|   15:07:40
דלג
  ענבל בר-און  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
מה חשוב לדעת על שיעורים פרטיים בישראל
קבוצת ירדן
אתם מתכננים מסיבת רווקים לחבר הכי טוב שלכם? כך תעשו את זה נכון!

שיקול דעת מנהלי

את שיקול הדעת המנהלי יש להפעיל בסמכות, בעקביות, בשוויוניות, בסבירות, במידתיות, בתום לב, בלא שיקולים זרים, לאחר מתן זכות שמיעה לאזרח מקום בו אזרח מערער על החלטת הרשות לא יתערב בית המשפט בתוכן ההחלטה, אלא בדרך קבלתה עם זאת, מבחן הסבירות טשטש את הגבולות בין תוכן ההחלטה לבין דרך קבלתה
19/07/2009  |   ענבל בר-און   |   מושגים   |   אקטיביזם שיפוטי   |   תגובות
עד לשנות השמונים ניתן היה להתערב בשיקול הדעת המנהלי בעילות מוגבלות. עם הגעת ברק לביהמ"ש העליון חל מהפך [צילום: בן-ציון ציטרין]

מבחן הסבירות
ענבל בר-און
מבחן הסבירות קומם על בית המשפט העליון את הציבור, שסבר כי דרך מבחן זה מתערב בית המשפט העליון התערבות יתר בפעילות הרשות המבצעת * בפועל, המחוקק הוא זה שהיקנה לבית המשפט סמכות להפעיל מבחן זה
לרשימה המלאה

את שיקול הדעת המנהלי מפעילה הרשות השלטונית בשתי סיטואציות: א. כאשר מוקנית לה בחוק סמכות רשות, והיא מפעילה שיקול דעת באם להפעיל סמכות זאת, אם לאו. ב. כאשר מוקנית לה בחוק סמכות חובה, והיא נדרשת להפעיל שק"ד באשר לדרך הפעלת הסמכות.

על הרשות להפעיל את סמכותה באופן עצמאי ( בג"צ 70/50 מיכלין נ' שר הבריאות, פ"ד ד 319, בג"צ 678/88 כפר ורדים נ' שר האוצר, פ"ד מג (2) 501, בג"צ 21/48 סופר נ' שר המשטרה, פ"ד ב 365), והיא אינה יכולה לאצול סמכותה בלא הוראה מפורשת או משתמעת בחוק, כאשר סמכות זו כוללת בתוכה הפעלת שק"ד. הלכת ההשתחררות המאפשרת לרשות להשתחרר מחוזה במשפט הפרטי - תכליתה לקדם את עצמאות שיקול דעת הרשות, שכן יש והתחייבות חוזית מגבילה את עצמאות שיקול הדעת של הרשות.

עם זאת, הנחיות מנהליות נועדו ליצוק לשיקול הדעת המנהלי שוויוניות ועקביות.

שק"ד מנהלי באשר לעצם הפעלת הסמכות
רשאי לפטר = חייב לפטר [פלאש 90]

מקום בו החוק מקנה לרשות באם להפעיל סמכותה אם לאו, חלה על הרשות חובה להפעיל שיקול דעתה לפי פרמטרים סבירים, באם להפעיל סמכותה כאמור. (ראו: בג"צ 297/82 ברגר נ' שר הפנים, פ"ד לז (3) ). ברוח זו חויב שר הפנים בעניין בג"צ 295/65 הלל אופנהימר, ו-7 אח' נ' שר הפנים והבריאות, פ"ד כ(1), 309 להתקין תקנות ל'חוק כנוביץ' חרף היות הסמכות סמכות רשות.

