פרופיל: איל הנדל"ן שרוצה להשתלט על קבוצת אלוביץ'

רק בשבוע שעבר, יותר מחצי שנה אחרי שהחל המרוץ לרכישת אפריקה ישראל, הגיע איש הנדל"ן האמריקני-ישראלי נתי סיידוף למפגש ראשון עם מחזיקי האג"ח של החברה. הרבה משקל כנראה לא היה לפגישה הזאת, שכן ההצבעה שהייתה אמורה להכריע מי יהיה הבעלים הבא של אפריקה - סיידוף, מוטי בן-משה ולב לבייב, או מחזיקי אג"ח ומוסדיים שהגישו הצעה - התקיימה כמה ימים קודם לכן.

באותה הצבעה, הצעת האחים נתי ועופר סיידוף לרכישת החברה ללא ביצוע דיו דיליג'נס ותמורת 2.2 מיליארד שקל, שמגלמים תספורת של 25% למחזיקי האג"ח, קיבלה את מרב הקולות. אך מאחר שההצעה לא השיגה רוב של 75% (כפי שנדרש לפחות לפי אחת הפרשנויות), החליטו הנאמנים, עורכי הדין דן אבנון ומירב עופר להעביר את ההכרעה לבית המשפט.

גורמים שונים שהיו מעורבים בהליך אומרים כי אם סיידוף היה מגיע קודם, "מסתכל למחזיקים בלבן של העיניים ורוכש את אמונם", יש סיכוי טוב שהיה משיג את הרוב הנדרש להכרעה. "כך או אחרת", טוען גורם המעורב בעסקת אפריקה, "נראה לי מוזר לקנות חברה בלי להיות בישראל, בלי להיפגש עם המנכ"ל ובלי לבחון לעומק".

"איש לא יגיד שזה לא תמוה שהוא לא עשה דיו דיליג'נס", מוסיף גורם אחר, "אבל יש כנראה אנשים שעושים עסקים גם כך".

מקורביו של סיידוף דוחים את הדברים: "הוא הבטיח שאם הרוב יבחר בו, הוא יגיע. בביקור הזה הוא נפגש עם כולם".

המקורבים מוסיפים כי ההצבעה כלל לא הייתה מתרחשת אלמלא הלחץ מצידו של סיידוף. "ההתנהלות בחצי השנה האחרונה לא אותתה שהעניין הולך לקראת סגירה. האסיפה התקיימה כי הוא שם הצעה על השולחן וביקש שיעלו אותה להצבעה. בדיעבד, אפשר להגיד שהמוסדיים עשו עבודה יסודית סביב ההצעה שלו, ביקשו הבהרות, ביקשו הוכחת יכולת, עשו באמת עבודה כמו שצריך. עם זאת, היכרות אישית בוודאי יכולה לעזור, ולכן הוא הגיע עכשיו ופגש את כולם".

אולי זה קצת באיחור? אם הפגישות היו מתקיימות לפני ההצבעה, אולי הוא היה מגיע לרף הנדרש.

"אולי, אבל צריך להבין שהמנטליות העסקית המקובלת בארצות-הברית שונה ומבוססת על 'דיבור בניירות'. השיח שם הוא מאוד ענייני - אין שם עניין של היכרות מוקדמת אלא של הצעה. לסיידוף יש יכולת כספית והוא הוכיח את זה לבעלי האג"ח כאן".

גורם מקרב מחזיקי האג"ח שתמך בהצעת סיידוף אומר כי האחים הפגינו רצינות בניגוד לגופים בינלאומיים אחרים: "שימי לב שכל גוף בינלאומי שהתעניין באפריקה פרש. חלק פרשו רק בגלל הקושי לנהל מו"מ תכליתי כאשר כמו שמקובל כאן כל אחד מהמעורבים (הכוונה למוסדיים, ה' מ') מושך לכיוון אחר. אגיד לך את האמת, התפלאתי שהסיידופים בכל פעם חזרו".

