לשכת עוה"ד אינה רשאית לבלוש אחרי חבריה

לשכת עורכי הדין אינה רשאית לבצע חקירה סמויה אחרי חבריה - קובע לראשונה (10.1.18) שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, אביגדור דורות.

דורות מסתמך במידה רבה על פסק דינו של בית המשפט העליון ולפיו לוועדת רפואית הפועלת על-פי חוק הנכים, אין סמכות ליזום חקירה סמויה אחרי מי שמתייצבים בפניה. ביהמ"ש העליון קבע שם, כי יש צורך בסמכות מפורשת בחוק לבצע מעקבים, שכן הם מהווים פגיעה בפרטיותו של היעד, ולא ניתן להסתפק בסמכות כללית של ביצוע תפקידן של הוועדות. לדברי דורות, העקרונות שנקבעו בפסק דין זה רלוונטיים מאוד גם ללשכת עורכי הדין.

בחוק לשכת עורכי הדין אין הסמכה מפורשת לביצוע מעקב של הלשכה אחרי חבריה, אומר דורות - ומכאן שאין היא יכולה לעשות זאת. הוא מציין, כי סמכות שכזאת ניתנה במפורש בחוקים אחרים, כולל לגופים סטטוטוריים כמו נציבות שירות המדינה - אך לא ללשכה. נכון שבתי הדין המשמעתיים שלה הסתמכו בעבר על תוצרים של חקירות פרטיות, אך בית המשפט המחוזי בירושלים - שהוא ערכאת הערעור עליהם - טרם נתן את דעתו על הסוגיה, ולכן הפרקטיקה המקובלת בלשכה אינה מצדיקה את המשכה.

לאור מסקנה זו, קבע דורות שאין לקבל כראיה נגד עו"ד דוד ידיד את האזנות הסתר (שלדבריו כנראה היו בלתי חוקיות) שביצע החוקר הפרטי מטעם הלשכה, יצחק קריספל. הקלטות אלו שימשו להרשיע את ידיד בהתנהגות שאינה הולמת, לאחר שתיעדו אותו משדל ניצולי שואה ממרוקו ועירק לשכור את שירותיו. ידיד הורשע בבתי הדין המשמעתיים ונדון להשעיה על תנאי, אך דורות זיכה אותו לאחר שנפסלו הראיות היחידות נגדו.