מקום בו הרשות אינה מפעילה את סמכותה, חרף מחויבותה לעשות כן, יחייב בית המשפט את הרשות להפעיל סמכותה אך לא יחליף את שיקול דעתה, כאשר החריג היה במקרה בג"צ 3094/93 התנועה למען איכות השלטון נ' ממשלת ישראל, פ"ד מז(5), 404 שם חייב בית המשפט את ראש הממשלה ז"ל רבין לפטר את דרעי בקובעו, כי "ראש ממשלה אינו יכול להתנער מהחובה המוטלת לפניו ועליו לבדוק את התאמתו של דרעי לגבי המשך כהונתו בממשלה".

עם זאת, ההבדלים בין סמכות הרשות לסמכות החובה אינם כה משמעותיים, שכן אם סמכות חובה מופעלת בהתקיים קריטריונים מסוימים ולרשות שיקול דעת לקבוע באם קריטריונים אלו התקיימו – הגבולות בין 'סמכות הרשות' לבין 'סמכות החובה' מטשטשים.

אופן הפעלת שיקול הדעת המנהלי
חובה לאסוף נתונים [AP]

הפסיקה קבעה שורה של כללים להפעלת שיקול דעת מנהלי, וזאת בכדי לשפר את הליך קבלת ההחלטות השלטוני, לשמור על עקרון שלטון החוק (ככל ששיקול הדעת השלטוני מופעל לפי קריטריונים ידועים מראש, כך נחסם הפתח לשרירות לב), ולשמר את עצמאות שיקול הדעת השלטוני – שכן קריטריונים להפעלת שיקול דעת שלטוני יביאו לביקורת על אופן הפעלת שיקול הדעת אך לא לתוכן ההחלטה עצמה. כיום ניתן (אם כי במשורה) להגיש תביעת נזיקין כנגד הרשות בגין התרשלות בהפעלת שיקול הדעת המנהלי. אימתי נתון לרשות השלטונית שיקול דעת שלטוני/מנהלי? מקום בו עומדות בפניה שורה של חלופות, כולן לגיטימיות, והיא נדרשת לבחור באחת החלופות.

בבג"צ 297/82 ברגר נ' שר הפנים, פ"ד לז (3) 29 הותוו פרמטרים לאופן הפעלת שיקול הדעת של הרשות: ראשית, על הרשות לאסוף נתונים, ולהפעיל את מבחן הראיה המנהלית - קרי: א. לאסוף נתונים באופן סביר, ב. לאסוף אך ורק נתונים רלוונטיים, ג. על הרשות להסתמך על נתונים אמינים. שנית, על הרשות לבדוק את משמעות הנתונים (מה שמחייב דיון, ליבון, שקילה והיוועצות), ובסופו של עניין על הרשות לסכם את בדיקתה, לבחור באותה חלופה אשר משקפת באופן מיטבי את השיקולים הרלוונטיים, ולספק לאזרח החלטה מנומקת אשר תוכל לעמוד במבחן הביקורת השיפוטית, בעת הצורך. עם זאת, נפסק בעניין ברגר כי הגם שאופן הפעלת שיקול דעת זה אינו סד שהרשות כבולה אליו,ראוי שהרשות שתפעיל שיקול דעתה על סמך קריטריונים אלו. ככל שההחלטה המיועדת של הרשות פוגעת יותר בזכויות אדם כך אמות המידה של מבחן הראיה המנהלית צריכות להיות מחמירות יותר, ונדרשות ראיות ברורות, משמעותיות וחדות טרם הרשות מקבלת החלטה הפוגעת באזרח ( ע"ב 2/84 ניימן נ' יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת האחת עשרה, פ"ד לט (2) 225, בג"צ 680/88 שניצר נ' הצנזור הצבאי הראשי, פ"ד מב (4) 617).

בנוסף, חל איסור על הרשות להפעיל שיקולים זרים, וכן על הרשות להפעיל את שיקול דעתה בסבירות, במידתיות, בעקביות ובשוויוניות.

שקילת השיקולים הרלוונטיים
לא רלוונטי לכשרות

מהיכן תשאב הרשות את שיקוליה הרלוונטיים? הרשות יכולה לשאוב את שיקוליה הרלוונטיים מן החוק המסמיך, מתכלית החקיקה ומערכי היסוד של השיטה, לרבות זכויות האדם שקיבלו מעמד חוקתי על-חוקי.

