|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
ביהמ"ש: עיכוב בתשלום אינו גורם 'עוגמת נפש'
|
בעל עסק לשליחויות תבע את לקוחו בגין חוב שלא שולם ● הוא טען לעוגמת נפש ● ביהמ"ש קבע כי עיכוב בתשלום חוב אינו בין הגורמים לעוגמת נפש ● עם זאת, נקבע כי אם הנתבע מסיג על גובה החוב, נטל ההוכחה עליו
|
פיצוי בגין עוגמת נפש פירושו פיצוי בגין נזק נפשי שנגרם לאדם, לדוגמה בשל פגיעה בצנעת חייו וברגשותיו עת מופרת האינטימיות של חייו, או כאשר נוצרים אצלו רגשות לא-רצויים, כגון עצב, תסכול, כעס ועלבון. עוגמת נפש אינה יכולה להגרם מעיכוב בתשלום חוב. כך קבע (יום ב', 29.06.09) שופט בית משפט השלום בתל אביב, מנחם קליין, בתביעה שהגיש בעל עסק לשליחויות כנגד עורך דין שהיה לקוחו לשעבר. עוד קבע השופט קליין כי מקום בו מעלה הנתבע טענות כפירה בחוב - נטל ההוכחה עליו.
|
|
נחמן אלעד (להלן: "התובע") הינו בעליו של "משפט מפתח-שירותי עזר משפטיים" שעוסק בין היתר בשירותי שליחויות, ועיקר לקוחותיו הם משרדי עורכי דין ומשרדי תיווך. סגל איתן (להלן: "הנתבע ") הינו הבעלים של "סגל איתן משרד עו"ד".
|
|
טוען התובע כי בין הצדדים התקיימו יחסי התקשרות עסקית על בסיס שירותי שליחויות בין התאריכים נובמבר 1998 ועד נובמבר 2002. במהלך חודש נובמבר 2002 היה התובע מעורב בתאונת דרכים בגינה נאלץ לפרוש מעסקו תוך שהוא מעביר את הטיפול בכל לקוחותיו לקולגה. בתקופה זו נותר הנתבע חייב לתובע סך של 16,166.30 ₪ שלא שולמה על ידו. התובע פנה אל הנתבע לתשלום שכ"ט זה, אולם הנתבע טען כי אינו זוכר את כל הפעמים שבהן קיבל שירות מהתובע, שכן לא הוא, אלא מזכירתו, טיפלה בכך אישית. לאור זאת הגיש התובע תביעה בגין החוב, הוצאות הגבייה (פניה בטלפון, בפקס, הגעה ישירה למשרדי הנתבע, שעות מחשב וציוד הדפסה), ועוגמת הנפש אשר לטענתו נגרמה לו עקב אי תשלום החוב.
הנתבע טען כי דין התביעה להידחות ולהימחק על הסף מחמת היעדר יריבות, מחמת שיהוי, ומחמת היזק ראייתי, שכן לדביו, השליחויות הנטענות נעשו 5 או 6 שנים לפני הגשת התביעה, והן מתייחסות ליותר מ-100 שליחויות שהתבצעו אצל כ-20 לקוחות בעשרות רבות של תיקים שונים, אשר חלקם אינם מיוצגים עוד, ויקשה על הנתבע לבדוק תיקים אלו כדי להוכיח ולהיווכח בצדקתו. לטענתו, גם חלק מהעובדים שהזמינו העבודות נשוא התביעה אינם עובדים עוד אצל הנתבע ואין הוא יכול להיעזר בהם כדי לקבל מידע לגבי עבודות אלה. עוד טען הנתבע כי נגרם לו נזק על ידי התובע (אם כי אינו מפרט מהו אותו נזק) ועל כן יש לקזז את הנזק שגרם לו התביעה מכל סכום שייפסק.
|
|
- על מי מוטל נטל ההוכחה? - טענות הנתבע, ולפיהן בחלוף זמן כה רב אינו יכול לזכור את העבודות שבוצעו על ידי התובע, הינן מסוג 'הודאה והדחה', קרי הנתבע מודה בחלק מן העובדות אך לא בהקשרן או בפרשנותן המשפטית ועל כן הנטל עליו להוכיח את הסתייגותו לטענות התובע ( ראה לדוגמא ע"א (חיפה) 4224/99 משה אסאו נ' בנק דיסקונט לישראל, [פורסם בנבו]). עם זאת, לעניין ההוצאות הנוספות שטוען להן התובע, בין היתר בשל שעות העבודה שהשקיע בגביית החוב כמו גם עוגמת הנפש הנטענת – נטל ההוכחה מוטל על התובע.
- האם בשל הנזק הראייתי שנגרם לנתבע, יש לדחות את התביעה? - לא, השיהוי יכול להביא רק לכך שהסכום ישולם בלא שיערוך, אך לא ניתן, אך ורק בשל שיהוי הגשתה, לאיין את התביעה לגמרי.
