בדיון ראשון מסוגו בוועדת הכספים, החלה (יום ג', 13.6.17) הוועדה לממש בפועל, מנגנון של פיקוח ציבורי-פרלמנטרי על ביצוע התקציב במהלך שנת כספים. מדובר בפיילוט שבו הוועדה מקיימת דיון חצי-שנתי על ביצוע התקציב במשרד ממשלתי מסוים. זאת על-מנת להגביר את הפיקוח והבקרה הפרלמנטריים על ניהול תקציב המדינה בשוטף ובזמן אמת.
900 מלש"ח לקידום מהלך שאינו באחריות משרד התיירות
בישיבת הוועדה היום נדון הביצוע התקציבי במשרד התיירות. במהלך הישיבה התברר שכ-900 מיליון שקלים שמופיעים בסעיפי תקציב משרד התיירות, אמורים לשמש לצורך קידום ביצוע קציר המלח כחלק משיקום ים המלח, אלא שאין זה בתחום אחריותו של משרד התיירות. חברי הכנסת מתחו ביקורת על-כך שסכום כה גדול נרשם ע"י משרד האוצר במסגרת סעיפי תקציב של משרד שאינו אחראי לביצוע המשימה, וזאת "כפי הנראה, על-מנת שהכסף לא ינוצל ויחזור לאוצר בתום שנת הכספים".
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ
משה גפני: "זוהי תופעה פסולה וועדת הכספים לא תאפשר עוד מצב כזה, שכספים נרשמים בסעיף תקציבי מסוים מתוך תכנון מראש, שהם לא ינוצלו ויחוזרו לאוצר, בבחינת עוד רזרבה תקציבית". גפני ציין שהוא "שמח שהוועדה החלה בקיום דיוני בקרה כמו זה, וכך התאפשר לנו לזהות בפועל, תופעה לא רצויה של כספים שנזקפים לטובת משרד שאין לו אחריות בתחום אליו הם מיועדים".
עד סוף 2017 יגיעו לישראל 3.3 מיליון תיירים
שר התיירות,
יריב לוין, אמר, כי "הדיון החצי-שנתי על התקציב חשוב גם למשרד עצמו ומחייב אותנו לעשות גם בחינה לעומק". לוין הציג את המטרה הראשית של המשרד בשתי שנות התקציב, עם דגש על 2017: גידול בתיירות הנכנסת. לדבריו "בחמשת החודשים הראשונים של השנה נכנסו לישראל 1.43 מיליון תיירים ולפי הערכות שמרניות עד סוף 2017 יגיעו לכאן 3.3 מיליון תיירים. סה"כ מדובר ב-400 אלף תיירים נכנסים יותר מאשר ב-2016. היקף גידול תיירות חסר תקדים ברמה העולמית, 25%+ בחמשת החודשים הראשונים. המשמעויות הכספיות: בשנה שעברה: 2.9 מיליון תיירים הכניסו 28 מיליארד ש"ח ותוספת של 234 אלף מועסקים בתיירות. ישראל היא מהמדינות שההכנסות לתייר היא גבוהה. ב-2017 תוספת של 400 אלף תיירים תחזית, 2.2 מיליארד ש"ח תוספת הכנסות ותוספת של 16 אלף מועסקים".
השר לוין עדכן עוד, כי "במשך שנים, עיקר הפנייה הייתה לקהלי תיירים יהודים וצליינים, שזה בהחלט חשוב, אלא שנדרש למצות את הפוטנציאל התיירותי וחייבים לפנות לקהל הכללי, לאלו שבאים בעיקר בגלל החופש, לבילוי. ולאלה אנחנו אומרים: תבואו לישראל ותהנו מהים, מהקולינריה, מהתרבות ומהערך המוסף של אתרים הקדושים והכל קרוב. אנחנו פונים לקהלי יעד חדשים במדינות רבות: סין, הודו, רומניה, קהל היספני גדול ועוד. עברנו לשיווק הרבה יותר ממוקד וזה כולל גם את הקהל הצלייני וגם את הקהל שמחפש בילויים ונופש. אנחנו משווקים את אילת, תל אביב, ירושלים ועוד, ועושים שימוש בכליי שיווק חדשניים. עובדים לא רק עם סוכנים אלא גם עם אתרי שיווק בינ"ל כגון Expedia ו- Booking ודומיהם, שהחשיפה בהם היא למאות מיליונים. בכלל השיווק נעשה שימוש ברשתות החברתיות כולל בסרטונים ב-Youtube. סך תקציב השיווק, על כלל מסגרת פעילות השיווק עומד ב-2017 על 440 מיליון ש"ח (לעומת 418 מיליון ש"ח ב-2016). מתוכם 402.6 מיליון ש"ח לפעולות שיווק המתבצעות בחו"ל. בתחום זה הביצוע בפועל ב-2016 עמד על 99.9% והצפי שכך יהיה גם השנה.