יש חשדנות טבעית כלפי מי שלא מכירים ומגיע לבצע רכישה גדולה. זה לא הגיוני בסיטואציה כזאת לדקדק בפרטים?

"אני חושב שבאופן כללי, כדאי להיות קצת יותר פתוחים. התרגלנו לטיפוסים הקיימים ויעשה לנו טוב אם נגוון קצת את ההשקעות ונביא לכאן תפיסות ושחקנים בינלאומיים. זה כסף זר ברמה מאוד גבוהה, שמחפש השקעה, וככל שנביא יותר ממנו, זה רק יעודד את הכלכלה".

בניינים בלוס אנג'לס

נתי (63) ועופר (58) סיידוף נולדו בירושלים וגדלו בה ובהרצליה. פרט טריוויה שחביב מאוד על התקשורת האמריקנית והוזכר בכתבות שפורסמו על נתי הוא שכנער, העביר שנה מחייו כילד חוץ בקיבוץ.

בתחילת שנות העשרים שלו נסע נתי ללמוד כלכלה ב-UCLA בלוס אנג'לס. כשסיים את לימודיו בהצטיינות, הוא החל לעסוק בסחר יהלומים וכעבור תקופה לא ארוכה הצטרף אליו אחיו הצעיר.

במהלך שנות ה-80 החלו האחים להשקיע גם בנדל"ן מניב שכלל מתחמים להשכרה, משרדים וקרקעות. מנהל העסקים שלהם בישראל, עו"ד תמיר כהן, העריך בדברים שאמר לגלובס, שהקבוצה מחזיקה כיום בנדל"ן בארה"ב בשווי של מיליארדי דולרים וברמת מינוף נמוכה עד אפסית.

בתקופת המשבר של 2008 נכנסו האחים גם לתחום הפיננסים כשרכשו מהבנקים האמריקנים הלוואות מגובות נדל"ן. הבנקים באותה תקופה רק חיפשו איך לנקות את ההלוואות הללו מהמאזנים שלהם ושמחו למכור אותן בזול. שנים לאחר מכן, ערך הבטוחות זינק והסיידופים הרוויחו, והרבה. "המשבר מבחינתם היה הזדמנות", אומר גורם מקורב.

בשנים האחרונות השקיעה החברה של האחים - קפיטל פורסייט - השקעות גדולות במרכז לוס אנג'לס; ב-2013 לבדה רכשה החברה כ-10 בניינים מרכזיים בלב העיר, מה שגרם לאתר האינטרנט המקומי "אל.איי דאון טאון" להעניק לסיידוף את התואר "אחד מבעלי הבניינים הגדולים והמסתוריים בקהילת הנדל"ן של לוס אנג'לס".

למה דווקא לוס אנג'לס? גורמים המכירים את סיידוף אומרים ששנים רבות יש לו אחזקה משמעותית בעיר ובסביבותיה כולל נכסים היסטוריים. מעבר לכך, הם אומרים, לפני כשש שנים החליט ראש העיר כי הוא רוצה לפתח את מרכז העיר ולהעניק לה "אופי ניו-יורקי יותר" (לוס אנג'לס מאופיינת באופי פרברי מבוזר ובבנייה נמוכה יחסית, ה' מ'), מה שתרם לאטרקטיביות של ההשקעה שם.

למרות היקף נכסיו, מציין אתר האינטרנט "אל.איי דאון טאון", סיידוף נותר אלמוני במעגל הנדל"ן בלוס אנג'לס כשהוא מקפיד להתרחק גם מכלי התקשורת. "זה לא במקרה שלקבוצה אין אפילו אתר אינטרנט", אומר המקורב, "אלה האנשים וזה הסגנון שלהם".

