הקרב על המיזוג יוצא לדרך: מזרחי טפחות הודיע הבוקר (ג') כי חתם על הסכם לרכישת בנק אגוד מבעליו -
שלמה אליהו, משפחות לנדאו ומנור וד"ר
יעל אלמוג זכאי. החתימה התבצעה ארבעה חודשים אחרי שהודיע הבנק, בניהולו של
אלדד פרשר כי הוא במגעים לרכישתו לצורך מיזוג לפי מכפיל של 0.6 על ההון של אגוד.
ואכן מזרחי טפחות עומד במילתו, והעסקה צפויה להתבצע לפי מכפיל זה, כלומר לשקף לבנק שווי של 1.4 מיליארד שקל, בדומה לשווי השוק הנוכחי שלו. ממבנה העסקה עולה כי לפני ביצועה יחלק הבנק דיבידנד של 100 מיליון שקל לבעלי המניות, ורק לאחר מכן יימכר למזרחי טפחות. הבנק יבצע גם הצעת רכש לשאר בעלי מניות הציבור (כ-25%) במחיר דומה. מדובר בעסקת מניות ללא מזומן, בסיומה יחזיקו כלל בעלי המניות של אגוד ב-9% ממזרחי טפחות. מכיוון שהרכישה מתבצעת בשווי נמוך מההון של אגוד, היא צפויה להניב למזרחי טפחות רווח הון של מעל 900 מיליון שקל.
למרות החתימה על ההסכם, ביצוע המיזוג עדיין רחוק, והוא כפוף למספר תנאים. המכשול המרכזי הוא אישור הרגולטורים. המפקחת על הבנקים ד"ר חדוה בר אומנם כבר הודיעה על תמיכתה במיזוג מתוך מחשבה שהדבר יחזק את מזרחי טפחות בתחרות. עם זאת, מי שעוד יצטרך לאשר את העסקה זו הרשות להגבלים עסקיים. גורמים פוליטיים בהם מקורבים של שר האוצר
משה כחלון כמו השר
אלי כהן כבר הביעו את התנגדותם למיזוג מחשש להקטנת התחרות במערכת הבנקאית בעקבות יציאת שחקן מהשוק, כך שאישור העסקה אינו טריוויאלי.
מכשול משמעותי נוסף הוא ועד עובדי בנק אגוד. מזרחי טפחות לא מתכוון לקלוט את מלוא 1,200 עובדי הבנק. לפי הערכות הבנק רוצה לקלוט רק כ-700 עובדים. בוועד העובדים מתנגדים לכך נחרצות כמו גם לכוונה להעביר את עובדי אגוד לחוזה הקיבוצי של עובדי מזרחי טפחות. הוועד כבר החל בעיצומים ומאבק למניעת המיזוג, וסביר שאלו יוחרפו בעקבות החתימה.
הטריגר למכירת בנק אגוד, הוא שאחד מבעלי השליטה בבנק - שלמה אליהו - צריך מזה מעל ל-4 שנים למכור את החזקותיו, וזאת מכיוון שהוא מחזיק גם בשליטה בחברת הביטוח מגדל (לפי החוק לא ניתן להחזיק בשליטה במקביל בבנק ובחברת ביטוח). מניותיו של אליהו נמצאות כיום אצל נאמן, ומי שמופקד את הליך המכירה הוא פרופ'
אמיר ברנע. בחודשים האחרונים החליטו שותפיו של אליהו להצטרך למכירה לאור התשואה הפושרת שמייצר הבנק, והעובדה שהם לא נהנים מדיבידנד.
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
