הוועדה לזכויות הילד קיימה (יום ב׳, 12.6.17) דיון משותף עם ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים ובזנות של הוועדה לקידום מעמד האישהבנושא זנות וניצול קטינים והחינוך המיני לבני הנוער בבתי הספר.
ח״כ
עליזה לביא פתחה: ״המקום של ניצול קטינים וזנות ילדים הוא מקום כואב וקשה בחברה הישראלית. הנתונים מלמדים אותנו שצריכת זנות והסללה של ילדות לזנות מתחילה מגיל צעיר. זה לא הגיוני שבמדינה יהודית ודמוקרטית המספרים בזנות ילדים הולכים וגדלים. לקוחות שצורכים זנות ילדים חוגגים בישראל ויודעים שכלום לא יעשה! אנחנו רוצים לאגום את הכוח שיש לכולם ולהתקדם. משרד החינוך סבור שאין לעסוק בזנות באופן ישיר אלא להתמקד במיניות בריאה אבל אנחנו שומעים חדשים לבקרים על צעירים שצורכים זנות. אנחנו לא יכולים לעמוד מנגד. זו אחריות שלנו, זו המשמרת שלנו״.
ח״כ
יפעת שאשא ביטון הוסיפה: ״אנו כבית מחוקקים אמרנו את שלנו והעברנו את החוק להחמרה בענישה של צרכני זנות ילדים. עכשיו עליכם ליישם בכדי להרתיע. אי-אפשר לבנות חברה מבלי שמשרד החינוך יעסוק בנושא עם הצעירים ולא סחור סחור בשעת כישורי חיים בשבוע אלא בזנות ישירות. יש ילדים שמקבלים תמורות עבור גופם והם כלל לא יודעים שהם בזנות".
איריס מנדה בן יעקב, משרד החינוך: ״נושא הקטינים בסיכון מעסיק אותנו מאוד גם אם אנחנו לא קוראים לזה זנות. אנחנו בוחרים לטפל במקור של הפגיעה בילד- פגיעה מינית או הזנחה למשל. יש לנו משאבים גדולים לאתר ולהגיש עזרה מגוונת וככל שעושים זאת מוקדם יותר כך הסיכוי להציל את הילד גדל, אחרת הם מגיעים פצועים וחסרי אמון לעולם המבוגרים. ברמה האוניברסלית אנחנו מקיימים תוכניות על מיניות ונורות ירוקות בזוגיות, אנו מתחילים פעימה ראשונה של תוכנית ׳מיניות במרחב בטוח׳ שתלווה את המורים והעובדים הסוציאליים ותיתן במה להעמקת השיח״.
עו״ד אביטל רוזנברגר, מנהלת המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות: ״אני מרגישה שלא התעוררנו, השיח כל כך מאחור והילדים שלנו מתקדמים. מכיתה ג׳ הם רואים פורנו, הכל נגיש להם, משחקי המחשב מכילים סרסורים. איך אפשר לא להסביר להם ולדבר איתם על זנות? הם יודעים מה זה. אין לנו דרך לשלוט על המסרים שמגיעים אליהם בעידן הטכנולוגי היום וחייבים לדבר איתם. אם משרד החינוך לא יכול לקחת על זה אחריות ולדבר עם ההורים והילדים על דברים קשים יש ארגונים שמוכנים לעשות זאת״.
עו״ד רחלי הכהן, המועצה לשלום הילד: ״כל מה שקורה הוא בתוך מערכת החינוך. 80% מהקטינות בזנות עדיין לומדות בבתי הספר!״.
עו״ד רחלי זוארץ-לוי, פרקליטות המדינה: ״היבט האכיפה של החמרת הענישה כלפי צרכני זנות קטינים מטרידה אותנו. אנחנו אכן מרגישים שיש היעדר אכיפה בתחום, בשנת 2017 עד עכשיו נפתחו 0 תיקים וב2016 נפתחו בודדים. יש לומר כי אין כתבי אישום כי לא נפתחים מספיק תיקי חקירה במשטרה. אנחנו מוטרדים מהמציאות ועוסקים בכך״.
רפ״ק ויקי אלעמרי ראש חוליית מניעה והסברה נוער: ״במטרה להעמיק את ההתנהלות מול נוער בסיכון המשטרה יצרה סרטון הדרכה לכל שוטר - כיצד להתנהל ולמה לשים לב. מבחינת מדיניות אנו מקיימים שולחנות עגולים במטרה ליצור שיתוף פעולה עם משרד הרווחה״.
שאשא-ביטון סיכמה את הדיון: ״ממדי התופעה ההולכים וגדלים מחייבים אותנו לפעולה, במבחן התוצאה אנחנו פועלים אבל לא מצליחים לצמצם את התופעה. משרד החינוך צריך לעבור לעיסוק בנורות האדומות לצד הירוקות ולעשות זאת מגיל צעיר, אחרת נשאר שטח אפור והילדים לא יודעים מה מותר ומה אסור. למשטרת ישראל ומערכת המשפט השפעה רבה בנושא הזה, להרתעה תהיה פה כוח גדול, צריך לעשות הד ציבורי. תתייחסו לזה כרצח, אינוס ושימוש בקטינים לזנות לא רחוקה מזה. אל תחכו שיגיעו אליכם שמות, תפעלו בכדי להפליל ולאכוף״.
