ועדת הכספים אישרה (יום א', 15.7.17) לקריאה שנייה ושלישית, הצעת חוק שתכליתה להחיל פיקוח של רשות ניירות ערך על תעודות הסל, שהן מוצר פיננסי חדש יחסית בשוק ההון, מתחילת שנות ה-2000. המטרה הינה להכניס תחת משטר הפיקוח של הרשות את המוצר הפיננסי הזה שתפס תאוצה ניכרת בשנים האחרונות. מדובר במוצר פיננסי מסוג תעודת התחייבות שמנפיקים גופים מנהלים באופן הדומה להנפקת אגרות חוב. מדובר בגופים פיננסיים שמנפיקים את תעודת הסל שנסחרת בבורסה ושבמסגרתה ניתן לעקוב אחר נכסיי בסיס, כגון מדדי מניות ואף קבוצה של מניות של מספר חברות במקביל, מדדי אגרות חוב, שערי מט"ח, סחורות שונות ועוד.
הגוף המנפיק מוכר למשקיע (הציבור), התחייבות שבגינה המשקיע עשוי לקבל תשואה שמחושבת על-פי נוסחה בהתאם לשינויים במדדים שאחריהם עוקבים. בשונה מקרן נאמנות, שבה המוצר הפיננסי מבוסס על ניהול כספי אחרים באופן שנועד להשיג תשואה בהתאם למדיניות ההשקעות של החברה המנפיקה, במקרה הזה המטרה של הגוף המנפיק היא להשיג עבור המשקיע תשואה שהיא נגזרת (באמצעות נוסחה) משיעורי השינוי במחירי המדדים שאחריהם עוקבים, קרי מדדי מניות, סחורות וכד'. בניגוד לקרנות הנאמנות ואגרות החוב, שהינן מוצרים פיננסיים שבפיקוח הדוק, בין השאר של רשות ניירות ערך, תעודות הסל נמצאות עד היום תחת 'משטר גילוי' בלבד, קרי שרשות ניירות ערך יכולה לדרוש מהמנהלים לחשוף מידע לרבות סיכונים וכד', אך לא להורות על פעולות.
להגביר את הביטחון של השקעות הציבור
לאחר שהצעת החוק תאושר, שם המוצר שמעתה יחול עליו פיקוח מלא של רשות ניירות ערך כאמור, ישונה מ'תעודת סל' ל-'קרנות סל' וייכנס תחת משטר פיקוח של רשות ניירות ערך. התכלית היא מחד-גיסא, להגביר את הביטחון של השקעות הציבור ובכך גם את יציבות שוק ההון הישראלי, שתעודות הסל מהוות נתח משמעותי בו, מעל 100 מיליארד ש"ח של הציבור. מאידך-גיסא, הרפורמה 'תפצה' את המנהלים על המעבר לעולם של פיקוח ע"י מתן ודאות רגולטורית למספר שנים קדימה, תוך
הבטחה שלטונית של הימנעות משינויים בכללי המשחק באמצעות רגולציה לפרק זמן של מספר שנים.
מנהל מחלקת השקעות ברשות ניירות ערך, דודו לביא, הסביר את התכלית של הצעת החוק וציין, כי "מדובר באחת מיוזמות החקיקה החשובות של השנים האחרונות בתחום שוק ההון. מדובר ב-100 מיליארד ש"ח מכספי הציבור שמנוהלים בתחום תעודות הסל. הרפורמה באה להכניס את המוצר הפיננסי הזה בפיקוחה של רשות ניירות ערך והיא יוצרת איזון נכון בין האינטרס של הציבור, המשקיעים, לבין האינטרס של החברות המנהלות. הסדר ראוי שמשרת את עניינם של כל הגורמים ומעל לכל של הציבור הרחב. אנחנו רואים חשיבות רבה ביצירת ודאות רגולטורית עבור הגופים המנהלים ויו"ר רשות ניירות ערך אף מתחייב לשמור על תנאי ההסדר בשנים הקרובות".
