תיקון 3/א לתמ"א 38 יישאר בעינו, לאחר שבג"ץ דחה (יום ג', 8.8.17) עתירה נגדו שהגישו מרכז השלטון המקומי ושורה של עיריות גדולות.

תיקון 3 לתמ"א 38 נקבע בשנת 2012, במטרה לעודד את מסלול ההריסה והבנייה מחדש במסגרת התוכנית לחיזוק מבנים מפני נזקי רעידות אדמה. בין היתר, הוא מאפשר תוספת של עד 2.5 קומות בבניין החדש לעומת הבניין הישן, תוך מתן פטור מהיטל השבחה על קומות אלו. תיקון 3/א בא להבהיר את תיקון 3 ולקבוע את בדרך לחישוב זכויות הבנייה במסלול ההריסה והבנייה מחדש, תוך תוספת של קומה בבניינים גבוהים יותר ותוספת שטחי בנייה בחלק מן המקרים.

הרשויות המקומיות טענו, כי תיקון זה הופך למעשה את תמ"א 38 לתוכנית להתחדשות עירונית, תוך תוספת של קומות וזכויות בנייה ללא הליך תכנוני מסודר. לדבריהן, התיקון מונע משיקולים כלכליים בלבד ואינו נותן את המשקל המתאים לשיקולים תכנוניים. העיריות גם יצאו נגד מתן הפטור מהיטל השבחה (הנכנס לקופותיהן) והביעו חשש שהוועדות המקומיות ייחשפו לתביעות פיצויים.

השופט דוד מינץ אומר, כי למעשה רוב הטענות בעתירה הן נגד תמ"א 38 במתכונתה המקורית - אך זו התקבלה עוד בשנת 2005 ולא ניתן להשיב לאחור את הגלגל. "העקרונות העומדים בבסיס התמ"א ותיקוניה נקבעו לפני זמן רב ותיקון 3/א אינו בא להוסיף על אותם עקרונות, כי אם לכל היותר, להרחיב קמעא את מימושם ולהבהיר את הפרטים הנובעים מהם. לפיכך, לא נותר מקום לספק כי בענייננו קיים שיהוי סובייקטיבי ניכר", הוא קובע.

עוד אומר מינץ, כי הרשויות לא הצליחו להצביע על פגיעה חמורה בשלטון החוק המצדיקה התערבות משפטית, ומזכיר שבית המשפט אינו שם את עצמו בנעליהן של רשויות התכנון (במקרה זה - המועצה הארצית לתכנון ובנייה). גם אם תמ"א 38 פוגעת בזכות היסוד לשוויון כלכלי - שכן בפועל היא מיושמת בעיקר באיזורי הביקוש - הרי שמדובר בפגיעה העומדת בתנאי פסקת ההגבלה, שכן היא לתכלית ראויה ופגיעתה אינה עולה על הנדרש. מינץ דוחה גם את הטענות בדבר הליך קבלת ההחלטה ואומר שהוא היה תקין.

מינץ מוסיף וקובע, שתמ"א 38 עומדת בדרישות התכנון המפורט ולא נפל בה פגם המצדיק את התערבות בג"ץ. "התמ"א מעניקה שיקול דעת רחב לוועדות
המקומיות, אשר אמונות בין היתר על עריכת הליך של שיתוף הציבור ועל ביצוע
התאמות פרטניות לכל היתר. התיקון אף הרחיב שיקול דעת זה", הוא אומר. העותרים חויבו בתשלום הוצאות בסך 30,000 שקל. השופטים יצחק עמית ונעם סולברג הסכימו עם מינץ. את העותרים ייצגו עוה"ד שלום זינגר, איל גור, חגי קלעי, אוהד רוזן וחיה ארז, ואת המדינה - עוה"ד תדמור עציון וסיגל אבנון.