האתר גם טוען שהחברה נזילה מאוד, מצב שמאפשר לה לפעול במהירות כשצריך. כך מובאת שם כדוגמה עסקה שבה בתוך יום הביאו הסיידופים פיקדון של 500 מיליון דולר. "הם זריזים, ויש להם חושים טובים לגבי השוק", אומר גורם בתחום הנדל"ן בעיר שמצוטט באתר. "יש להם יכולת להסתכל על התמונה הכוללת ולא על הפרטים. העובדה שהם נזילים, מאפשרת להם לעיתים לרכוש נכסים במחיר נמוך ואטרקטיבי".

גם במקרה של אפריקה, אומר גורם המעורב בעסקה, "הנזילות שלהם העניקה להם יתרון. הם מביאים 40% יותר מזומן בעסקה מאשר ההצעה של לבייב ובן-משה - 485 מיליון שקל במזומן, לעומת 350 מיליון שקל".

הקשר הישראלי

לצד פעילותו העסקית, סיידוף פעיל מאוד בכל הנוגע לישראל. הוא יושב בחבר הנאמנים של שני ארגונים הפועלים בארה"ב בעניינים ישראלים - stand with us, והקונסוליה של המנהיגות היהודית. לפני כמה שנים, כשפסטיבל יום העצמאות שנערך בלוס אנג'לס וכולל גם צעדה ארוכה, נותר בלא מימון, סיידוף יזם פסטיבל חלופי, סולידי יותר עם מסלול הליכה קצר. "מצאנו את עצמנו בלי פסטיבל", הוא סיפר אז לידיעות אמריקה. "יש פה עיר של 600 אלף יהודים, מתוכם 250 אלף ישראלים, בלי מסיבת יום העצמאות. זה הדיר שינה מעיניי. לא הצלחתי לחיות עם המחשבה שהדור הצעיר שלנו יגדל מבלי לחוש מה זו מסיבה אמיתית למדינה. שיגדל בלי לחוות מה זה לצעוד, לשמוע ולנפנף בדגל כחול-לבן".

"היום, יותר מתמיד", הוא הוסיף באותו ראיון, "לאור המצב באירופה, שבה יהודים מפחדים ללכת עם סמלים כמו מגן דוד על הצוואר או כיפה על הראש, עולה הצורך להראות סולידיות עם המדינה שלנו במקום שבו אנחנו לא צריכים לפחד (...). זה כיף לחגוג את החג של מדינת ישראל בצורה חופשית, זו פריבילגיה. מצווה עלינו להשתמש בפריבילגיה הזו. זה גם המסר שלי לילדים שלי. הילדים שלי (הוא אב לשניים, ה' מ') מאוד קשורים למדינת ישראל, הם מאוד ציוניים. הם נסעו פעם בשנה לישראל כי יש להם אבא ישראלי, אבל הרבה ילדים וגם מבוגרים לא יכולים להגיע לישראל. למעשה, רוב היהודים בארה"ב לא מגיעים למדינת ישראל".

לפי הערכות שונות, סיידוף תרם במצטבר עשרות מיליוני דולרים לטובת פעילויות למען ישראל ונגד פעילות ה-BDS. "הם לעולם לא מפרסמים על התרומות שלהם", מספר מקורב. "אם יודעים על תרומות, זה רק בגלל שהגוף הנתרם חשף".

הקשר העסקי

העניין של סיידוף בפעילות עסקית בישראל החל רק לאחרונה. לפני כשנה, ניסה לרכוש את כלכלית ירושלים שנמכרה בשל חובותיו של אליעזר פישמן. האחים סיידוף הציעו לרכוש רבע מכלכלית, אך הצעת הרכש לא התקבלה. "הם רצו לקנות במסגרת ההנפקה", מסביר גורם שהיה מעורב במהלך, "ונכנסו בכמות מאוד קטנה. מחיר המינימום שלהם היה נמוך ביחס למחיר של החברה".

אולי אם הם היו מציעים יותר מהמינימום הם היו זוכים.

"אולי. אבל הם אנשים מאוד זהירים".

למה הם החליטו לעשות עסקים בישראל?

