שופט בית המשפט המחוזי מרכז,
צבי ויצמן, פותח מחדש את שלב ההוכחות בתביעתם של ילד והוריו נגד בית החולים הדסה עין כרם, בעקבות המסמך שנחשף בידי
יואב יצחק ב-News1.
ההורים והילד, הסובל משיתוק מוחין ונכות מוחלטת, תובעים מהדסה 7 מיליון שקל בטענה ל
רשלנות בעת לידתו, בעוד בית החולים טוען שהרשלנות הייתה מצידה של האם. המסמך שחשף יצחק הוא מכתב ששלחה עו"ד דפנה זינגר-רוזן ("הערכת סיכונים"), המייצגת את הדסה, לבית החולים ולחברת הביטוח כלל. נאמר בו, כי המיילדת ורה יגוטקין שינתה בדיעבד את רישום המחשב לגבי השעה בה נותקה האם מן המשגוח (מוניטור), וכי העד המומחה מטעם הדסה, פרופ'
אוהל גונן, סבר שהדסה אכן התרשלה - אף העיד את ההפך.
בא-כוחם של התובעים, עו"ד
עמוס גבעון, ביקש להגיש את המסמך ולזמן מחדש לעדות את יגוטקין, את פרופ' גונן ואחרים, בטענה שהמסמך מלמד על ביצוע עבירה של שיבוש מהלכי משפט. לטענתו, לא חל עליו חיסיון עו"ד-לקוח מכיוון שהמסמך מלמד על עבירות פליליות. עוד טען, כי ברגע שהמסמך פורסם במלואו ב-News1 - שוב אין משמעות לחיסיון. גבעון צירף לבקשתו את הכתבה שציטטה חלקים מהמסמך ואת כללה צילום של המסמך המלא. הדסה התנגדה בתוקף באומרה, כי החיסיון עודנו חל, וכי אין מדובר בעבירה כלשהי אלא במהלך שגרתי של חשיפת הסיכונים על-פי התרחיש המחמיר ביותר מבחינת בית החולים. לדעת הדסה, מדובר בניסיון להציל את התביעה שדינה להידחות.
ויצמן קיבל (29.6.17) את הטענה לפיה המסמך נהנה מחיסיון עו"ד-לקוח. הוא אומר, כי לא ניתן לומר באופן פשוט וברור שהאמור בו מכוון לביצוע עבירות של הדחת עד, הסתרת ראיות וכדומה. "אין מדובר במסמך או באמירה ברורים שכל תכליתם לעבור עבירה פלילית, אלא בהערכת סיכון מפורטת אשר מעצם טיבה מפרטת אף את הפן הפחות-נוח לבעל הדין", הוא אומר. ויצמן גם מעיר, כי ייתכן שגונן שינה את עמדתו לאחר שראה את מלוא החומר הרפואי.
עוד אומר ויצמן, כי קיימות דעות שונות בשאלה האם החיסיון הוא אישי או חפצי. אם החיסיון הוא אישי, אכן ניתן לעקוף אותו במקרה בו המסמך מגיע שלא דרך עורך הדין או הלקוח. אולם ויצמן מעדיף את הגישה לפיה החיסיון הוא חפצי, כלומר: חל על המסמך עצמו. קבלת הגישה האחרת, הוא מסביר, תעודד את עקיפתו של החיסיון בדרכים מפוקפקות.
ואולם, ממשיך ויצמן, "יש בעולה מן הבקשה בכדי להצדיק זימון עדים מסוימים ושמיעתם גם בשלב זה, אחר שנחקרו עדי הצדדים ואף הוגשו סיכומיהם, וזאת על-מנת לברר עימם פרטים מסוימים אשר עלו מן הכתבה נשוא הבקשה ועל-מנת שיתברר הפן העובדתי הנוגע לתובענה באופן מלא ושלם, בלי שייוותרו ספקות ותהיות.
"מעת שהוגשה בקשה מטעם בא-כוח התובעים המצטטת מתוך הכתבה העיתונאית אשר אף צורפה במלואה על תוכנה - אין על בית המשפט לעשות עצמו 'חרש גמור', ומעת שעלו דברים המעלים חשש, ולו קל שבקלים, שמא לא התבררו כל העובדות נשוא התביעה עד תומם, וזאת בשל פרטים או עובדות שלא היו ידועים למי מבעלי הדין בעת קיום הליך שמיעת הראיות, קם ועולה אותו עיקרון מנחה בו פתחנו את מסענו המשמש כעמוד האש ועמוד הענן ליושב בדין, והוא - חשיפת האמת".
ויצמן אפשר בשלב זה לזמן מחדש את יגוטקין וגונן, "על-מנת לברר הספקות שעלו נוכח פרסום הכתבה ותוכנה". הוא מדגיש, כי לא יהיה כל ערך ראייתי לציטוטים מתוך המסמך, אך גבעון יוכל להשתמש בתוכנו בחקירות הנגדיות החוזרות של השניים. "ברי כי ניתן לחקור את המיילדת באשר לשינוי הרישום שביצעה, מהותו, טיבו והשלכותיו על הנדון". כמו-כן, ניתן יהיה לחקור את גונן "באשר לרשלנות הלכאורית בניתוק המשגוח, לברר האם שינה עמדתו בסוגיה זו, וככל שכך - מה הייתה סיבת השינוי וממה נבעה סברתו הראשונה", קובע ויצמן. השניים יעידו ב-20.7.17 ולאחר מכן יחליט ויצמן האם יש מקום לשמוע עדים נוספים או להשלים את הסיכומים.
