חבר הכנסת פרופ'
מנואל טרכטנברג הודיע (יום ה', 28.9.17) על החלטתו לפרוש מהכנסת, בשל רצונו להתמסר לכתיבה על הסוגיות הכלכליות-חברתיות המרכזיות העומדות בפני החברה הישראלית, תוך ניסיון לגבש תפיסה כוללת ואף חזון לחברה משגשגת, מלוכדת, וצודקת יותר.
טרכטנברג הדגיש כי ימשיך לתמוך במחנה הציוני וביו"ר החדש
אבי גבאי, ויסייע לו בכל דרך אפשרית להוביל את המחנה לניצחון.
ברשומה שפרסם בחשבון הפייסבוק שלו, פירט את הלבטים והמניעים שהובילו אותו להחלטה זו, ואת תוכניותיו לעתיד.
טרכטנברג הבהיר כי הוא מתכוון להמשיך ולתרום גם להבא בעשייה ציבורית, שכן זה מה שהניע אותו במהלך העשור האחרון, כשכיהן בשורה של תפקידים מרכזיים: מייסד ויו"ר ראשון של המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה, יו"ר הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה, ויו"ר הוועדה שהוקמה בעקבות המחאה החברתית של 2011.
"אני לא נוטש את הזירה אלא רק משנה בה מיקום כדי לנסות ולמצות את היתרון היחסי שלי בעת הזאת." אמר טרכטנברג.
בדבריו ציין כי מנהיגה הנבחר של
מפלגת העבודה, אבי גבאי, הביא עמו רוח חדשה ונחישות, והצליח להפיח בקרב רבבות אזרחים תקווה מחודשת למהפך פוליטי-שלטוני. טרכטנברג מאמין כי בעת הזאת תרומתו הסגולית לשינוי המיוחל לא תבוא מפועלו כח"כ, אלא מגיבוש משנה כלכלית-חברתית חדשנית ליום שאחרי, שתיתן מענה לצרכים ולמאווים של החברה הישראלית, ואופק לשאוף אליו.
ח"כ טרכטנברג הוסיף כי במהלך עבודתו הפרלמנטרית רכש הערכה רבה לכנסת ישראל ולחברי הכנסת אשר בחרו לעסוק בפוליטיקה, אחד העיסוקים הקשים שיש, הדורש צירוף נדיר של כישורים והגובה מחירים אישיים כבדים. מילים חמות במיוחד יש לו כלפי חבריו לסיעה: "אני מבקש להודות לחברי לסיעת
המחנה הציוני, חבורה איכותית וערכית ביותר, ובפרט לראש האופוזיציה ח"כ יצחק (בוז'י) הרצוג וליו"ר התנועה, ח"כ
ציפי לבני, אשר בזכותם הצטרפתי לחיים הפוליטיים והודות להם נוכחתי לדעת שנאמנות ודרך ארץ הינן עדיין מעלות מוערכות".
עיקר פעילותו הפרלמנטרית של ח"כ טרכטנברג במהלך השנתיים האחרונות התמקדה בוועדת הכספים, בוועדה המשותפת לתקציב הביטחון, בוועדת החינוך ובוועדת המדע. הצלחתו המשמעותית ביותר הייתה חקיקתו יחד עם ח"כ
אלי אלאלוף של חוק המועצה לגיל הרך, אשר תביא לשינוי דרמטי בהתייחסות המדינה לילדים מלידה עד 6, ולבשורה גדולה להם ולהוריהם".
בסוף דבריו ציין טרכטנברג כי כל פרידה הנה קשה, אבל "קשה לי שבעתיים הפרידה מאזרחים לא מעטים שתלו בי תקוות, שלחצו יד מתוך הערכה כנה למה שניסיתי לקדם, לקול שהשמעתי. מה אומר להם? שנותרתי אותו אדם, מחויב לאותם עקרונות, לאותה תקווה - לא אאכזב אתכם, כי התכלית אותה תכלית, רק שהאמצעי ישתנה לזמן מה".