- האם נגרמה לתובע עגמת נפש? - בעא 02 / 8483 אלוניאל בע"מ נ' אריאל מקדונלד ביאר השופט רבלין מהי עוגמת נפש: "פיצוי בגין עוגמת נפש, קרי בגין נזק נפשי, להבדיל מנזק כלכלי, שהוסב לאדם. זוהי הגנה אשר עניינה בצנעת חייו של הפרט ובפגיעה ברגשותיו שהוא חווה עת מופרת האינטימיות של חייו". גם בעפ 98/697 טטיאנה סוסצקין נ' מדינת ישראל נב (3) 289 נקבע מהי פגיעה ברגשות: ""...פגיעה ברגשותיו של אדם פירושה ליצור אצלו רגשות לא-רצויים, רגשות כעצב, תסכול, עלבון, עוגמת-נפש וכעס". השתהות בתשלום על שירות אינה מובילה לעוגמת נפש.
|
|
הנתבע ישלם לתובע את הקרן, אך בשל השתהותו והנזק הראייתי שגרם, לא ישלם לו הצמדה וריבית. בנוסף ישלם התובע לנתבע מע"מ והוצאות משפט על סך 1800 שקלים.
|
|
- בבית משפט השלום בתל-אביב יפו
- בפני השופט מנחם קליין
|
|
|
תא (ת"א) 16446/07 נחמן אלעד נ' סגל איתן, פורסם בנבו (2009)
|
|
| תאריך:
|
17/07/2009
|
|
|
עודכן:
|
17/07/2009
|
|
ענבל בר-און
|
|
ביהמ"ש: עיכוב בתשלום אינו גורם 'עוגמת נפש'
|
|
|
"...למערערים, כמנהלי האולם והאחראים לקיומם של אירועים במקום, היה אינטרס לאפשר ביצוען של היצירות בפומבי כחלק מתנאי קיומו של כל אירוע שנערך במקום, על-מנת שהאירועים יקוימו לשביעות רצון המזמינים, ובכך טמונה הצלחת האולם כעסק כלכלי והצלחתם של המערערים בביצוע תפקידם על הצד הטוב ביותר", כותבת (יום ה' 2.7.09) שופטת בית המשפט המחוזי בבאר - שבע, השופטת שרה דוברת, בדחותה את ערעורם של מנהלי אולם אירועים שחויבו בבית משפט השלום בבאר - שבע לפצות אישית את אקו"ם ב-12,000 ש"ח מכיוון שבהרשותם לתקליטן לנגן באירוע שנערך באולם מוזיקה המוגנת על-פי חוק זכויות יוצרים הם הפרו, אליבא דבית משפט השלום את זכויות היוצרים המוגנות.
|
|
|
|
|
"ייחודו של מקצוע עריכת נדין נועד להגן על ציבור הצרכנים, שכן עורכי דין כפופים לכללי אתיקה נוקשים. במסגרת זו כלל 11ב לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו - 1986 אוסר על עורך דין ליתן שירות משפטי ללקוח אשר הופנה אליו על-ידי גוף שאינו עו"ד הפועל למטרות רווח, וכן אוסר על עו"ד ליתן שירות משפטי למי שאינו מעסיקו אם המעסיק פועל למטרת רווח וגובה תמורה בעד אותו שירות משפטי". את הדברים האלו קבע (יום א', 12.7.09) שופט בית המשפט לתביעות קטנות בראשון לציון, רפי ארוניה, בתביעה שהגיש ניסן משה כנגד אדם אחר, לו סייע להגיש תביעה במוסד לביטוח לאומי.
|
|
|
|
|
"למרות המסמך שאין בכוונתה לחזור מההצהרה, אין התחייבות לא לעשות כן". כך פותח( יום ד' 26.11.08) שופט בית המשפט לענייני משפחה בתל - אביב, פאול שטרק - שכאילו בדווקא נותן גושפנקא רצינית לאמירתו אגב קריצה המפורסמת של ראש הממשלה המנוח לוי אשכול: " נכון, הבטחתי. אך לא הבטחתי לקיים" - את הפירצה דרכה משתחלת לבית המשפט תביעתה של בחורה שתובעת מהחבר הקודם שלה חלק מרכושו. זאת למרות שבמסמך שהכינה הצהירה כי אין ולא תהיה לה תביעה כנגד רכושו.
|
|
|
|
|
"...ניתן לקבוע, לפחות באותה מידה של סבירות, ולדעתי אף יותר מכך, שהסיבה לצריכת המים הגבוהה נעוצה בהשקיית הגינה ולא במד המים, שלא הוכח כלל ועיקר כי הינו "זייפן כרוני", אומרת ( יום ד' ה-1.7.09) חנה פלינר שופטת בית משפט השלום בתל -אביב בדחותה את תביעת הפיצויים והשבת הכספים שנטען לגביהם שנגבו שלא כדין.
|
|
|
|
|
"... עמדה האפשרות לסגת לביתו ולסגור אחריו את הדלת, וכן הייתה בידו האפשרות להשליך את הסכין לנקודה מרוחקת מהישג ידו של המנוח ולהתמודד עימו באמצעות ידיו...". האמור בשורות אלה הן האלטרנטיבות העומדות בפני מי שבא להורגך, כפי שמציעה שופטת בית המשפט העליון, מרים נאור (יום ה' ה-2.7.09), כפתרונות אידיאליים שלאחר מעשה לאבי סידריס שערער לבית המשפט העליון בשל 11 שנות מאסר שנגזרו עליו עקב הרשעתו בהריגת קרוב משפחתו הנרקומן, שהגיע גם מסומם וגם שתוי אל ביתו ובצעקות "אני אחסל אותך" שעט לעברו עם סכין מתנופפת.
|
|
|
|
|