כך לדוגמה ב בג"צ 5688/92 שמואל ויכלסבאום נ' שר הביטחון, פ"ד מז(2) 812 נפסק כי שר הביטחון, בהחלטתו שלא לאפשר כיתוב אישי על מצבת חלל צה"ל, שקל את שיקולי הצורך באחידות הכיתוב על המצבות אך נמנע מלשקול את שיקולי כבוד המת ורגשות המשפחה (באותה פרשה ביקשו המשיבים להוסיף על המצבה את שמות אחיו של החייל המנוח).

בבג"צ 465/89 רסקין נ' המועצה הדתית ירושלים, פ"ד מד(2) 673 נפסק כי בבואה של הרשות לקבל החלטתה – אין לשקול שיקולים זרים: נפסק שם כי עצם העובדה שבאולם חתונות מופיעה רקדנית בטן אינו צריך להוביל לשלילת תעודת הכשרות מאולם אירועים אשר המזון בו כשר, וזאת היות שתכלית חוק איסור הונאה בכשרות, התשמ"ג - 1983 הינה שמירה על כשרות המזון.

בבג"צ 6163/92 יואל אייזנברג נ' שר הבינוי והשיכון, פ"ד מז(2) 2 נפסלה ההחלטה למנות את אייזנברג (מפרשת קו 300) לתפקיד מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון עקב אי-נטילה בחשבון של עברו הפלילי בפרשה זו. באותה פרשה נפסק כי: "המשקל הראוי שיש ליתן לכל שיקול ושיקול אינו עניין כמותי, אינו עניין של שקילה פיזית, אלא של שקילה נורמטיבית, כאשר המשקל אשר ייוחס לשיקול פלוני יהא המשקל אשר החברה וערכיה מייחסים לו".

על הרשות להפעיל שיקול דעתה בסבירות
ויברא את 'האדם הסביר' [יח"צ]

אין די לשקול את כלל השיקולים הרלוונטים אלא הכרעת הרשות צריכה לבטא שקלול יחסי נכון של אותם שיקולים רלוונטים, תוך גריעת שיקולים זרים (ראו: בג"צ 581/87 דדי צוקר נ' שר הפנים, פ"ד מב(4) 529): אם החלטה מגלמת מתן משקל לא פרופורציונלי לשיקול אחד מסוים, אזי היא חורגת ממתחם הסבירות. יחד עם זאת, בית המשפט אינו מרבה להתערב בהחלטת הרשות המנהלית בעילת הסבירות. דרישת הסבירות מתמרצת הליכי מנהל תקינים, ומקשה על הרשות לקבל החלטות שרירותיות.

על הרשות להפעיל שיקול דעתה במידתיות
אז מה אם העתיקו בשנים קודמות?

מבחן המידתיות הוכר במשפט המנהלי עוד טרם כניסת חוקי היסוד לתוקף. במבחני המשנה של מבחן המידתיות דן ברק בבג"צ 3477/95 ישראל בן עטיה נ' שר החינוך, התרבות והספורט, פ"ד מט(5) 1:
א. צריכה להתקיים התאמה בין האמצעי לבין המטרה.
ב. לצורך הגשמת המטרה יש לבחור בחלופה הפוגעת באופן מינימלי בזכויות הפרט.
ג. נדרש יחס ראוי בין הנזק שבפגיעה בזכויות הפרט לבין התועלת הצומחת מפגיעה זו.

באותה פרשה נפסק כי ההחלטה לשלול מתלמידי כיתה י"ב את שיטת ה'הגרלות' בבגרות אך ורק משום שתלמידים משנים קודמות בבית הספר שלהם העתיקו, אינה מידתית, ואינה לתכלית ראויה.

