותרו חשאיים משיקולי ביטחון. עוד ניתן יהיה לאשר ייבוא זמני של חומצה חנקתית, שתחליף את האמוניה בתעשיית הדשנים. לגבי פתרון הקבע מעיר מלצר, כי הקמת המפעל החדש - הרחק מאיזורים צפופי אוכלוסין - צריכה להיות כפופה לדיני המכרזים, וכי רצוי שיהיו לפחות שני גופים שייצרו אמוניה, כך שיימנע מצב של מונופול כפי שקיים כיום.
חיפה כימיקלים גרמה למשבר
מלצר מציין, כי קיימת מחלוקת עזה בשאלה מה יהיו היקפו של האסון שעלול לגרום המיכל, אך גם לפי חוות הדעת הממעיטה מטעם חיפה כימיקלים - מדובר באסון לאומי: 5,000-1,000 נפגעים, מתוכם 50-10 הרוגים ומאות פצועים קשה ואף נכים לצמיתות. המיכל פועל ללא רשיון בנייה, בשל הסיכון הרב הנשקף ממנו, ובשל כך הורה לפני שלושה חודשים בית המשפט לעניינים מקומיים בחיפה לפנותו עד 30.4.17. ערעורה של חיפה כימיקלים לבית המשפט המחוזי בעיר נדחה, וכעת דחה העליון את ערעורה על פסק דינו של המחוזי.
מלצר אומר, כי חיפה כימיקלים גרמה בעצמה למצב בפניו היא ניצבת, שכן כבר באפריל 2013 הבהיר לה היועץ המשפטי דאז,
יהודה וינשטיין, כי המשך מילוי המיכל יתאפשר רק עד 1.3.17. למצב דברים עגום זה, כלשונו, תרמה גם המדינה ובמיוחד המשרד להגנת הסביבה, "שלא פיקחו בעבר כראוי על מימוש הדברים והשלימו לכאורה עם מה שנראה כמעמד מונופוליסטי של המבקשת – דבר אשר גרר אותם בהמשך לצורך לשנות מעת לעת את עמדותיהם בהליכים המשפטיים".
לדברי מלצר, פסקי הדין של הערכאות הקודמות תואמים את עיקרון הזהירות המונעת, המחייב במקרים שכאלה את הסרת הסיכון או מזעורו. הוא דוחה מכל וכל את טענתה של חיפה כימיקלים, כאילו הבינה בצורה שגויה את החלטת העליון שאפשרה לה להזמין אוניית אמוניה - ולכן לא ניצלה אפשרות זו:
"אין אנו מקבלים טיעון זה של המערערת כפשוטו (אשר הוגש, על דרך של בקשת הבהרה, באיחור רב, בהשוואה לבהילות שנטענה), שכן הוא עומד בניגוד להצהרות קודמות שמסרה לבית המשפט, מה גם שהוא מצטרף לשורה של מחדלים ומצגים אחרים שנעשו על ידה והביאונו עד הלום. יתר על כן מהודעת המשיב 2 ומהודעות ההבהרה שמסרה המערערת עולה כי היא איננה ערוכה עדיין לפינוי של המיכל במועדים שנקצבו לה.
"עם זאת מתוך התחשבות בציבור העובדים של המערערת, שנקלעו למשבר שלא באחריותם ועניינם הועלה במהלך הדיון בפנינו, וכן בצרכי המשק, לרבות המפעלים החברים בהתאחדות התעשיינים ובשים לב להמלצות הגורמים הממשלתיים שנחלצו עתה, כך נראה, מה'שבי הרגולטורי' בו היו נתונים עד לאחרונה – אנו נכונים להעניק אורכה אחרונה להתארגנות כל המעורבים – עד ובכפוף להחלטה אחרת, או פסק דין במכלול", לפי הפרטים שתוארו לעיל. מלצר הורה למזכירות להעביר אליו את התיק למעקב בחודש הבא.
השופטים
אורי שהם ו
נעם סולברג הסכימו עם מלצר. את חיפה כימיקלים ייצגו עוה"ד
יוסי בנקל,
אלי כהן ו
יורם ראב"ד; את עיריית חיפה ייצגו עוה"ד ענבל בן-ארי, ויליאם שוקייר ו
ימית קליין; את המדינה ייצגו עוה"ד אבישי קראוס ו
יובל רויטמן; את התאחדות התעשיינים ייצגו עוה"ד
אריה נייגר ושלו בראנץ; ואת עמותת צלול - עוה"ד חיה ארז,
חגי קלעי ו
אוהד רוזן.