לביא הוסיף: "בליבת המהלך - לקחת פעילות עסקית קיימת במתכונת של חוב ומעבירים אותה לסוג חדש של הסדרה ופיקוח. המהלך נועד לייצר לגופים שפועלים כמנהלי תעודות סל ודאות רגולטורית ולא יהיו תיקונים תכופים. כיום יש כ-700 מוצרים של תעודות סל, מספר חסר תקדים יחסית לגודל שוק ההון הישראלי בהשוואה בינ"ל, כי אין דבר כזה בעולם". עיקרי הרפורמה הסביר נוגעים ל"מעבר מעולם מתחייב לעולם השקעות. לתת ודאות גם למשקיעים והדבר כולל רכיב ייחודי - קביעת רצועת ביטחון על ההשקעה, בגובה שמנהל תעודת הסל, 'קרן הסל' לעתיד, מגדיר שוליים מעל ומתחת לתשואת המדד, באופן שתיתן ודאות גבוהה יחסית שהמשקיע יקבל את תשואת המדד לפחות. גיבשנו מודל שלא יוביל לכך שהתעשיה הזו, שהיום היא מאוד רווחית, תמשיך להיות רווחית. כיום מתקיים לגביה משטר של גילוי אך ללא פיקוח ממשי. אך אם חברה מתנהלת באופן שחושפת את המשקיעים לסיכונים, הכלי היחיד של רשות ניירות ערך כיום הוא כלי הגילוי. אך בעולם הפיקוח המשחק הוא אחר; אפשר להפעיל סמכויות שקיימות בידי הגוף המפקח, רשות ניירות ערך, ולחייב את השחקנים לשנות ולתקן, וניתן לבוא לכנסת לשנות כללים. החוק הוא רק מסגרת והתקנות יביאו למימוש. התקנות אמורות לשקף בדרך של המרה וניסוח של יומיום את החוק".
נציג מחלקת חקיקה ברשות ניירות ערך, חגי בן ארזה, הסביר, כי המוטיב הזה של התחייבות יש לו הרבה סיכונים גם לגבי המשקיעים וגם לגבי המשק ויש את ענף 'קרנות הנאמנות' ואם רוצים להכניס את תעודות הסל לאיזשהו משטר של פיקוח הרי שזה הענף המתאים. הצעת החוק למעשה קובעת שם חדש למוצר; 'קרנות סל', שתהיה תעודת התחייבות בעלת מאפיינים ייחודיים. במסגרת זו אנחנו מאפשרים את תחילת הוראות החוק בהדרגתיות ושלא כל ה-100 מיליארד ש"ח יעברו בבת אחת אל עולם הקרנות, אלא במועדים שייקבע שר האוצר".
מנכ"לית איגוד בתי ההשקעות, יוליה מרוז, ביקשה להבהיר, ש"אף שהחוק קודם בהסכמה בין רשות ניירות ערך, רשות המיסים והאוצר לבין התעשיה, יש לוודא לקראת הבאת התקנות לוועדת הכספים, נושא שנותר פתוח, הנושא ייבחן כאן בוועדה באותו אופן, תוך הגעה להסכמות. מדובר באגרות שבתי ההשקעות המפוקחים ישלמו לרשות ניירות ערך".
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ
משה גפני, השיב לה, כי "האגרות ייקבעו בתקנות כאן בוועדת הכספים וזה ייעשה רק בהידברות, בדיוק כפי שהדבר נעשה לגבי כל סעיפי החוק. אנחנו תומכים בחוק ובמטרותיו, בין השאר מתוך הבנה שלא ייפגע בתעשיה". גפני הוסיף, כי "בכל מקרה התקנות יובאו לכאן, לוועדת הכספים, לצורך אישורן, ואז נוכל לעמוד על טבען ועד כמה הן נצמדות לעקרונות של הרפורמה בכללותה. ועדת הכספים רואה חשיבות רבה בהגברת הביטחון של כספי המשקיעים, הן לטובת שוק ההון ויציבות המשק והן להבטחת כספי הציבור. מאידך-גיסא, אנחנו רואים חשיבות רבה בהטחת היכולת לקיים עסקים ולהתנהל במציאות ודאית לאורך שנים קדימה, עבור הגופים הפיננסיים".
