רמת האופטימיות של הציבור הישראלי - יהודים וערבים - נמצאת במגמת עלייה ברורה בשבע השנים האחרונות וכך גם רמת הפטריוטיות. בהשוואה למדינות אחרות, הנשים הישראליות פטריוטיות יותר מהגברים, אופטימיות יותר ואפילו - מיליטנטיות יותר - כך עולה (יום א', 4.6.17)מנתוני מדד החוסן הלאומי של ישראל לשנת 2017 של המרכז לחקר הביטחון הלאומי של אוניברסיטת חיפה. נתוני המדד המלא יוצגו בכנס "חוסן
לאומי לישראל: 50 שנים למלחמת ששת הימים" שיתקיים ביום ב' הקרוב, ה-5.6.2017 כחלק מאירועי חבר הנאמנים ה-45 של אוניברסיטת חיפה.
יהודיים וערביים - אופטימיים יותר
לאורך שנות המדד, האוכלוסייה היהודית מגלה רמות גבוהות מאוד של פטריוטיות ואופטימיות. רמת הפטריוטיות של האוכלוסייה היהודית עומדת השנה על רמה של 4.8, ירידה קלה מרמה של 4.87 בשנה שעברה, אולם בסך-הכל - המדד יציב ולא משתנה כמעט לכל אורך 17 השנים האחרונות. בקרב הציבור הערבי, התמונה שונה. החל משנת 2010 ישנה מגמה ברורה של עלייה ברמת הפטריוטיות, מרמה של 3 בשנת 2010 עד לרמה של 3.87 בשנה שעברה. השנה דווקא יש ירידה לרמה של 3.57, שהיא עדיין רמה גבוהה יחסית לראשית שנות ה-2000.
הישראלים - יהודים וערבים - נהיים אופטימיים יותר בשבע השנים האחרונות. בקרב היהודים יש עלייה מרמה של 4.56 בשנת 2010 עד לרמת שיא השנה של 4.86. גם בקרב ערביי ישראל יש מגמה דומה של עלייה מרמה של 3.15 בשנת 2010 עד לרמה של 3.66 השנה.
הפחד מטרור - ירידה קלה
הפחד מטרור גבוה בקרב הציבור הישראלי - אם כי נמצא בירידה קלה. בקרב הציבור היהודי הפחד מטרור ירד מ-4.82 בשנה שעברה ל-4.7 השנה ובקרב הציבור הערבי הוא ירד מרמה של 4.5 בשנה שעברה ל-4.38 השנה. לדברי החוקרים, ב-17 שנות המדד אנו עדים להתקרבות ברמות הפחד בין יהודים לערבים, כאשר בקרב היהודים יש ירידה משמעותית לעומת תחילת שנות ה-2000 ואילו בקרב הערבים יש עלייה.
בשנת 2005 הפחד של יהודים מפני התקפה של מדינה עוינת עמד על רמת שיא של 5 ומאז יש ירידה משמעותית עד לרמה של 4 השנה, שהיא הרמה הנמוכה ביותר במשך שנות המדד. בקרב ערביי ישראל אין מגמה אחידה - והמדד נע בצורה משמעותית בין השנים - כשהשנה הפחד מפני תקיפה עומד על 3.36. "באוכלוסייה היהודית, בפחד הנוגע להתקפה אפשרית מצד מדינת אויב, ישנה מגמת ירידה ברורה בעשור האחרון. תופעה זו מדהימה, שכן אנו מדברים על תקופה שבה איומי הגרעין של אירן עומדים בראש סדר היום הפוליטי של מנהיגי המדינה", אמר פרופ' בן-דור.
התמיכה הפעולות צבאיות - במגמת ירידה ברורה
רמת המיליטנטיות - התמיכה בפעולות צבאיות של ישראל - גבוהה בקרב היהודים, אולם היא נמצאת בירידה ברורה, מרמה של כ-4.7 בשנת 2010 עד לרמה של 4 השנה. בקרב ערביי ישראל התמיכה בפעולות צבאיות של המדינה נמוכה בהרבה ונעה סביב הרמות של 2.5. לדברי החוקרים, נתון זה מובן מכיוון שבדרך כלל, פעולות צבאיות של ישראל מכוונות נגד גורם ערבי כלשהו.
ערביי ישראל הביעו במשך כל שנות המדד אמון רב יותר מאשר האזרחים היהודים במוסדות הפוליטיים ובבית המשפט העליון - אולם השנה יש שינוי בולט במדדים אלה. האמון בבית המשפט העליון שווה: רמה של כ-4.1 בקרב יהודים וערבים ואילו ברמות האמון במוסדות הפוליטיים יש מהפך, כשלראשונה הערבים מביעים פחות אמון במערכת הפוליטית (רמה של 2.9) לעומת היהודים (רמה של 3.1).
כאמור, באופן יוצא דופן בהשוואה למדינות אחרות, נשים מראות לאורך שנות המדד שהן יותר פטריוטיות, אופטימיות ומיליטנטיות מהגברים. רמת הפטריוטיות של הנשים - יהודיות וערביות - עומדת השנה על רמה של 4.68, בהשוואה ל-4.38 בקרב הגברים. רמת האופטימיות של הנשים היא 4.7, לעומת 4.5 "בלבד" של הגברים ורמת המיליטנטיות של הנשים היא 3.77 לעומת 3.69 של הגברים.
