רבקה ויעקב מואשמים בקבלת דבר במרמה: ברכתו של יצחק שנועדה לעשו. כמובן, לא ממש, אלא במשפט פומבי שיקיימו תלמידי תיכון במוזאון ארצות המקרא בירושלים (28.1.18).
המוזאון אומר, כי הסיפור המקראי מותיר שאלות רבות ללא מענה: האם יעקב היה שותף פעיל בתכנון המהלך, או שפשוט ביצע את הוראות אמו? ואם אכן רק ביצע את הוראות אמו, האם הדבר פותר אותו מעונש? אם יעקב אכן מתאים יותר להנהיג ולרשת את הבכורה, האם הפעולה שביצעו רבקה ויעקב מצדיקה את המטרה?
המשפט המיועד - נאמר עוד - מעלה מספר סוגיות רלוונטיות איתן אנו מתמודדים גם היום: מהו ערכן, כוחן ויכולתן של ברכות ושל קללות לייצר מציאות ולהשפיע על המעשים ועל התודעה? האם העדפה של הורה כלפי ילד מסוים, וקידומו לתפקיד או מעמד על חשבון אחיו מתוך אמונה שהוא המוכשר והמתאים ביותר לתפקיד, היא לגיטימית? הקושי והשאלות המוסריות העולות מהעמדה לדין של בני משפחה, אשר עשויים למצוא את עצמם מפלילים זה את זה; והאם כל האמצעים מקדשים מטרה ראויה?
את המשפט ינהל השופט
אלון אינפלד מבית המשפט המחוזי בבאר שבע, ואת התלמידים הלוקחים חלק בפרויקט מלווים עו"ד ליאת פלד והסניגורית עו"ד אושרה קנצפולסקי. התלמידים המשתתפים במשפט מקבלים ממשרד החינוך נקודות זכות לבגרות בתנ"ך על עבודת חקר משמעותית, אחריות על ניהול המשפט המבויים, כתיבת כתב התביעה, ההוכחות, הצגת הראיות והטיעונים וזימון העדים. העדים יגולמו על-ידי התלמידים, אשר יציגו את האירועים מנקודת מבטם.
