כלנתריזם, מופיזים וביביזים

כלנתר היה חבר המפד"ל בעיריית ירושלים, שנטש את סיעתו והצביע בניגוד גמור למנדט שהוא קיבל מבוחריו, תמורת בגידתו הוא קיבל את תפקיד סגן ראש העיר. כדי להקשות על תופעה אנטי דמוקרטית זו, הוכנס בחוק יסוד הכנסת סעיף המקשה על מעבר מעין זה, ומחייב למעשה פרישה של שליש סיעה לפחות כדי לחבור לסיעה אחרת. חוק זה לא עזר להגן על הדמוקרטיה בישראל, כאשר שני חברי צומת, גולדפרב ושגב, קיבלו שוחד גלוי והצביעו בעד הסכמי אוסלו, כאשר האחרון מקבל תפקיד שר וחברו תפקיד סגן שר עם המיצובישי המפורסמת, בתמורה לבגידתם בבוחריהם.

עתה המצב מורכב ומסובך יותר. מופז הוכיח מאז כניסתו לפוליטיקה שלדעתו כלנתריזם הוא אות כבוד, ולא כינוי גנאי. הוא קפץ מעגלת הליכוד כשהבין שפייגלין עובר אותו בסקרים, והמכתבים בהם הוא מבטיח להישאר תמיד בליכוד עוד היו במרכזי החלוקה של הדואר והגיעו ליעדם לאחר מעשהו המביש. עתה, כשהליכוד בשלטון, מחפש מופז את הדרך חזרה, אולם אין ביחד איתו מספיק חברים כפי שדורש החוק. נתניהו, שבניגוד מוחלט לתוצאות הבחירות הברורות, בהן הימין זכה ברוב, מנסה כל הזמן לאנוס את הרוב לטובת הרצונות של אליטות השמאל ובכך לזכות בשקט התקשורתי והמשפטי לו הוא זוכה, נחסם במידת מה על-ידי רוב חברי סיעת הליכוד המתנגדים מהותית למהלכיו. אולם נתניהו למד משהו משרון והוא הולך בדרכו. ראשית מייצבים את הקואליציה בקולות הימין ועוברים את המשוכות הקשות של הקמת הממשלה והתקציב, לאחר מכן בועטים בימין, ובעזרת השמאל מבצעים את הצד המדיני שכפי הנראה כולל את חלוקת ירושלים, ירידה מהגולן וגולת הכותרת - הקמת מדינה פלשתינית - החזון החדש, שלטענתו השקרית, כבר זכה להסכמה לאומית. גם שרון נבחר על "דין נצרים כדין תל אביב" בדיוק כפי שנתניהו נבחר על התנגדותו למדינה פלשתינית.

אם כן, מה עושים? כאן מתחברים הכלנתריזם המופיזים והביביזם. ההליכה בדרכו של שרון כוללת צפצוף ורמיסה של כל ערך דמוקרטי שיכול להפריע. השמאל הוכיח שערכים אלו, לא באמת חשובים מול המטרה הנעלה של גירוש יהודים מארצם והמשך שלטון בפועל של אליטות השמאל. שינוי חוקי משילות התפורים לפי מידתו של איש ולא לפי העניין, הוא כלנתריזם שחוסר העכבה לעשות אותו הוא מופיזים. חוק מופז שתפור בדיוק לפי חליפתו של מופז, אשר עתה לצורך ההטעיה טוען שהוא מתנגד לו, הוא שחיתות שלטונית, שכלנתר מחוויר על ידו. כאן נכנס הביביזם לפעולה, מטרתו המוצהרת של החוק, יצטדק נתניהו, היא לפורר את קדימה, מצווה שכל ליכודניק ואיש ימין יודה שהיא מצווה גדולה. אולם כאן ההונאה הגדולה - ציפי לבני תפסיק להיות שחקן על המגרש הפוליטי, בגלל שלמעשה נתניהו יחליף אותה ויבצע את מדיניות קדימה ואף גרוע מכך בדיוק כפי שעשה שרון.

כך כורך נתניהו את חוק מופז וחוק סלומינסקי יחד, ומשלה את האיחוד הלאומי שהנה עוד מעט כצל'ה ייכנס לממשלה ויוכל להתפטר מהכנסת ולהכניס את אורי בנק כחבר כנסת במקומו. כך הוא משלה את סלומינסקי עצמו שייכנס לכנסת ויוכל לדאוג לתקציבי הציבור הדתי לאומי, וכך הוא משלה את חברי הכנסת של הליכוד בשם פירוק קדימה ויציבות השלטון וכל מיני סיסמאות נבובות מעין אלו.

למעשה, כל אלו שיתמכו בשבועיים הקרובים בשני חוקים אלו, "חוק מופז" ו"חוק סלומינסקי" יתמכו למעשה בהמשך ההשחתה של המערכת הפוליטית ברמה העקרונית, ובחלוקתה של ירושלים והקמתה של מדינה פלשתינית ברמה המעשית. מן הראוי שהציבור הלאומי יבין שבשבועיים הקרובים הוא עלול לאבד את מעט הכוח שעוד נותר לו, ולתבוע מנבחריו שלא לתת יד למהלך מושחת ומסוכן זה.