ביקורת שיפוטית על שיקול הדעת המנהלי
הכל שפיט נורמטיבית

מקום בו יתערב בית המשפט באופן הפעלת שיקול הדעת המנהלי, הוא לא יתערב בתוכן ההחלטה אלא בדרך קבלתה. עם זאת, בעוד שבעבר התערב בית המשפט בשיקול הדעת המנהלי אך ורק מקום בו נפלו פגמים מהותיים הנוגעים לדרך קבלת ההחלטה (ההחלטה התקבלה משיקולים זרים, שלא בתום לב, או תוך קיפוח זכות השמיעה של הצד הנפגע), הרי שהחל משנות השמונים, 'בימי שפוט השופטים שמגר וברק', החלו בתי המשפט להכניס לז'רגון המשפטי עילה חדשה להתערבות בשיקול הדעת המנהלי: עילת הסבירות. ברם, מתוקף עילה זו אין בית המשפט יכול להתערב בתוכן ההחלטה, וכל עוד ההחלטה מצויה ב'מתחם הסבירות' (קרי – הרשות בחרה בחלופה הנראית לה מתוך שורה של חלופות סבירות) – בית המשפט יימנע מלהפעיל את סמכותו להתערב בנושא.

בבג"צ 1400/06 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' מ"מ ראש הממשלה (טרם פורסם; ניתן ביום 6.3.06) נפסק כי היות שהסמכות של ראש הממשלה להדיח שר מתפקידו היא פוליטית, מתחם הסבירות לגביה רחב. ברם, עצם העובדה שבית המשפט אינו בוחר להתערב בסוגייה מסוימת – אינה מעידה כי הסוגייה איננה שפיטה נורמטיבית (ראה לדוגמה את קביעת ברק בעניין ברגר ולפיה "עצם העובדה שסוגיית שעון הקיץ עומדת במרכזה של מחלוקת פוליטית, אין בה כדי למנוע שפיטות כל עוד חלות נורמות משפטיות על המקרה"), אלא כי היא אינה שפיטה מוסדית, קרי: חרף קיומן של נורמות משפטיות להידרש לנושא, מן הראוי, מתוך כבוד לרשות המבצעת, כי בית המשפט לא יתערב בנושא.

הוספת עילת הסבירות לשורת העילות שבשלן יתערב בית המשפט בשיקול דעתה של הרשות חוללה את מהפכת השפיטות, שכן כל עוד נדרש האזרח להוכיח שיקולים זרים בפעולת הרשות, עתירתו נדונה לכשלון כי קשה מאוד להוכיח שיקולים זרים. אך מקום בו נדרש האזרח להוכיח כי הרשות פעלה באופן בלתי סביר, הדלתות לביקורת שיפוטית על פעילות הרשות נפתחו. מן הסתם, מהפכת השפיטות הינה מבין העילות העיקריות לביקורת דהיום על בית המשפט העליון אשר יש גורסים כי הכניס 'פוליטיזציה' למשפט, שכן בשל היות עילת הסבירות עילה עמומה, ניתן ליצוק לתוכה כל דבר, לרבות, לטענת המבקרים, את השקפותיו הפוליטיות של השופט היושב בדין.

עם זאת, חרף הביקורת הקשה על הכנסת עילת הסבירות אל סל העילות שבשלן ניתן לתקוף בבית המשפט החלטה מנהלית, כל עורך דין מתחיל אשר ינסה לתקוף החלטה מנהלית יגרוס בלהט כי "ההחלטה אינה סבירה באופן קיצוני", גם אם בשיחות הסלון של יום שישי יבקר את אותה פוליטיזציה של בית המשפט העליון, אשר נולדה בחטא עילת הסבירות.

