בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
נהיגה פרועה בשכרות בכבישים, גם אם אינה מוגדרת כך משפטית, קרובה מאד לניסיון לרצח ובוודאי שהיא רשלנות פושעת ● כשעיתונים כותבים על חמש משפחות שפקדה אותן טרגדיה, או חמש משפחות שחייהן נהרסו ברגע אחד של חוסר זהירות, הם כמעט מכשירים את הפשע ואת תרבות הנהיגה הפרועה
|
הנהג - עבריין שנהרג בעת ביצוע פשע ולא קורבן [צילום ארכיון: עזרא גנני/עכונט]
|
|
|
|
|
|
|
ביום שישי שעבר, שעה קלה לפני כניסת השבת, התרחשה תאונת דרכים נוראה בכביש שער הגיא-בית שמש. מכונית ב.מ.ו ובה חבורת צעירים שחזרו מהבריכה פגעה במכונית סובארו שבאה ממול. שלושה צעירים ובהם הנהג, נהרגו. במכונית הסובארו נהרג הנהג, אהרון סטרובולסקי, אמו רחל, בת 86 וידידת המשפחה - אולגה. אשתו של אהרון, אנה, נפצעה קשה. בחקירת המשטרה התברר מיד כי המכונית הפוגעת, הב.מ.ו, נסעה במהירות מופרזת. כעבור יומיים כבר התאשר החשד שכל נוסעי המכונית הפוגעת ובהם הנהג, היו שתויים. למרות זאת התקשורת נהגה בכל הרוגי התאונה - אלה שהיו במכונית הפוגעת ואלה שהיו במכונית הנפגעת - כבקורבנות תמימים. אין הבדל בין נהג הסובארו שנהג כחוק לבין נהג הב.מ.ו השתוי שנהג בפראות. כולם היו הרוגים, לכל נהג יש שם, לכולם יש חברים שמשרטטים קווים לדמותם ולכולם יש הורים שמכחישים מכל וכל את המידע על נהיגה בשכרות. אין כמובן שום מניעה לשמוע את גרסת הוריהם של הצעירים, גם אם ברור שהם לא יכולים לדעת אם בניהם נהגו כחוק. אין כמובן פסול בראיונות עם חברים כאובים שיודעים לספר על אופיים הטוב של הצעירים. אבל התיאור של הנהג העבריין כקורבן נוסף בתאונה הוא שקרי ואף מזיק. היחס אל הנהג הפוגע כאל קורבן אחד בתוך שורת הקורבנות כמעט נותן הכשר להתנהגות הפרועה בכבישים. כדי להבין את עומק האבסורד הבה נתאר לעצמנו מקרה אחר שבו בעל נבגד יורה באשתו ומתאבד והתקשורת מפרסמת כתבות העוסקות ב"טרגדיה הכפולה". האם לא היינו מתקוממים? האם הטרגדיה של הנרצחת היא הטרגדיה של הרוצח? נהיגה פרועה בשכרות בכבישים, גם אם אינה מוגדרת כך משפטית, קרובה מאד לניסיון לרצח ובוודאי שהיא רשלנות פושעת. כשעיתונים כותבים על חמש משפחות שפקדה אותן טרגדיה, או חמש משפחות שחייהן נהרסו ברגע אחד של חוסר זהירות, הם כמעט מכשירים את הפשע ואת תרבות הנהיגה הפרועה. נהיגה במהירות מופרזת בשכרות אינה חוסר זהירות אלא התנהגות עבריינית פושעת, וצעיר שנהרג כאשר הוא נוהג בפראות ,הוא עבריין שנהרג בשעת ביצוע פשע ולא חייל הנופל על משמרתו.
|
תאריך:
|
24/07/2009
|
|
|
עודכן:
|
24/07/2009
|
|
אריאל פלר
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
מישהו
|
24/07/09 16:40
|
|
שר החינוך והתרבות, גדעון סער, תיקן לאחרונה את חוק זכויות התלמיד באופן שיאפשר לבתי הספר למצות את הדין עם תלמידים אלימים. התיקון התקבל בברכה על-ידי מורים ומנהלים שחשים יותר ויותר בהיעדר כלים לטיפול בתופעת האלימות בבתי הספר. מאמרי זה בא להסב את תשומת הלב לקשר בין כישלון ברכישת קריאה, כתיבה והבנת הנקרא לאלימות.
|
|
|
כעסם של מבקרי על שקראתי לאנשים המתגוררים בשטחים הכבושים "מתיישבים", ראוי להתייחסות. לשטחים הכבושים קראתי "יהודה ושומרון", וגם בשל כך זכיתי לגינוי; ארצה להתייחס גם לכך.
|
|
|
מחול שדים מתנהל זמן רב סביב מינוי השופטים החדשים לבית המשפט העליון. עוד לפני כשנה נמנעה הוועדה לבחירת שופטים לעסוק בנושא בטענה שאין למנות שופטים בימי ממשלת מעבר. טענה שזכתה לקיתונות של ביקורת לגופה ולאי אמון בולט ביחס למניעי העלאתה. הדעה הרווחת, ואין חשיבות לשאלה אם זו דעה נכונה, הייתה שהיה מי ששאף להימנע מכל מו"מ עם שר המשפטים לשעבר דניאל פרידמן בנוגע למינוי שופטים והוא העריך שהרכב הוועדה לבחירת שופטים יהיה נוח יותר לאחר הבחירות - תחזית שהתבדתה.
|
|
|
מה דעתכם על מרק חובייזה נוסח ירושלים של מלחמת השחרור? על דג פילה, המאכל הישראלי הלאומי של תקופת הצנע, ועל "סברס" קלופים, כלפתן? כל אלה יככבו בתפריטה של רשת-מסעדות חדשה שתחל לפעול בתחילת שנת 2010 ברחבי הארץ.
|
|
|
מאז התייצב נתניהו למערכת הבחירות האחרונה, הוא מתנהל כחיגר פוליטי; חיגר – משמע, צולע שאינו מצליח להתחמק בשלום מאף מכשול הנקרה על דרכו. כך עשה כאשר נידה את פייגלין ואת "מורדי הליכוד" כביכול ובכך פעל בניגוד לדעת בוחרי הליכוד וגזר על עצמו אובדן של חמישה מנדטים לפחות (להערכתי). הפסד זה העמיד אותו בעמדת נחיתות מיותרת מול לבני במרוץ להקמת ממשלה, אבל מה שחמור יותר הוא שממשל אובמה ושותפיו לקוורטט כלל לא התרשמו מן המחווה, ולא הקלו עליו כהוא זה. מן התרגיל המבריק הזה יצא קרח מכאן ומכאן. כשלון זה בניתוח המציאות, דחה את "המפץ הפוליטי ההפוך" שנדרש לו על-מנת לייצב את הליכוד בכלל ואת הכנסת והממשלה בראשותו בפרט, מבלי שיהיה תלוי ב"תדמיתו" של אהוד ברק כשותף.
|
|
|
|