הלוואות המונים: האם הבנקים מנסים לסכל

ועדת הרפורמות של הכנסת דנה (יום ב', 11.12.17) בהיערכות גורמי הממשלה לכניסתו לתוקף של החוק המסדיר הלוואות המונים (P2P).

הלוואות המונים היא קבלת הלוואה דרך האינטרנט, מגוף מתווך - שאינו בנק, חברת כרטיסי אשראי או גוף מימון חוץ בנקאי אחר. הליך בקשת ההלוואה כולל כניסה לאתר האינטרנט של אחת מחמש החברות בישראל העוסקות בכך. מילוי שאלון אונליין הכולל את הסכום המבוקש, תקופת ההלוואה הרצויה וכן פרטים על-אודות הלווה. במידה והגוף המנהל את האתר מאשר את ההלוואה, הוא מפרסם אותה באתר (בדר"כ ללא פרטים אישיים) והמלווים הפוטנציאלים יכולים לבחון את בקשת ההלוואה, לעתים אף להציג שאלות נוספות ללווה, ולהחליט האם ברצונם לממן אותה. במקרה בו הלווה אינו מחזיר את ההלוואה, החברה המנהלת את האתר רשאית לגבות את החוב מהלווה באמצעים משפטיים מקובלים.

נציגי החברות המעניקות הלוואות המונים בישראל, טענו כי הבנקים מונעים את פעילותם. אם דרך אי-פתיחת חשבונות בנק או דרך מניעת העברות בנקאיות שהיא רוב רובה של הפעילות. גם אלו אשר מאפשרים את הפעילות, עושים זאת תוך הערמת קשיים, כגון עמלות גבוהות מאוד, חסימה למספר ימים, והפחדת לקוחות פוטנציאליים.

עפר כרמל, ממיטב דש הלוואות, אמר: "בשל העובדה שבנקים אחרים לא מוכנים בכלל לעבוד אתנו, בנק לאומי היום הוא מונופול ואנחנו לקוח שבוי, אז אין להתפלא שהוא מעלה מחירים, ואני משלם לו שמונה אחוזים מההכנסות שלי כריבית, שזה ממש ריבית נשך. אנחנו חוד החנית ביצירת אשראי חוץ בנקאי ותחרות לבנקים, ואם לא יגנו עלינו, אנחנו ניסגר. אני מבין שבנק ישראל יגנו על הבנקים בכל דרך, זה בד.נ.א שלהם, אז אני פונה פה לאוצר ולחברי הוועדה - אם לא יעזרו לנו, אנחנו ניסגר".

עו"ד רועי כהן, נשיא לה"ב (לשכת העצמאים בישראל): "יש לנו פה סקופ: הבנקים סוף-סוף מגלים עניין בעסקים הקטנים, ועדיין אנו משלמים, בלי שום סיבה, פי ארבעה ריבית מעסק גדול. אין ברירה, התשתית של הפלטפורמות היא בבנקים, ולכן העמלות שלהם יגררו את כל התעשיה. מיטב דש הוא לא עסק פילנטרופי, אז אם גובים ממנו שמונה אחוזים עמלה, לאן היא תגולגל? שר האוצר יכול לעשות מעשה פה, ולקבוע עמלה אחידה, בדיוק כמו שעשה מהפכה בתחום התקשורת, ובינתיים חשוב שהוועדה תמשיך להילחם כי היא הגורם היחיד שמניע משהו בתחום".

עו"ד לבנת קופרשטיין-דאש, איגוד הבנקים: "אני מתנגדת לטענה הפופוליסטית כאילו הבנקים פועלים באופן שהם פועלים בשל דאגה מתחרות, למרות שהיא נראית טוב בעיתונים. לבנקים יש מתחרים יותר גדולים מכם. מה שבאמת מטריד את הבנקים ולא נפתר בחקיקה בשום דרך, זה איסור הלבנת ההון. אם החוזר הסופי של בנק ישראל והצו של רשות שוק ההון יורידו מהבנקים את האחריות הכבדה, כמו בדיקת הנהנים בהעברות בין בנקים, נשמח לקיים דיון על גובה עמלות, אופי השירות וכו'".

ח"כ חיים ילין (יש עתיד): "המדיניות צריכה להשתנות. יש פה שני רגולטורים - הפלטפורמה והמפקח על הבנקים. לא הגיוני שאנחנו כמחוקקים מעבירים חוקים והרגולטור על הבנקים 'תוקע' אותם. שינויים לוקחים זמן וכוח וכדי שהציבור ירוויח מהחקיקה, צריך שהרגולטור על הבנקים ישתף פעולה ולא יעשה את הפעולה ההפוכה".