תאריך:  19/07/2009   |   עודכן:  19/07/2009
ענבל בר-און
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
מכוח עיקרון חוקיות המנהל רשות אינה יכולה לפעול, אלא אם הוקנתה לה סמכות בחוק. ברם, הרשות או גופים סטטוטורים בתוכה אינם יכולים לבצע את כל שהחוק הטיל עליהם ולצורך כך נועדו דיני ההסמכה. דינים אלו מאפשרים לרשויות לאצול סמכויות, להיעזר בגורמים שלישיים או להעביר סמכותם לגורם אחר.
14/07/2009  |  ענבל בר-און  |   מושגים
הנחיות מנהליות הינן הכללים אשר הרשות המנהלית מתווה לעצמה בכדי להפעיל את סמכותה, כפי שזו הוקנתה לה בחוק, שכן החוק מקנה לרשות סמכויות אך אינו יורד לרמת הפירוט של אופן הביצוע.
02/07/2009  |  ענבל בר-און  |   מושגים
חוזה אל על קובע כי דייל זכאי לקבל הטבה בדמות כרטיס טיסה שנתי לבן/בת זוג (בעל ואישה) או ידועים בציבור אשר אינם יכולים להינשא. העותר מבקש כרטיס טיסה עבור בן זוגו. שתי ערכאות של בתי הדין לעבודה (האזורי והארצי) נענו לעתירתו. אל על עותרת לבג"צ. השופט ברק קובע כי אין להפלות - חרף השוני - כל עוד השוני אינו רלוונטי. במקרה הנדון - אין הבדל בין זוג הטרוסקסואלי לבין זוג הומוסקסואלי לעניין הפרידה הממושכת של בני הזוג כאשר אחד מהם בטיסות. בשני המקרים, בן הזוג אשר נותר בבית מחכה בקוצר רוח לשובו של בן הזוג ה'טס'. בהיעדר שוני רלוונטי יש לאסור את האפליה.
30/06/2009  |  ענבל בר-און  |   מושגים
הבטחה שלטונית של הרשות לאזרח יכולה להיווצר כתוצאה מהתחייבות חוזית, השתק, או הבטחה מנהלית. עם זאת, כאשר אינטרס ציבורי מצדיק זאת, הרשות רשאית להפר את התחייבותה השלטונית, וזאת מכוח 'הלכת ההשתחררות'.
25/06/2009  |  ענבל בר-און  |   מושגים
העותרת, שדולת הנשים בישראל, עותרת לקיים את מצוותו של ס' 18א(ב) לחוק החברות הממשלתיות. המשיבה, המדינה, מסכימה שיש לעשות כן אולם סלע המחלוקת נסוב על 3 סוגיות:
24/06/2009  |  ענבל בר-און  |   מושגים
רשימות נוספות   /   אקטיביזם שיפוטי  
תוקפי אהרן ברק לא הבינו דבר  /  ענבל בר-און
18 שופטים לביהמ"ש העליון  /  רותי אברהם
אות "חושן המשפט" לשופט מאיר שמגר   /  טליה גורן
חורבן הבית  /  אפרי הלפרין
סרט ברק  /  עו"ד משה גורלי
אקטיביזם שיפוטי: כל הדרך לשירותים  /  ענבל בר-און
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
יוסי אחימאיר
יוסי אחימאיר
במקרה שלנו התמונה המדומיינת הפוכה: ישראל היא האריה, המותקף משום-מה על-ידי עדר זברות מתייהרות    היוכלו החיות המפוספסות, עטויות כפיות וסרטים ירוקים למצחם ללביא הבודד?
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
יש מחלוקת בקרב החוקרים בנוגע לגודל האוכלוסייה במאה ה-19 ולגבי המספר המדויק של כל קבוצה דתית, אבל, הריבוי הטבעי המוסלמי היה אטי בהשוואה לגידול האוכלוסייה היהודית והנוצרית
עידן יוסף
עידן יוסף
כ-900 אלף כרטיסי רב-קו עם יתרות בשווי עשרות מיליוני שקלים יופקעו מהציבור ויגיעו לאוצר המדינה    משרד התחבורה טוען שהמצב הנוכחי מקשה עליו טכנולוגית, אך בפועל "תורם" את כספי הנוסעים ל...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il