הנהלת האוניברסיטה העברית וחבר הנאמנים בראשות מיכאל פדרמן, בחרו לאחרונה בפרופ'
אשר כהן לנשיא הבא שיחליף את פרופ' מנחם בן-ששון שמסיים 8 שנים כנשיא העברית. פרופ' כהן נבחר לתפקיד לאחר כהונה של 5 שנים כרקטור האוניברסיטה, והוא יחל בתפקידו החדש ב-1 בספטמבר השנה.
מסתבר שבהזדמנות החגיגית של בחירת נשיא חדש, המציאו הנשיא המיועד, הנהלת האוניברסיטה ויו"ר חבר הנאמנים שלה, מבעלי השליטה במלונות דן ואלביט מערכות, תפקיד בכיר חדש שאיננו מוכר ואיננו מאושר כלל באוניברסיטאות ישראל העונה לשם "נגיד". הנהלת האוניברסיטה, שכידוע מצויה בקשיים כספיים כבדים ורק לפני כחצי שנה, באוקטובר 2016, איימה שתשבית את הלימודים ולא תפתח את השנה החדשה במועדה, לא קיבלה אישור - ואף לא פנתה לקבל אישור מהוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) בראשות פרופ' יפה זילברשץ, ולא מהמועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) בראשות שר החינוך
נפתלי בנט - שהם המוסדות הקובעים בכל ענייני ההקצבות והתקציבים למוסדות ההשכלה הגבוהה. גם
ערן יעקב, הממונה על השכר באוצר האמון על התפקידים והשכר בשירות הציבורי, לא יודע ולפיכן גם לא אישר את התפקיד החדש נושא המשכורת הבכירה.
יצוין, כי רק לפני כשנה הסתיימה סאגה ארוכת שנים של הסדרת שכר הבכירים באוניברסיטאות, כאשר בן-ששון לקח בו תפקיד בכיר גם כנשיא העברית וגם כראש ור"ה, ועד ראשי האוניברסיטאות. במהלך הדיונים ההם עלה/נזרק הרעיון למנות "נגיד" לאוניברסיטה, אולם בהסכמה מלאה של ראשי מל"ג, ות"ת, האוצר וגם אנשי ור"ה סוכם שאין תפקיד כזה, וכי לאוניברסיטאות די תפקידים בכירים ואף יקרי-שכר כמו נשיא, רקטור, סגני נשיא, סגני רקטור, דיקנים ועוד ועוד.
כמו-כן, רק בחודשים האחרונים הוסדרו מול האוצר הסדרים חשבונאיים שארגנו את הגירעונות האקטואריים הכבדים של הוותיקה באוניברסיטאות ישראל. תזכורת: בתחילת חודש אפריל 2016 נודע על דוח ביקורת חריף של המל"ג והות"ת ממנו עלה כי "מצבה הפיננסי של האוניברסיטה העברית קשה מאוד. עד כדי קושי לעמוד בהתחייבויותיה הקיימות ולביצוע המחקרים והפרויקטים להם התחייבה מול התורמים". הדוח קבע כי לאוניברסיטה גירעון מצטבר של 1.3 מיליארד שקל, תזרים מזומנים שלילי, מצב נזילות "גרוע", וכן שההנהלה השתמשה באמצעים יצירתיים "שהאוניברסיטה אינה יכולה להשתמש..." כדי לייצר רושם של יתרת מזומנים ונכסים גבוהה יותר, תוך טשטוש הקשיים התזרימיים.
דיון שנערך בות"ת בעקבות ממצאי הדוח נכתב כי הות"ת רואה בחומרה רבה את התנהלות האוניברסיטה, ובפרט את אופן הדיווח התקציבי והכספי של האוניברסיטה לות"ת; כמו-כן רואה הות"ת בדאגה את מצבה הפיננסי של האוניברסיטה.
מה יהיה תפקידו הבכיר של "הנגיד" בן-ששון? ובכן, "הנגיד ימלא תפקידים שיתואמו עם הנשיא מעת לעת, בעיקר בתחום הקשרים עם תורמים ושוחרים מרכזיים, וכן עם גורמי ממשל בארץ ובעולם...". אלמלא היה מדובר באקדמיה כה בכירה שכל כך דואגת להדגיש את עקרון העצמאות האקדמית שלה, היה התפקיד מכונה מקסימום 'מאכער-על', או כפי שנהוג בשנים האחרונות במקומותינו "סמנכ"ל רגולציה", זה שמוציא ומביא במסדרונות השלטונות המוכרים לו.
ההערכה היא שהתואר היצירתי החדש, שאם לא ייעצר צפוי להופיע בקרוב מאוד גם בכל אוניברסיטאות ישראל הידועות כשוחרות תפקידים בכירים, נועד לפצות את בן-ששון על האפשרות הלגמרי לא-ודאית, שייאלץ, אולי, לקבל משכורת מעט פחותה ממשכורתו כנשיא. בן-ששון, בן 66, הוא מוותיקי העברית, מרצה וחוקר בכיר מאוד במחלקה להיסטוריה של עם ישראל, שכבר ב-1997 מונה לרקטור. לפיכך סביר להניח ששכרו והגמלה הצפויה לו אינם נמוכים במיוחד.
מנין הומצא המונח "נגיד"? ובכן, מספרים שזה ד"ר יהודה לייב מאגנס (1877-1948), מן הדמויות הבולטות בייסוד האוניברסיטה, רב רפורמי שהיה ממנהיגי יהדות ארצות הברית בטרם הגיעו לירושלים, שכיהן כ"נגיד" ופעל לשילוב המחקר וההוראה בה. אלא שמרגע שמונה לנשיא הראשון של האוניברסיטה העברית בשנת 1935, נמחק הכינוי נגיד - ומאז זה רק נשיא, שאחריו שורה של תפקידים בכירים אחרים.
עילה נוספת שהועלתה היכן שהועלתה היא ש"באוניברסיטת אריאל יש נגיד אז למה לא באוניברסיטאות האחרות?". ובכן, בתחילת שנה זו אכן נודע ("
דה מרקר", 5.2.17), שבמכללת אריאל, שרק ב-2011 אושרה כאוניברסיטה, קיים תפקיד של "נגיד", והוא ניתן ליגאל כהן אורגד, שהיה ח"כ בעבר וגם שר אוצר בשנים 1983-1984. כהן אורגד ניהל והוביל את המכללה עד שקיבלה מעמד אוניברסיטה, ושכרו עמד באותה עת על 600 אלף שקל בשנה - קצת פחות משכר הנשיא והרקטור.
מכאן ההערכה כי גם שכרו של בן-ששון יהיה צמוד אוטומטית לשכר הנשיא, הרקטור, סגן הנשיא, וכך צפוי לקרות גם באוניברסיטאות אחרות שירוצו גם הן למנות בכירים שלהם ל "נגידים".
