שתיים מהקבוצות הפוליטיות הבולטות המתנגדות לנשיא
דונלד טראמפ קוראות לראשונה לפתוח בהליך להעמדתו לדין בפני הקונגרס - בעקבות עדותו של ראש ה-FBI המודח,
ג'ים קומי, בפני ועדת המודיעין של הסנט. עם זאת, בזירה הפוליטית עדיין אין תמיכה פומבית במהלך שכזה.
קומי העיד, כי טראמפ רצה להעלים את החקירה נגד
מייקל פלין, יועצו לשעבר לביטחון לאומי, בנוגע לשקריו על המגעים שניהל עם גורמים רוסים לאחר בחירתו של טראמפ לנשיא. עוד האשים את הממשל בשקרים על מצב הבולשת שניתנו כתירוץ לפיטוריו. טראמפ הגיב בכך שכינה את קומי "שקרן", ובמקביל טען עורך דינו שהעדות ניקתה את טראמפ ועולה בקנה אחד עם החלקים המרכזיים של גרסתו.
שעות אחדות לפני עדותו של קומי ולאחר שהצהרת הפתיחה שלו פורסמה, קראה קבוצת MoveOn להעמיד לדין את טראמפ. לאחר העדות הצטרפה לקריאה קבוצה נוספת - Indivisible. שתי הקבוצות טוענות, כי עדותו של קומי מלמדת על ניסיון של טראמפ לשבש מהלכי חקירה - עבירה שלפי החוקה מהווה עילה להדחת הנשיא, אם הוא מורשע בידי הסנט. עד כה הצטרפו לקריאה רק שני חברים דמוקרטיים בבית הנבחרים - בארד שרמן ואל גרין. בכירי המפלגה מהססים האם להצטרף לקריאה כה מרחיקת לכת, בעוד החקירה נמצאת בעיצומה. הדחת הנשיא מחייבת רוב רגיל בבית הנבחרים (בו שולטים הרפובליקנים), ולאחר מכן - רוב של שני שלישים בסנט (בו יש לרפובליקנים רוב של ארבעה מושבים).
פרופ' אלן ליכטמן, היסטוריון שצפה את נצחונו של טראמפ אך גם מתנגד בולט שלו, טוען שהתיק נגד טראמפ כבר כעת חזק יותר מזה שהביא להעמדתו לדין של
ביל קלינטון ב-1998 בפרשת
מוניקה לוינסקי (בית הנבחרים הצביע בעד הדחתו, אך בסנט לא הושג הרוב הדרוש). לדברי ליכטמן, יש כבר כעת יותר ראיות ישירות נגד טראמפ מאלו שהיו נגד קלינטון בסיומה של החקירה נגדו, והוא גם מזכיר שהפרשה הנוכחית היא בעלת משמעות לאומית גדולה לאין ערוך מאשר שקריו של קלינטון על קשריו המיניים עם לוינסקי.
בשבוע שעבר טען ג'יימס קלפר, לשעבר מנהל המודיעין הלאומי, כי פרשת טראמפ-רוסיה חמורה יותר מאשר פרשת ווטרגייט. הנשיא ריצ'רד ניקסון התפטר ב-1974 כדי למנוע את הדחתו בשל אותה פרשה. ליכטמן מסכים עם קלפר וטוען שהפרשה הנוכחית היא השערורייה החמורה ביותר בתולדות ארה"ב, שכן היא נוגעת לפגיעה של מעצמה זרה בביטחון הלאומי. לדעת ליכטמן, בסופו של דבר יצטרפו אפילו מחוקקים רפובליקנים למהלך להדחתו של טראמפ, משיקולים פוליטיים רחבים ומשיקולים אלקטוראליים צרים שלהם עצמם.
