עו"ד אייל סודאי הסתיר במכוון מצדדים לבוררות שהוא ייצג בעבר אחד מהם - קובע (28.5.17) שופט בית המשפט העליון, יורם דנציגר. באופן נדיר, החליט דנציגר לבטל את פסק הבוררות שנתן סודאי.

סודאי היה בורר בין מושב גיאה לבין שניים מחבריו, לוסיה ויצדומיני וסעיד כורשיד, במחלוקת על חלוקת יחידות ההשתתפות של המושב בתנובה בשנת 2007. ביולי 2015 דחה סודאי את תביעת השניים בנימוק שהיא לוקה בשיהוי כבד, שכן הוגשה למעלה מארבע שנים לאחר החלטת החלוקה. עוד קבע, כי לא הוכחה טענתם של השניים בדבר קיפוחם.

ויצדומיני וכורשיד ביקשו מבית המשפט המחוזי בתל אביב לבטל את הפסק, שכן רק בדיעבד גילו, כי בשנים 2003-1990 ייצג סודאי את המושב. השופטת יהודית שבח אומנם קבעה, כי אין ספק שסודאי היה חייב למסור מידע זה, במיוחד לנוכח העובדה ששני החברים ביקשו ממנו לפסול את עצמו משום שהוא מייצג אגודות שיתופיות בסוגיות דומות. אולם המשיכה שבח, כל בורר היה מגיע לאותה מסקנה בדבר השיהוי, ולכן אין מקום לפסול את הפסק.

דנציגר קיבל את ערעורם של ויצדומיני וכורשיד. הוא אומר: "הפגם שנפל בהתנהלות הבורר הוא פגם ממשי היורד לשורשו של ההליך. הסעד המתאים לפגם זה הוא ביטולו של פסק הבוררות. על-פי העובדות שנקבעו על-ידי בית המשפט המחוזי, הבורר לא מסר מידע על-אודות כך שייצג את המשיבה במשך שנים רבות. הבורר לא גילה זאת, גם לאחר שבפתח הליך הבוררות הוא התבקש על-ידי המבקשים לפסול את עצמו. מדובר אפוא בהפרת חובת גילוי ברף החומרה הגבוה: גילוי נתונים על-אודות ייצוג קודם של צד להליך הוא צעד פשוט וטריוויאלי, אשר מתבקש מבחינה מקצועית.

"קשה להעלות על הדעת שנשתכחה מדעתו של בורר העובדה כי הוא ייצג בעבר, במשך שנים ארוכות, צד להליך שמתנהל לפניו. אף לא מדובר במידע הנמצא 'בטווח האפור' - אדרבה, נתון זה הוא מסוג
הנתונים הפשוטים, אשר מובן מאליו שיש לגלותם לצדדים בפתח הליך הבוררות. בנסיבות אלה, דעתי היא כי תוצאה המותירה את פסק הבוררות על-כנו לא הולמת את חומרת הפגם". דנציגר קבע, כי הצדדים יכולים לפנות לבוררות מחודשת.

המושב חויב בתשלום הוצאות בסך 5,000 שקל. השופטים סלים ג'ובראן ואורי שהם הסכימו עם דנציגר. את ויצדומיני וכורשיד ייצג עו"ד דוד מנע, ואת גאיה - עו"ד תמר יחיא.