שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב,
רות רונן, דחתה (19.11.17) בקשה לאשר תביעה נגזרת בסך עשרות מיליוני שקלים נגד מנכ"ל
בנק הפועלים לשעבר,
ציון קינן, ובכירים אחרים בבנק בשל מתן אשראי למעריב בשנים 2009-2008.
יונתן הרפז, בעל מניות מן הציבור בבנק, ביקש לאשר את התביעה נגד קינן - שהיה אז ממלא-מקום המנכ"ל והממונה על החטיבה העסקית - ונגד הדירקטורים שהיו חברים בוועדת האשראי של הבנק:
דני דנקנר,
יאיר אורגלר,
אירית איזקסון, מלי ברון, פנינה דבורין, נירה דרור,
אמרי טוב,
עידו דיסנצ'יק ויוסי דאובר.
הרפז יצא נגד ארבע החלטות של בנק הפועלים בנוגע למעריב, שהיה אז בבעלותם של
עפר נמרודי ו-ולדימיר גוסינסקי: אישור ועדת האשראי למתן אשראי של 50 מיליון שקל בנובמבר 2008, במקביל לתוכנית הבראה בעיתון; החלטה נוספת של הוועדה באותו חודש, בנוגע לפרטי ההתנהלות מול העיתון; החלטתו של קינן בחודש דצמבר לשחרר לעיתון 20 מיליון שקל; והחלטת ועדת האשראי באפריל 2009 לשחרר עוד 5 מיליון שקל. הרפז טען, כי החלטות אלו נתקבלו בהליך לקוי ולכן על מי שקיבלו אותם - לפצות את הבנק.
רונן קובעת, כי כל ההחלטות נהנות מהגנת שיקול הדעת העסקי, שכן לא עלה בידי הרפז להוכיח את טענותיו נגד הדרך בה התקבלו. ההפך הוא הנכון: ההחלטות באו אחרי תהליך מיודע ומסודר, כאשר כל המידע הרלוונטי היה בפני ועדת האשראי וקינן. הדבר מוכח הן מהפרוטוקולים של הדיונים והן מעדויותיהם של המשתתפים בהם, אשר לא נסתרו. כלל שיקול הדעת העסקי קיים גם בהחלטות על מתן אשראי, שהן לב פעילותו של הבנק - קובעת רונן ודוחה את טענתו ההפוכה של הרפז.
מעבר לכך קובעת רונן, כי לא הוכח שלבנק נגרם נזק בשל העמדת אותו אשראי למעריב. הנחותיו של הרפז בנושא זה הן תיאורטיות ולא ניתנות להוכחה, בעוד שהבנק הראה שקיבל בחזרה כמעט את כל הכסף בתוספת עמלות וריביות. הרפז חויב בתשלום הוצאות בסך 60,000 שקל.