בית המשפט העליון דוחה את הקולות לפיהן אין להסתפק בדעת רוב במשפט פלילי ושב וקובע, כי קיומה של דעת מיעוט אינה מהווה ספק סביר. בכך דוחים השופטים מני מזוז, אורי שהם ויעל וילנר קריאות ברוח זו שנשמעו בעקבות פסק הדין בעניינו של רומן זדורוב, רוצחה של הילדה תאיר ראדה.

בפרשת זדורוב נקבע פה אחד-פעמיים בבית המשפט המחוזי בנצרת, כי הוא הרוצח. בבית המשפט העליון נדחה ערעורו ברוב דעותיהם של השופטים יצחק עמית וצבי זילברטל נגד דעתו של השופט יורם דנציגר, אשר קבע שנותר ספק סביר ("כפסע מהרשעה", כלשונו). דנציגר עצמו אמר לאחר מכן, כי לדעתו יש לדרוש הרשעה פה אחד במשפטי רצח.

פסק דינו הנוכחי (11.1.18) של בית המשפט העליון אינו עוסק בתיק רצח, אלא בביצוע מעשה מגונה בנער בן 16, אחיינו של העבריין. עם זאת, בית המשפט העליון מדבר במפורש על מדיניות כוללת ואינו מבדיל בין עבירות שונות. בית המשפט המחוזי בחיפה הרשיע את הנאשם ברוב דעות וגזר עליו 13 חודשי מאסר, ובית המשפט העליון דחה את ערעורו. אחת מטענות ההגנה הייתה, שעצם קיומה של דעת מיעוט יוצר ספק סביר, אך מזוז דוחה זאת בתקיפות:

"סעיף 80(א) לחוק בתי המשפט קובע באופן חד וברור, כי 'בית משפט הדן במותב ונחלקו דעות השופטים, תכריע דעת הרוב'. בית משפט זה כבר פסק בעבר, כי הוראתו של סעיף 80 לחוק בתי המשפט מהווה 'אחד מאדניה של שיטת המשפט הנהוגה בישראל, והיא מבטאת השקפה משפטית בדבר דרך ההכרעה הרצויה במותב בו נחלקו הדעות', וכי לוּ סבר המחוקק שההסדר החקיקתי הגלום בסעיף זה אינו תואם את רוחו של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, לפחות בתחום הפלילי, הרי שהיו לו מספר הזדמנויות לבטלו או לשנותו. שינוי כאמור לא נעשה, 'ובכך בלבד יש כדי ללמד כי לפחות על-פי השקפתו [של המחוקק], ההכרעה במותב על-פי רוב דעות, היא הסדר נכון ותואם את השקפתו המשפטית, ולא גלומה בו פגיעה בזכויות חוקתיות'".

מזוז מזכיר, כי ועדת אנקר המליצה בשנת 2010 להותיר על-כנה את הכרעת הרוב, אם כי סברה שבמקרה של דעת מיעוט - יש לנהל שוב את המשפט במלואו בערכאת הערעור. ההמלצה לא נדונה לעומק בדוח הוועדה ולא התקבלה. מזוז, שהם ווילנר מסתייגים גם מאפשרות זאת, ובלשונו של מזוז: "יש בה משום שינוי במהות תפקידו של בית משפט של ערעור, ולמעשה במהות הליך הערעור, שכן הליך ערעורי אינו מאפשר דיון מחדש בממצאי עובדה ומהימנות, ומשמעות הדברים למעשה היא עריכת מעין 'משפט חוזר' בכל הרשעה ברוב דעות".

מזוז מסכם: "ההלכה בישראל הינה, כפי שחזר ושנה בית משפט זה, כי אין די בקיומה של דעת מיעוט כשלעצמה כדי לעורר ספק סביר באשמתו של הנאשם. עם זאת, במקרים בהם קיימת עמדת מיעוט מזכה, יש לנקוט משנה זהירות בבחינת הכרעת הדין המרשיעה, שכן ההתרשמות הבלתי אמצעית מהמתלונן הובילה את שופטי בית משפט קמא למסקנות סותרות". את הנאשם ייצגו עוה"ד יפתח דוד, דן ענבר ויגאל דותן, ואת המדינה - עו"ד נגה בן-סידי.