"הכל שפיט, אבל לא כל דבר מצדיק התערבות. קח למשל את נושא ההינתקות. פסק הדין עסק בשאלה האם לצאת מחבל עזה או לא. זו פעולה מדינית פר-אקסלנס. תאורטית אפשר היה להתערב בה, מעשית זה לא קרה. בית המשפט לא התערב בשאלה האם תהיה הינתקות או אם לאו אבל הוא כן התערב באספקטים כלכליים מסוימים של הפיצוי למתיישבים שנפגעו". כך אומרת נשיאת בית המשפט העליון,
מרים נאור, בראיון פרישה המתפרסם (24.10.17) ב"עורך הדין", בטאון לשכת עורכי הדין.
לדברי נאור, הרצון לכהן בבית המשפט העליון צץ בליבה לאחר פסק דינו של העליון במשפט הבנקאים, אותו ניהלה בבית המשפט המחוזי בירושלים. "אמרתי לעצמי שמי שרוצה באמת להשפיע, צריך להגיע לבית המשפט העליון. המשפט הזה העניק לי דרגה מסוימת של ביטחון לבוא ולומר לעצמי - yes you can".
על כהונתה אומרת נאור: "אני חושבת שקידמתי בצעדים גדולים את התוכנית האסטרטגית של מערכת בתי המשפט, קידום שכלל מינויים של למעלה מ-200 שופטים ואני חושבת שעשינו מינויים טובים. בתחילת דרכי גם הצבתי לעצמי מטרה לשמור על העצמאות השיפוטית ולהגן על מערכת המשפט מפני פוליטיזציה, ואני חושבת שהצלחתי לעמוד באתגרים חשובים אלו". לעומת זאת, היא לא הצליחה ליצור עצמאות תקציבית של בתי המשפט ולקדם את הקמת היכל המשפט בירושלים.
"בית המשפט העליון היה בית משפט חזק, הוא עדיין חזק והוא יהיה חזק. הוא בית משפט שלא ניתן לאיים עליו ולא ניתן להפחיד אותו", אומרת נאור. "היו התבטאויות מיותרות אבל הן לא השפיעו עלינו. אתה שואל איך אני מסבירה את העובדה שאנשי ציבור הרשו לעצמם לנהוג כך, ואני חושבת שניסיון לתת הסבר הוא בגדר גלישה לפוליטיקה ומכיוון שכך אמנע מלתת הסברים. אני לא מתבטאת בסוגיות פוליטיות". התבטאויות אלו היו בגדר ניסיון להשפיע על ביהמ"ש העליון, סבורה נאור, אך הוא נכשל.
על בחירת השופטים אומרת נאור: "תמיד הייתה פוליטיזציה. הרכב הוועדה לבחירת שופטים מחייב להגיע לפשרות, אין בזה ספק. עם זאת, אני חושבת שכל גורמי הוועדה פעלו כמיטבם כדי שלא ייכנסו למערכת אנשים לא מתאימים וכדי שאיכות השופטים תהיה גבוהה. אתה שואל האם אני חושבת שבוועדה לא צריכים לשבת פוליטיקאים, ואני סבורה שלא צריך לגעת בהרכב הוועדה, כי כאשר נוגעים - אתה אף פעם לא יודע מה קורה. אני חושב שהשיטה הנוכחית היא טובה ומאוזנת ולא הייתי משנה אותה כלל".
נאור התייחסה גם להפגנות של תושבים בדרום תל אביב שהתקיימו בחודשים האחרונים ליד ביתה: "אין לי כל בעיה שיפגינו ואפילו ביקשתי שלא ירחיקו אותם משם. זו עמדתי האישית ואני מייצגת כאן את עמדתי האישית בלבד. איש ציבור צריך לדעת לחיות עם זה. חייתי עם זה כשופטת בית משפט השלום ואני חיה עם זה גם כנשיאת בית המשפט העליון, צר לי רק על שכני שנאלצים לסבול מכך. ושוב, הנחתי המשפטית היא שאסור להפגין ליד ביתו של איש ציבור אלא רק ליד משרדו, אבל אני באופן אישי חיה עם זה בשלום".
עוד נשאלה נאור על יחסיה עם השרה
איילת שקד. היא השיבה: "מערכת היחסים האישית שלי עם השרה שקד היא מצוינת. יש בינינו הידברות גם במהלך פגישות תכופות וגם באמצעות מסרונים שבמסגרתם אנו פותרות בעיות. בתום תקופה ראשונית, איך אגדיר זאת... שבה האחת בודקת את השנייה ומתקיימת במהלכה הסתגלות הדדית, אני חושבת שפיתחנו מערכת של כבוד הדדי והערכה.
"זה נכון שהיו מקרים שזכו לתהודה תקשורתית, אבל צריך להביא בחשבון את העובדה שסוגיות נפיצות רבות נסגרו בהסכמה כאן בלשכתי או בשיחות טלפון. את זה הציבור לא יודע כלל. זה נכון שהיו כמה עניינים שנראו לציבור כצחצוחי חרבות, אבל לכל אחת מאיתנו יש את תפקידה במערכת וכל אחת מאיתנו רוצה לשמור על המערכת. בסופו של דבר, למרות צחצוחי החרבות, הגענו להסכמות".
