שלום ביליק ירצה שנת מאסר בפועל וישלם קנס של 100,000 שקל על חלקו בפרשת ה"אגרון" - גניבת מרשם האוכלוסין של המדינה בעשור שעבר. כך קבעה (27.9.17) שופטת בית משפט השלום בתל אביב,
הדסה נאור.
ביליק היה ממונה על הטיפול והתחזוקה השוטפת במאגרי המידע במשרד הרווחה, מתוקף תפקידו כמנהל מערכות המידע במשרד. הוא יצר עותק של מרשם האוכלוסין שהיה נכון לסוף 2005, נטל אותו לרשותו והוסיף ונטל את העידכונים החודשיים של המרשם. בהמשך, התקין ביליק עותק של מרשם האוכלוסין במשרדי ישיבת דיסקין בירושלים, לה העניק שירותי מחשוב באופן פרטי. כך נחשף נאשם נוסף בפרשה, אברהם אדם, למאגר המידע הרגיש. מכאן החל להתגלגל מאגר המידע מיד ליד עד להפצתו לכל משתמשי האינטרנט בעולם.
אדם העביר את העתק המאגר לנאשם יוסף ויטמן, שמכר את המאגר לנאשם נוסף, חיים אהרון, אשר ערך תוכנה לשליפת נתונים "חכמה" מהמאגר. תוכנה זו, בתוספת מרשם האוכלוסין, נמסרה למשה מושקוביץ, שנאשם אף הוא בפרשה. מושקוביץ ערך את תוכנת ה"אגרון" לשליפה ידידותית של מידע מתוך מרשם האוכלוסין. מושקוביץ מכר את התוכנה באמצעות תקליטורים מוגני סיסמא. בשלב מסוים נפרצה הסיסמא, והתוכנה הגיעה לידיו של הנאשם מאיר ליוור, שכינה את עצמו באינטרנט בשם "aRi", והוא הפיץ את התוכנה באתרי אינטרנט שפתח.
על-פי ההערכות, התוכנה הגיעה לרבבות ואף מאות אלפי אנשים ברחבי העולם. חלק משמעותי מן המעורבים נמנו על המגזר החרדי, שם נעשה ב"אגרון" שימוש יוצא דופן לבדיקת מוצאם העדתי של אנשים שונים - אם במסגרת בדיקת הצעות לשידוכים ואם לשם קבלה למוסדות חינוך.
ביליק הודה והורשע בעבירות של הוצאת מסמכים ממשמורת חוקית, הפרת סודיות, פגיעה בפרטיות והחזקת מאגר מידע שלא כדין. ההודאה באה במסגרת הסדר טיעון שלא כלל הסכמה על העונש. ביליק הוא אחרון נאשמי הפרשה, לאחר שששת המעורבים האחרים נדונו למאסרים (חלקם בעבודות שירות) ולקנסות.
נאור אומרת, כי ראוי היה להטיל על ביליק עונש של 25 חודשי מאסר. עם זאת, לאור ההידרדרות הניכרת במצבו הרפואי במהלך המשפט, ובשים לב לחלוף הזמן מאז ביצוע העבירות, הסתפקה כאמור נאור בשנת מאסר בפועל. את המדינה ייצג עו"ד יוני חדד, ואת ביליק - עו"ד יורם אבירם.