ח"כ
מנואל טרכטנברג (
המחנה הציוני): "בארץ נורא קשה לתיירים זולים וזה חוסם מלמעלה את הגדלת התיירות, כי לא מושכים אלינו תיירות זולה יותר. אני מברך על הדגש על תיירות חוץ, זה האתגר הכי גדול. הבעיה: חוסר הידידותיות של המפגש של מי שבא מחו"ל עם מדינת ישראל, כבר בנתב"ג, היעדר תחבורה ציבורית ראויה. תיירים לא יכולים להתנהל כאן לבד, יש להנגיש את התיירות לתייר. לשר אין האחריות על שדות התעופה, אך היחיד שיכול ללחוץ וזו אחריותו".
השר לוין השיב: "אני מקבל את זה. מצד אחד אומר לתיירים תקנה ב-Low-cost טיסה ב-100 דולר אך לילה במלון ב-250 דולר וזו בהחלט נקודה נכונה שדורשת טיפול".
תקציב קציר המלח מופיע טכנית בתקציב
חשב משרד התיירות, עמוס בן שאול: "תקציב קציר המלח לא בחזקתו של המשרד, רק מופיע טכנית בתקציב המשרד, אך מופעל ישירות ע"י החשב הכללי באוצר. הנושא לא באמת באחריות משרד התיירות". שר התיירות, לוין, הוסיף בעניין: "אני יודע שהשר הרצוג, כששימש שר התיירות קיבל על עצמו את הטיפול בקציר המלח, אך זה בדיחה כי אין אפילו מהנדס אחד במשרד התיירות. במשך שנתיים כתבתי שורה שלמה של מכתבים שהובילו להחלטת ממשלה שכל הטיפול הזה יוצא ממשרד התיירות למעט הדאגה לתיירות במקום. זה לא צריך להיות אצלנו".
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ גפני, הגיב על-כך: "זה מחדל של המדינה, לשים את זה בתקציב משרד התיירות. זה גם לא יקדם את קציר המלח שכה נדרש להצלת ים המלח, וגם כסף שבסופו של דבר יחזור לאוצר". גפני פנה לנציגי האוצר בדיון ואמר להם: "אם האוצר רוצה את הכסף הזה שימו אותו אצלכם. אתם קיוויתם שהתקציב יהיה אצל שר התיירות והוא לא ידע מה לעשות בו ואז הכסף יעבור אליכם. זה לא יתאפשר עוד. כשיהיו בקשות לשינויי תקציב לא נאפשר עוד את התופעה הזו. זאת שיטה שאסור שהיא תימשך". חברי הוועדה כולם הביעו תמיכה בדבריו של גפני.
מנכ"ל התאחדות המלונות בישראל, נועז בר ניר: "יש לנו בעיה עם מחירי המלונות בישראל. בישראל עולה פי- 2 להפעיל מלון לעומת גרמניה, ששם השכר גבוה, יש בעיות של רגולציות, בעיות של פיריון, מחסור בעובדים, ארנונה פי- 5 ועוד בעיות רבות ויש לסייע מאוד בעניין הזה. הרגולציות גורמות שהמחירים יקרים ואין עידוד לבנות עוד מלונות ובסוף המדינה נותנת מענקים. צריך לחזק את ידו של שר התיירות כי בסוף לא תישאר תיירות בפריפריה".
בסיכום הדיון אמר יו"ר הוועדה, ח"כ גפני, כי "כעת לא ברור לי איך המדינה התנהלה עד היום ללא פיקוח שוטף על תקציבי משרדי הממשלה. היום נוכחנו לראות את חשיבות הפיקוח ההדוק בזמן אמת. אנחנו מברכים את משרד התיירות שנענה ונרתם באופן מהיר לטובת מסירת דיווח על ביצוע תקציבי לוועדה. המשרד הבא שיבוא לכאן הוא משרד החקלאות. מדובר בדיונים חשובים והעובדה - כבר היום למדנו משהו שיוביל לשינוי בגישה שלנו לתקציב".
