ועדת הכספים מוסיפה לעכב קיצוץ רוחבי של 1.12 מיליארד שקלים בתקציבי משרדי הממשלה בשנת התקציב 2017, זה למעלה מארבעה חודשים. גם בדיון שהתקיים (יום ב', 6.11.17) בנושא, התמידו חברי הוועדה בהתנגדותם לקיצוץ כשבראש המתנגדים רכז הקואליציה בוועדת הכספים, ח"כ
מיקי זוהר ומנגד, רכז האופוזיציה, ח"כ מיקי רוזנטלי).
על-פי האוצר, הקיצוץ נועד לממן הוצאות עליהן החליטה הממשלה לאחר שתקציב המדינה ל-2017-2018 נסגר לקראת אישורו בדצמבר 2016 בקריאה שנייה ושלישית. יו"ר ועדת הכספים, ח"כ
משה גפני וחברי כנסת נוספים, הביעו תרעומת על-כך שהאוצר כלל מבין הסעיפים אליהם מיועדים חלק מהכספים לעבור במסגרת הקיצוץ, גם את נושא מיגון הניוד ביהודה ושומרון.
יו"ר הוועדה גפני לנציגי האוצר: "למה כרכתם את נושא מיגון הניוד, נושא של חיים ומוות, באישור הקיצוץ הרוחבי??? מדובר במיגון הסעות ילדים, אפילו חברי האופוזיציה תומכים בכך".
נציג אגף התקציבים במשרד האוצר, תמיר כהן: הקיצוץ נועד על-מנת ליישם החלטת ממשלה מדצמבר 2017 להוסיף שימושים מעבר למסגרות התקציב המאושרות וכבר לפני אישור תקציב המדינה במליאה היה צורך להתכנס למסגרות. כלומר, טרם הקריאה השלישית על התקציב התקבלו עוד החלטות תקציביות, הצעות חוק תקציביות, שלא נכללו בהצעת חוק התקציב כפי שתוכנן".
גפני: "אחרי הקריאה הראשונה התברר שצריך עוד כסף לשימושים נוספים, לפני הקריאה השנייה והשלישית, למה לא באתם אלינו ואמרתם שמה שהיה בקריאה הראשונה כבר לא רלוונטי להתכנסות למגבלת ההוצאה".
כהן השיב: "בבוקר של ה- 18 בדצמבר 2016, כשאישרו כאן בוועדת הכספים את התקציב כבר קיבלה הממשלה החלטה על עוד שימושים, כשהתקציב כבר היה סגור טכנית. בסופו של דבר יש מסגרת טכנית שבמסגרתה אנחנו פועלים. חלק מהחריגות נדונו כאן בוועדה: סוגיית הארכת חופשת לידה, תוספות לניצולי השואה, נושא
רשות השידור ועוד". גפני: "אבל יש עודפי גבייה גדולים מאוד, למה לא לקחת כספים משם, למה ללכת על קיצוץ רוחבי בתקציבי המשרדים?".
לשאלת חברי כנסת, כיצד הוחלט על הסעיפים שיקוצצו, הסביר כהן, כי "במסגרת הקיצוץ, הכסף מגיע מתוך סדרי עדיפויות שביצע כל אחד מהמשרדים, שהרפרנטים באגף תקציבים ישבו עם הנציגים הרלוונטיים במשרדי הממשלה".
ח"כ
עודד פורר: "הרי כל המהות של תקציב זה מדיניות, אלה סדרי העדיפויות. אז יש כמה דברים שאני לא מבין, ביטחון מופיע שמורידים 220 מיליון שקלים ומוסיפים 350 מיליון שקלים, לכן לפי הנתונים הכל תוספת של 130 מיליון שקלים, את זה אפשר למצוא מהרזרבות. בנוסף הארכת חופשת לידה בשבוע עולה רבע מיליארד שקלים, השאלה אם יותר חשוב מיום לימודים ארוך, או הגדלת הפנסיה לקשישים שחיים על סף העוני וכד'. השנה הזו עם הרבה מאוד עודפי גבייה, כעת מדברים על 20 מיליארד שקלים עודפים, אז למה הקיצוץ הזה?!".
יו"ר ועדת הכספים סיכם: "הייתי בטוח שתוספות לניצולי השואה, הוספת נקודות זיכוי למשפחות עם ילדים במסגרת תוכנית 'נטו משפחה' ובכלל הטבות שונות, לא יבואו על חשבון שירותי רווחה, בריאות וחינוך. סברתי שאלו ימומנו באמצעות הרזרבות ועודפי הגבייה. אני מעריך את עודף ההכנסות ממיסים בכ-20 מיליארד שקלים ובכוונתי לקיים כאן דיון בהשתתפות שר האוצר לברר לאן יופנו הכספים הללו. אם אין ברירה נצביע על הקיצוץ, אך צריך לוודא תחילה, שאכן אין דרכים אחרות לממן את החלטות הממשלה שהתקבלו לאחר שנסגר תקציב המדינה".