חלקו השני של הדיון בוועדת הרפורמות של הכנסת, עסק בהתייחסות משרדי הממשלה לטענות בדבר אי-ההתקדמות בהסדרת השוק. רק ערב הדיון בוועדה, פרסם הפיקוח על הבנקים טיוטת הנחיות להערות הבנקים והציבור, אשר אמורות להסדיר את פעילות הבנקים אל מול הפלטפורמות עד לכניסת החוק לתוקף.

ביקורת רבה נשמעה מהחברות השונות על כך שהטיוטה עוסקת קודם כל בחשיבות ניהול הסיכונים מצד הבנקים - ההסבר שלהם לקשיים אשר חוות החברות מולם - ורק בהמשך מדברת על חשיבותה של התחרות. בהמשך הדיון, הסתבר, כי הדבר נעשה ללא כל תיאום בין בנק ישראל לבין רשות שוק ההון.

סימה שפיצר, הפיקוח על הבנקים: "כרגע מגרש המשחקים אינו אחיד ומאוזן, וכל הסיכון כרגע הוא על הבנקים אשר כפופים לחקיקת איסור הלבנת הון דרקונית מאוד. אנחנו רוצים לעודד תחרות, אבל אני מופתעת שאתם מופתעים, שאנו גם דורשים מהם לנהל נכון את סיכוניהם. אנו כן מופתעים מהתהליך, שכן בדיון פה יש חברות שכלל לא ידעתי שהן פלטפורמות, ואת הטענות שלהן לא קיבלתי מהן או מרשות שוק ההון כדי לטפל, אלא קראתי עליהן בכתבות בעיתונים. לא ניתן להאשים אותנו בחסור שיתוף פעולה אם לא נעודכן בתקלות בזמן אמת".

עו"ד ברוך לוברט, רשות שוק ההון: "אנחנו נערכים ליישום החוק, ועובדים על הצו אשר יסדיר את חובות הפלטפורמות בעניין איסור הלבנת הון. חייב להיות שיתוף פעולה בין הרגולטורים, ופנינו לפיקוח על הבנקים עם תלונות ועם הערות לגבי פעילות הבנקים, כמו התחייבנו במזכר ההבנות שחתמנו עליו בעת שלבי חקיקת החוק. אומנם הסמכות אצל המפקחת על הבנקים, אבל יש חובת היוועצות, שלא התרחשה, בטרם הפיץ בנק ישראל את החוזר שלו אתמול. ללא שיתוף פעולה השוק הזה לא יעבוד כמו שצריך". שפיצר השיבה: "זה תהליך העבודה שלנו - ועדות מייעצות נקבעות שנה מראש, והתקיים דיון פנימי ביום חמישי, והפצת הטיוטה פותחת את הליך הדיון הציבורי. אנחנו מתכוונים ליישם את מזכר ההבנות, אבל אנו חייבים להיות מעודכנים בבעיות בזמן אמת"

יו"ר הוועדה, ח"כ רחל עזריה (כולנו), סיכמה: "הלבנת ההון הייתה טיעון משכנע, אם זה היה טיעון נקודתי, ולא גורף מול כל החברות. ברור שהנושא מאתגר את המערכת הבנקאית, אבל היא חייבת להתמודד עם הסיטואציה המורכבת, ולא להתחבא מאחורי אותו טיעון. נתנו לבנקים את הזמן הראוי להסדיר את הנושא, וגם לבנק ישראל, שהטיוטה שהפיץ אתמול ממש לא נותנת מענה לצורך בתחרות. אני פונה לפיקוח על הבנקים ליישם את מזכר ההבנות, ולעבוד בשיתוף פעולה עם רשות שוק ההון על הנוסח הסופי של החוזר. אמירה, או דרך פעולה, כאילו רשות שוק ההון היא כמו כל גוף אחר בתהליך גיבוש הנוסח הסופי חוטאת לכל מה שעשינו בתהליך החקיקה. הרי הסכמנו פה כולנו ללכת על 'מסלול רך' שלא יחייב חקיקה, אלא שיוסדר ביניכם, ועכשיו מתעלמים מהסכמות אלה. הוועדה מבקשת כי החוזר הסופי יופץ עד סוף החודש, ובמקביל מבקשת מרשות שוק ההון להתחיל לגבי תיקון חקיקה שיסדיר את הדברים במקביל. אם העבודה המשותפת תיעשה כמו שצרי, והלוואי שכך יהיה, החקיקה תתייתר, אבל לאורך לוחות הזמנים עד כה, הדברים חייבים להיעשות בינתיים במקביל. הנחת העובדה שלנו כמחוקקים הייתה שהפלטפורמות האלה חשובות לשוק ולתחרות. הדיון הזה, יותר מכל, מצער אותי, כאזרחית, שהעבודה שאנו עושים פה, כמחוקקים, צריכה כזה ליווי כדי שגורמי הממשלה יוציאו את הדברים לפועל".