נציב תלונות הציבור על שופטים,
אליעזר ריבלין, מצא כמוצדקת תלונה על שופט בבית משפט למשפחה - ששמו לא נמסר - אשר התבטא בבוטות כלפי הצדדים ואף התערב בחייהם האישיים.
בני הזוג, שהיו נשואים שנים רבות, אנשים משכילים וסבים לנכדים, הגישו לאישור הסכם ממון שנלווה לגירושיהם. ההסכם נוסח בידי בא-כוחם המשותף והעניק יתרונות משמעותיים לאישה, שבעלה בגד בה. השופט פתח את הדיון באומרו, כי מדובר ב"הסכם 'עונש' שבו 'הגברת' מענישה את בעלה על בגידתו", ואף כינה אותו "הסכם קישטה".
כאשר שמע השופט מיהו עורך הדין שהכין את ההסכם, הגיב באומרו: "הוא עו"ד של נזיקין לא? מה לו ולענייני משפחה? נו, טוב, בטח לא רציתם שידעו ולא שזה יעלה לכם". השופט עבר על ההסכם סעיף-סעיף, הסביר מדוע אינו יכול לאשרו והזהיר את הבעל שהוא נותר חסר כל. כאשר השיב הבעל שהוא מודע לכך וסומך על כושר ההשתכרות שלו, אמר השופט: "אתה בריא? אתה לוקח תרופות?".
השופט המשיך ונזף באישה: "מה את רוצה לעשות עם קצבת הזיקנה שלו? והסיעוד שלו גם מזה את רוצה חלק?". האישה התלוננה, כי למעשה השופט יצר הסכם חדש שלא רצו בו. בסוף הדיון הוא אף העיר לבעל: "אני מבין שאתה רוצה לתת סיכוי לקשר הזה... אבל לפי הפרצופים של הגברת, לא נראה לי שיש לכם סיכוי!".
השופט טען בתגובתו, כי הצביע בפני הצדדים על הקשיים בהסכם, שהיה חד-צדדי ומועד לטענות עתידיות, וכי שינה רק סעיפים בודדים בו. עוד אמר, כי התעניין במצב בריאותו של הבעל מתוך חשש שבשל כך לא הבין את ההסכם, וכי לא לעג לעורך הדין שהכין אותו. לדבריו, הוא לא כינה את ההסכם "קישטה", אלא השתמש בחיוך בביטוי "נוהל קישטה" הזכור לו משירותו הצבאי, כדי לומר לבעל שההסכם מקנה לאשתו את האפשרות לסלקו בכל עת.
ריבלין אומר (10.7.17), כי אינו מקבל את פרשנותו של השופט למה שהתרחש באולמו. "בנסותו לבחון עם הצדדים אם הבינו לאשורן את משמעויותיו והשלכותיו של ההסכם, חרגו התבטאויותיו של השופט מן הראוי. שאלותיו לצדדים, אף אם באו לברר נושאים לגיטימיים, נאמרו בטון ובניסוח מעליבים ופוגעניים... נראה שמה שנתפס בעיני השופט כחוש הומור או כאמירה מרגיעה נתפס בעיני הצדדים כהתערבות בוטה בתוכנו של הסכם שנערך על-ידי עורך דין שנבחר על ידם".
ריבלין מוסיף, כי בדבריו על הקשר בין הצדדים, "חרג השופט מכללי התנהגות ראויה של שופט בכלל ושל שופט משפחה בפרט. אין זה מתפקידו של בית המשפט בכל הליך שהוא, לא כל שכן בהליך
לאישור הסכם ממון להביע דעה על סיכויי הצדדים לשקם את הקשר ביניהם, ובוודאי שאל לו לנקוט עמדה שנתפסת בעיני מי מהצדדים כנגועה במראית עין של משוא פנים נגדו". ריבלין שב ומזכיר, כי שופטי משפחה נדרשים לרגישות והתנהלות זהירה יותר מכל שופט אחר - ו"בדרישות אלה לא עמד השופט במקרה זה".