"לפעמים, כשמזדקנים, רוצים שיהיה משהו כאן. הם דוברי עברית ברמה גבוהה, והם מרגישים קשר עמוק לישראל".

"ההחלטה להשקיע בישראל", אומר גורם נוסף, "נובעת מהרצון להיות במקום שבו הלב נמצא. הם תורמים עשרות מיליוני דולרים למטרות כמו המאבק בחרם, ועכשיו הם רוצים גם לפעול ולהיות נוכחים כאן".

בכל זאת, למה דווקא עכשיו?

"אני מעריך שזה שילוב של גיל ויכולת כלכלית. זה גם תלוי בעסקות שנמצאות על הפרק. עד עכשיו, הם לא מצאו משהו משמעותי שמתאים לגודל של הקבוצה, למעט כלכלית ואפריקה".

מה העניין שלהם באפריקה?

"כחברת נדל"ן, אפריקה נוגעת בדיוק בתחומים שהם משקיעים בהם בארה"ב. זה אומנם לא מגיע לגודל של קבוצת סיידוף בארה"ב, אבל זה פחות או יותר מתאים לגודל שהם מחפשים. אם היה יותר גדול, היו שמחים, אבל זו ה'כלה'".

ומה התוכניות שלהם לגבי אפריקה?

"אפריקה היא חברה שמתנהלת תחת אי-ודאות משמעותית וזה לא בריא לה. הם מאמינים בחברות שנמצאות באפריקה - אפריקה מגורים, דניה סיבוס. אלה חברות שמדורגות טוב, והם מעריכים שצריך בשלב ראשון לייצר ודאות, ובשלב השני לפתח, הן מבחינת העסקים האורגניים של החברה שיתנו לה את הגב הפיננסי ואת היכולת לעבוד בשקט; הן מבחינת עסקים חדשים - יכול להיות שהם יחליטו על כל מיני עסקות בארה"ב. יש לסיידוף יתרון משמעותי בארה"ב מבחינת הידע והנגישות, וזה שוק גדול שיכול להציף הרבה ערך. הם ישתמשו ביכולות הללו כדי להכניס את אפריקה לארה"ב".

זה יכול ליצור קניבליזציה בין חברות שבבעלותם.

"אפריקה היא אולי חברה גדולה, אבל היא לא תמיד נמצאת על גבול היכולת של קבוצת סיידוף. הקבוצה הזו יכולה לעזור לאפריקה, בעוד שאני לא יודע במה אפריקה יכולה לעזור לקבוצה. הם יודעים לנהל נכסים, הם רוצים פלטפורמה שתביא לביטוי את היכולות הניהוליות שלהם. אפריקה היום היא בעיקר נדל"ן, ואת זה ללא ספק הם יודעים לעשות".

השבוע, עוד בטרם התקבלה החלטת בית המשפט, פנו האחים סיידוף, באמצעות עו"ד אמיר דולב, למייצגי הנאמנים, עו"ד גיא גיסין ואופיר נאור, ודרשו כי ימנעו מלקיים משא-ומתן כלשהו עם לבייב ובן-משה. זאת בטענה, שבאסיפת מחזיקי האג"ח הושג רוב לניהול מו"מ בלעדי איתם.

זו בקשה יוצאת דופן במיוחד לאור העובדה שהם ממתינים להנחיות בית המשפט

"הנאמנים אמרו מראש, שאם התוצאות יהיו בין 50% ל-75%, הם יפנו לבית המשפט לקבל הוראות, וזה מה שהם עשו. אנחנו טוענים, שלא צריך להחלטה רוב מיוחס ובכל מקרה סיידוף קיבלו הרבה יותר קולות משתי ההצעות האחרות. כך או אחרת על-פי תנאי ההצעה, הנאמנים יכולים לנהל מו"מ רק עם מציע אחד, ומאחר שהרוב הצביעו בעד סיידוף, הנאמנים לא יכולים לפעול אחרת".