שופט בית המשפט העליון החדש,
יוסף אלרון, מצטרף לשופטים הסבורים שניתן לאשר הריסת בתי מחבלים גם אם מההריסה ייפגעו בני משפחותיהם שלא היו מעורבים בפיגועים. במקביל, מקצין השופט
מני מזוז את התנגדותו להריסה ודורש לדון מחדש בפסיקה העקרונית המתירה אותה.
אלרון כתב (26.11.17) את דעת הרוב בפסק הדין בו אישר בג"ץ להרוס את ביתו של מוחמד אבו-אל-רוב, אחד משני רוצחיו של ראובן שמרלינג בתחילת החודש שעבר. אביו של אבו-אל-רוב וכמה מבני המשפחה, המתגוררים בבניין בקבטיה שבצפון השומרון, עתרו נגד ההריסה.
אלרון אומר תחילה, כי מאחר שבג"ץ כבר אישר עקרונית את השימוש בתקנה המאפשרת הריסת בתים - שוב אין צורך להידרש בכל פעם מחדש לחוקיותו. "לנוכח העובדה כי מדובר באמצעי דרסטי, פירשה ההלכה הפסוקה סמכות זו בצמצום, וקבעה כי על המפקד הצבאי לעשות שימוש זהיר בסמכותו לפי התקנה, ולקבל את החלטותיו תוך הקפדה ושמירה על עקרונות הסבירות והמידתיות", הוא מזכיר.
אלרון מדגיש, כי מטרת ההריסה היא הרתעה ולא ענישה, ולכן בהחלט ייתכן מצב בו חפים מפשע ייפגעו ממנה. "שאלת מידתיות הפעולה נבחנת, בראש ובראשונה, לאור תכליתה - יעילות ההרתעה. בקשר לכך, נקבע בעבר כי מידת היעילות של מדיניות הריסת הבתים היא עניין להערכתם של גורמי הביטחון, וכי קיים קושי בעריכת מחקר מדעי שיוכיח כמה פיגועים נמנעו כתוצאה מפעולות של הריסת בתים", הוא אומר.
אלרון קובע: "אין בעובדה שבני המשפחה לא ידעו על כוונותיו הזדוניות של המפגע כדי להצביע על פגם מהותי שנפל בשיקול דעתו של המפקד הצבאי. נוכח התכלית ההרתעתית שבבסיס התקנה, המכוונת גם כלפי ציבור המפגעים בכוח וסביבתם, מודעות מצד דיירי המבנה המיועד להריסה לכוונותיו של המפגע איננה תנאי הכרחי לביצוע הצו". הוא דוחה את גישתו ההפוכה של מזוז ואומר: "התייחסות זו יש בה כדי לרמז דווקא על גישה פרשנית לפיה התכלית העומדת בבסיס תקנה 119 היא עונשית, ולא הרתעתית, ולא היא".
גם השופט
אורי שהם אומר, שאין מקום לדון מחדש בחוקיותה של תקנה 119. הוא מצטט מפסק דין קובע, בו נקבע, כי "המשיב [צה"ל] אינו נדרש להראות כי המתגוררים בבית ידעו אודות הפעילות החבלנית המסוכנת של המפגע, או כי עודדו אותו לבצע את הפיגוע" כדי שתאושר הריסת הבית.
מזוז אומר בדעת המיעוט: "כבר הבעתי לא פעם את דעתי כי הפעלתה של תקנה 119 מעלה שורה של שאלות משפטיות קשות, הן בהיבט של המשפט הבינלאומי הפומבי והן בהיבטים של המשפט החוקתי והמשפט המינהלי הישראלי, אשר להשקפתי לא זכו עד כה לבירור מספק ועדכני בפסיקתו של בית משפט זה".
עם זאת, גם הוא אינו דן בתקנה 119 באופן כללי, אלא רק בהפעלתה נגד ביתו של אבו-אל-רוב - וקובע שהיא אינה מידתית, בשל פגיעתה בבני המשפחה שלא היו מודעים לכוונותיו. "הבעתי דעתי בשנים האחרונות פעם אחר פעם על-אודות הבעייתיות הקשה בהפעלת הסנקציה לפי תקנה 119 כלפי חפים מפשע, והבעתי עמדה השוללת הפעלת הסנקציה כלפי בני משפחה לא מעורבים", מזכיר מזוז.
בג"ץ קבע, כי הבית ייהרס ב-30.11.17. את העותרים ייצגו עוה"ד מיכל פומרנץ ומוריה שלומות, ואת המדינה - עו"ד אבינעם סגל-אלעד.